33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

שיק - SHIK דינה (וינשטיין) שק

מספרת סיפורים

יומנטיול 5

יום חדש, רכבת אחרת, כיוון חדש. והפעם הכיוון – מערב!

וישצ'נזה וורונה – אלו הכיוונים ואלו היעדים.

וישצ'נזה היא תחנתנו הראשונה. (לידיעה פרט חשוב, אם רכשתם כרטיס ולא מימשתם מאיזו סיבה – ניתן להמיר לכיוון אחר בלי שום בעיה).

ברכבת הפעם ממול, יושב מרצה, בודק בדיקה חוזרת של מבחנים (אולי הבודק הראשון היה עוזר ההוראה שלו), המבחנים נראה שנכתבו בכתבי יד מסודרים להפליא (כנראה שבבית הספר היסודי היו שיעורי כתיבה תמה....). אבל הציונים המתנוססים בראשי המבחנים – נוראיים! הוא מעביר אחד ועוד אחד ואני מרחמת על עוד סטודנט איטלקי עלום.... לידו ובלי כל קשר של אחד לשני, יושב סטודנט שנראה מתכונן למבחן ועושה מאמץ גדול לקבל ציון סביר אצל מרצה עלום אחר....

הקרון מלא במקומיים ובתיירים. בליל שפות מתערבב בבליל הריחות. "קרון בבל" )

הרכבת עוברת חולפת על פני כפרים. כאן הם יותר צפופים. שטחי האדמה המעובדים יותר קטנים וביניהם משתלבות עיירות ומפעלים בסדרי גודל שונים.

אנחנו בדרך לפגוש את המבנים של פאלידיו- הארכיטקט שבנה את וישצ'זה.

עצי הנחושת והזהב מלווים אותנו גם לכאן ולכל מקום. אני הולכת מוקסמת מהגוונים הנפלאים האלה.

וישצ'נזה – ללכת ברחובות, להרים מעט את הראש, מיד כל התרבות והאומנות שוטפים וממלאים את העיניים.

יש רק להקפיד ולשמור עין אחת בקשר עם המדרכה שאם לו כן פוגשים אותה מקרוב כמו שאני פגשתי....

אחרי הפגישה הזו, עלינו לרכבת שוב – לוורונה, למסור דש של אוהבים לפסל של יוליה. בתקווה לגעת באהבה ולהשאיר שם את חלקי הטרגדיה.

כאמור, אנחנו שוב ברכבת המתנהלת בשלווה בין עיירה אחת לשניה. נותנת אפשרות להציץ ולראות את הבתים והגינות. לראות את גינת הירקות הצמודה אל הבית, אלו שבשלב זה או אחר יעטרו את הארוחה של בעלי הבית.

הנסיעה ברכבות פה מאוד נוחה וידידותית למשתמש. כמעט בכל כפר או עיירה יש תחנה. אין אמנם כרטיסים חכמים, המאפשרים ירידה וחזרה. אלא, צריך לקנות כרטיס מנקודה לנקודה. אבל הרכבות  דייקניות וזמינות.

מהחלון של הרכבת בדרך לוורונה

וורונה – עיר איטלקית טיפוסית. מלאה שכיות חמדה מתקופת רומי המפוארת. מאז ועד עתה, היו מי שהמשיכו לבנות ולפאר אותה.

פיאצות יפיפיות, פסלים – ישנים וחדשים, ציורי קיר ופרסקאות ומעל לכל מנצחת ארכיטקטורה נהדרת.

אין לשכוח כמובן את המרפסת האחת והיחידה. זו שכל האוהבים בסביבה באים לחסות בצילה.

ועוד אסור להתעלם כמובן, מעלמת הברונזה וציצה השמאלי, הזוכה למיליון ליטופים בכל יום ולעומתו עומד הימני יתום!

לצידה של העלמה החסודה יש שער ברזל גדול מימדים. האוהבים, רוכשים מנעול משותף, בחיל ואהבה מרובה נועלים ביחד את המנעול אל אחד מעמודי השער, אומרים תפילת אהבה ואיתה הבטחה וזורקים את המפתח רחוק רחוק.

עכשיו תארו לעצמכם את כל הזוגות שהיו צריכים לבוא יחדיו, לחפש את המפתח ואת המנעול כשאהבתם התפוגגה לה.....

הכל טוב ויפה, פרט לרגל הדואבת, זו ש"בזכותה" פגשתי פנים לאספלט את המדרכה, הרגל הזו, חבושה וממשיכה! עד לסיומו של יום ורק אז ניתן לה מנוחה.

ושוב מגיע ערב ושוב נאספת השמש ושוב מתכהה הכל סביב סביב ועוד יום מצטרף לחבריו. אלו, שבהנאה גדולה חלפו עברו.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

20 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל dshk אלא אם צויין אחרת