00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

כן, לא, למה לא?

מי החליף את המנה שלי??

12/12/2011

למי אין בבית מגירה שבדרך כלל נמצאת גם במטבח, ובתוכה מונחים/פזורים תפריטים של משלוחים? כאלו של המבורגרים, באגטים, וכמובן של פיצריות גדולות, קטנות או סתם שכונתיות, אבל בעיקר כאלו שעושות משלוחים בשעות לא קונבנציונליות. ולמה במטבח? כי כשהבטן נדבקת לגב ומהמקרר לא תבוא הישועה, כדאי ורצוי שהפתרון יהיה קרוב..

גם לי יש בבית מגירה כזו, אבל לא עליה רציתי לספר לכם. דווקא על אחת כזו שיש לי במשרד. באחת המגירות שלי, השלישית בכוננית מתחת לכלי הכתיבה, חבויה לה שקית ניילון. עמוסה בפרוספקטים של כמעט כל המסעדות באזור, שעושות משלוחים ברדיוס מקום העבודה שלי. ולמה יש לי שקית כזו? כי כשנמאס לנו (לי ולעוד כמה חברות בעבודה) מהסנדויצ`ים היבשושים עם הפסטרמה והצהובה, אנחנו אוהבות לפרגן לעצמנו ארוחה חמה ונוהגות להזמין פעם בשבוע (מטעמי תקציב כמובן..) משלוח למשרד. חברותי בעלות התעוזה מעיינות בתפריטים וכל אחת בוחרת מה שבא לה לאכול באותו יום. בדרך כלל הן גם מגוונות. אני לעומתן, שמרנית ונאמנה, גם בתחום הקולינרי, הולכת על בטוח ומזמינה תמיד את אותה מנה מאותו מקום. הארוחה האהובה עלי היא פאד תאי ירקות ונתחי עוף מוקפצים ברוטב צי`לי מתוק (סליחה אם גרמתי למישהו לרייר...). אבל בעצם ההנאה הגדולה שלי, מתחילה עוד כמה דקות לפני שאני מזמינה, והרבה לפני שאני אוכלת. היא כוללת טקס מרשים שמתחיל עם פתיחת המגירה. אני לוקחת לידי את שקית הניילון שבה טמונים כל התפריטים, מדפדפת ומעיינת, קוראת בשקיקה את שמות המנות, מתרשמת מהעיסקיות המוצעות שם, ומתלבטת קשות כל פעם מחדש. תמיד, אבל ת-מ-י-ד אני חוזרת בסוף ומזמינה את אותה ארוחה מוכרת ואהובה.
החברות מסביב צוחקות ומקניטות. יורדות עלי בלי סוף שאני מרובעת וצנונית (למרות שאני בכלל לא חושבת שאני כזו), שאני לא מעיזה לנסות אף פעם משהו חדש ושונה. אבל בעיקר הן מסתלבטות עלי שכל שבוע זה אותו סצנריו. פתיחת המגירה,פשפוש בתפריטים, עיון מעמיק בשמות המנות, וסיום עם ההזמנה של המנה הרגילה. וחוזר חלילה ככה כל הזמן.

אבל בעצם זה עדיין לא מה שרציתי לספר לכם. באחד מימי שני בשבוע שעבר הגיע השליח עם האוכל כדרכו בקודש. שום דבר לא העיד על משהו חריג באותו יום. שילמתי לו והתכוננתי לאכול. אבל כשפתחתי את האריזה גיליתי לתדהמתי שזו לא ההזמנה הסטנדרטית שלי. המנה היתה שונה. מכיון שהייתי מאוד רעבה באותו יום (שלא כתמיד) ובעוד אני מחישה את צעדיי לטלפון, כדי להתקשר לנזוף בהם ולא לשכוח לבקש פיצוי כמובן, טעמתי לי בהיחבא מעט מהמנה החדשה. להפתעתי זה היה כל כך טעים לי, שבלי להרגיש, טעימה ועוד טעימה עד שהיא חוסלה. רק אחרי שסיימתי לאכול טרחתי להתקשר לברר בכל זאת את פשר הטעות. הסתבר, כפי שסיפר לי בעל המסעדה, שבימי שני באותה שעה שאני מזמינה,  מישהי מזמינה באופן קבוע מהעבודה, את המנה הקבועה שלה. כן, זו שאכלתי! השליח באותו יום החליף בטעות בין השקיות. אבל מה שעוד הוא אמר...שאותה מישהי...היא כמוני...לא משנה אף פעם את ההזמנה. והפעם בגלל הטעות היא התקשרה להגיד שמכיון שהיא היתה מאוד רעבה, היא אכלה בסוף את המנה שלי וזה היה לה מאוד טעים. היא אפילו מתכוונת להזמין אותה גם בפעם הבאה. כמובן שגם אני ניצלתי את ההזדמנות להתוודות שגם אני אכלתי את שלה ושגם לי היא היתה עריבה לחיך במיוחד. על הפיצוי כמובן כבר ויתרתי...

לסיום, שתי תובנות:
1. לא לפחד להעיז אף פעם לשנות. יש סיכוי שתלקקו את האצבעות...
2. אם את עובדת בחיפה, ובימי שני בשעה 13 בצהריים בדיוק, מזמינה באופן קבוע אורז מוקפץ עם ירקות בתוספת ציפוי פריך של נתחי עוף ברוטב שום דבש, צרי איתי קשר במסר ...כי אני רוצה להודות לך...                                                                             

                                                  

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

25 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל Avivamar אלא אם צויין אחרת