00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בלוג בשלל צבעים

פרק שני: "רודי נהיה אבא"

                                                            רודי ובנו
 
הפרק הראשון: ...ערב שקט בערוב ימי...".

להלן הפרק השני:
הגלויות שמגיעות ממוסד "יד ושם" ומ"בית לוחמי הגיטאות" כמעט כולן בעלות נוסח זהה. מודפסת עליהן שורה אחת ויחידה: "אנו מאשרים בתודה את קבלת החבילה ששלחתם". המען והחתימה של השולח  - בכתב יד. הערה חד משמעית מבהירה לכותבים ולנמענים כי עליהם לכתוב רק בגרמנית. כל השולחים מתגוררים בגיטו טרייזנשטט ומכירים אלה את אלה. הרושם הוא שיש ביניהם קשרי משפחה. כולם כותבים אל שתי דודותיו של מ. שנישאו לגויים והתמזל גורלן ולא שהו במחנות בתקופת המלחמה. שמות הכותבים: ברטהולד ואליזבט, זיגמונד וליזבט וג'ני בסל (או קאסל) זרים למ. ומעולם לא שמע עליהם. גם שמות אחרים שנזכרים במכתבים, מוריץ, גרטרוד ואחרים, אינם מוכרים לו.

                   
                            אחת הגלויות שהגיעו מסבתא סאלי במחנה טרייזנשטט                            

המחנה בטרייזנשטאט שנמצא 60 ק"מ מפראג, הפך בסוף המלחמה לגטו לתצוגה למדינות המערב, בעודו ממשיך לשמש כתחנת ביניים בדרך לאושוויץ. ביולי 1942 הפכה טרזיינשטט לבעלת אוכלוסייה יהודית בלבד בתוך חומותיה. לגטו הגיעו אלפי מגורשים מגרמניה ומאוסטריה. מאחר שרבים מיושבי הגטו היו אנשי תרבות, התפתחה בגטו תרבות משל עצמה: הצגות רבות עלו בגטו והייתה שם ספרייה ובה למעלה מ-60,000 ספרים. למשך זמן מה הועלו קונצרטים במחנה. במחנה הזה ביימו הנאצים תרמית גדולה בשנת 1943. משלחת של הצלב האדום הבינלאומי מוזמנת לבקר במחנה בגטו. לפני הביקור, נצבעו הרחובות והחדרים מחדש, והחדרים "סודרו" כך שבכל חדר לא יהיו יותר משלושה אנשים. חנויות ובתי קפה מדומים הוקמו במקום, ליצירת רושם של חיים נורמלים. כך בקרה המשלחת בגטו אסתטי ומרווח למראה ואף צפתה באופרת ילדים. כדי להקל על הצפיפות במקום נשלחו יהודים רבים להשמדה באושוויץ לפני הביקור הצפוי. (הפרטים מן הוויקיפדיה)
           
                
        
דרגשי השינה במחנה ( התמונה מתפרסמת על פי רשיון המופיעה באתר בוויקיפדיה) 

במכתבו אל הדודה, ב-03.08.1944, מודה ברטהולד עבור 4 החבילות בחודשים יוני-יולי. הוא כותב כי "מסלי ורוסה לא קבלנו שום ידיעה עד היום.  מהחברים שלנו בבילשטאט לא שמענו דבר, הם שותקים, למרות שמהם ציפינו לשמוע. מגרטרוד לא שמענו דבר מאז ינואר ואת בכלל לא מזכירה אותה. האם קרה משהו? גם מהילדים שלנו לא שמענו מזה 8 חודשים וגם מזה אנו מודאגים. תוודאי את הכתובות מגרטרוד ומאלה מבילדשטט ותשאלי מדוע הם לא כותבים. גם את ידידנו...... תשאלי מדוע מחג פסחא לא כתב.
בתקווה שאצלכם הכול בסדר. אנו בריאים ושמחים לקבל מכם מכתבים. אנו מודים מקרב לב ".

 סבתא סאלי כותבת מטרזין אל בתה, ב-01/12/1943 :                                     
"ילדי האהובים, ילדי הטובים,                                                                                        
אני מקווה שכולכם בקו הבריאות. בשמחה רבה ובתודה קבלתי את 3 הגלויות שלכם מאוקטובר, כמו כן את החבילה שלכם מאוקטובר/ נובמבר. 
חסר לי הכיתוב האישי של מינכן היקרה ואני מאד מודאגת מזה. שלומי נישאר ללא שינוי. בפרוס השנה החדשה אני מאחלת לכולכם רק את הטוב ביותר. תעברו את החג בריאים ואל תשכחו אותי.
אני מחבקת את כולכם ומנשקת אתכם ודרישת שלום לגב' מרתה.
שלכם, אמא וסבתא. "  

                                                       סבתא סאלי, סבא משה וארבע הבנות בימים טובים                           

באחת הגלויות מתאריך 14/02/1945 שממוענת לדודתו בהמבורג מוצא מ. כתוב:
"את הגלויה קבלתי. לצערי מסבתא וברטהולד אין ידיעה. מוריץ כותב. רודי נהיה אבא. אני בודדה,תחשבו  עלי.  הכתובת נשארה כמו שהייתה.                     
בברכה ,  ג'ני בסל"                                                                                   

מ. מחסיר פעימה וכותב לע. מבית לוחמי הגיטאות: 
 "רציתי לשתף אותך בהתרגשות שאחזה בי.
  במסמך הרצ"ב ששלחת לי אמש, מבשרת ג'ני (אין לי מושג מי זו) לדודתי, שאבי נהיה אבא - אני נולדתי!".

וכך נראה המסמך המקורי (השורה שמבשרת על לידתו של מ. מודגשת במסגרת צהובה):
           

    סערת רוח אחזה גם בצוות שב"בית לוחמי הגיטאות"  וע. ממהרת לענות למ.:

      " התרגשתי לשמוע, ושיתפתי את צוות הארכיון ואת המתרגם, כולנו מרימים כוס וירטואלית לחייך."                              

 את התשובה לשאלה איך הגיעה הידיעה לטרייזנשטט על הולדתו - שנה וחצי אחרי שנולד בארץ ישראל - לא יֵדע מ., מן הסתם, לעולם.


המשך יבוא.

                   

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

42 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אנימו אלא אם צויין אחרת