00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

גם מבשלת

לא פאסט פוד, לא ג`אנק פוד - פיצה!

11/11/2011

אתמול בערב התחשק לנו פיצה. ככה, בבת אחת. החלפנו מבטים מהורהרים והצצנו החוצה דרך החלון, מה שמיד פסל את האפשרות לצאת מהבית. קר מדי, רטוב מדי, השמיכה קוסמת הרבה יותר מדי. האפשרות הבאה בתור - להזמין פיצה. אבל המבט החוצה שלל גם את האפשרות הזו. עצם המחשבה על להוציא שליח לרחובות על קטנוע במזג האוויר הזה נראית כמעט אכזרית. 

אז מה עושים? מכינים. ואם כבר מכינים, אז אי אפשר לוותר על הטוויסט הבריאותי. אז הנה המתכון לפניכם, כי פיצה לא חייבת להיות ג'אנק ולמרבה הצער כשמכינים אותה בבית, רעבים להחריד, היא גם לא כל כך פאסט. אבל מה? ההשקעה לגמרי משתלמת.

מרכיבים (לפיצה אחת בינונית):

לבצק:

  • 3/4 כוס קמח לבן.
  • 3/4 קמח כוסמין מלא.
  • כפית שמרים יבשים.
  • 2 כפות שמן זית.
  • מעט יותר מחצי כוס מים - או כמה שהבצק לוקח.
  • חצי כפית מלח.

לרוטב: כאן השתמשתי ברוטב ללא בישול של מגי, שכבר השתמשתי בו כמה פעמים ומאוד מצא חן בעיניי. כמובן שאם בא לכם לעבוד יותר אתם מוזמנים להחליף את הרוטב הזה בכל רוטב מבושל שהוא, רק שימו לב שהרוטב לא יוצא לכם נוזלי מדי.

  • עגבניה אחת מגוררת
  • קופסה קטנה של רסק עגבניות
  • 2 כפות שמן זית (לא לוותר)
  • חצי כפית סוכר
  • מלח, פלפל לפי הטעם
  • אורגנו יבש לפי הטעם

לגבינה: 150-200 ג' גבינת חמד לייט (ראו הערות בסוף)

הכנה:

  1. מכינים את הבצק: שמים את שני סוגי הקמחים בקערה גדולה ומערבבים מעט בעזרת מטרפה כדי להכניס אוויר. מוסיפים מלח ומערבבים, מוסיפים את השמרים ומערבבים שוב. מוסיפים את השמן ואז מתחילים להוסיף מים תוך ערבוב (הפעם עם כף). כשהערבוב נהיה קשה, מתחילים ללוש. שימו לב שהבצק שיוצא לכם יהיה רך, גמיש ולא דביק. בצק שנעים וכיף לעבוד איתו.
  2. לשים לפחות 10 דקות, מגלגלים את הבצק לכדור, מורחים עליו שמן זית ומניחים לתפיחה בקערה מכוסה במגבת רטובה (חשוב לכסות, כדי שלא יתייבש). מתפיחים כשעה, עד להכפלת נפח.
  3. בזמן התפיחה מחממים את התנור למקסימום. אצלי המקסימום הוא בסביבות 250 מעלות ולוקח לו בערך 45 דקות להתחמם עד שהוא מגיע לשם, אז קחו את זה בחשבון.
  4. לקראת סיום התפיחה מכינים את הרוטב: פשוט מערבבים היטב את כל החומרים. קלי קלות. שימו לב שלרוטב הזה יש נטיה קצת מוזרה להתקשות, אז תכינו אותו בצמוד למריחה שלו על הפיצה. גם אם הוא מתקשה זה לא נורא, פשוט מערבבים אותו היטב והוא חוזר לעצמו. סתם קצת מוזר.
  5. מגררים את הגבינה.
  6. כשהבצק מוכן, מוציאים ממנו אוויר, מניחים על נייר אפיה ויוצרים ממנו עיגול. כאן יש הסבר מצוין עם המון תמונות לגבי איך עושים את זה.
  7. מורחים שכבה דקה של הרוטב על הבצק ומכניסים לאפיה של 10 דקות.
  8. מוציאים את הבצק מהתנור, מורחים את יתרת הרוטב, מפזרים את הגבינה ואם רוצים אז גם תוספות ואופים עוד 5-6 דקות עד שהגבינה מבעבעת.

הערות:

  1. קמח - בסופו של דבר מה שנדרש זה כוס וחצי קמח (קצת פחות מ-250 ג'). אתם מוזמנים לשנות את היחסים בין הכוסמין לבין הלבן, אבל אני לא ממליצה להפחית יותר מדי מהקמח הלבן בשלב הראשון. כאן כבר הסברתי למה.
  2. גבינה - תראו, החמד לייט היא כמובן פשרה כאן והגבינה הקלאסית לפיצה היא מוצרלה. אבל, חמד לייט היא הפשרה הכי טובה שהצלחתי למצוא עבור מי מכם שאינם מעוניינים בגבינות שמנות. היא נאפית יפה, נמסה ולא הופכת לפלסטיקית כמו הגבינות הצהובות הדלות בשומן. בנוסף, הטעם שלה הוא לא כמו של בולגרית אלא משהו בין לבין, והנוכחות שלה בהחלט הופכת את הפיצה לטעימה. אני לא אנסה לשווק לכם את הגבינה הזו במקום מוצרלה, אבל אם אתם מחפשים תחליף שיהיה גם דל שומן וגם טעים - זה התחליף שלכם.
  3. אפיה כפולה - כשהגענו לשלב האפיה, התלבטנו אם לאפות את הפיצה באפיה כפולה, כמו שמגי ממליצה, או בפעם אחת, כמו שכתוב במתכונים אחרים. בגלל שהיינו רעבים להחריד בשלב הזה, הפור נפל על אפיה אחת. בדיעבד? עדיף לאפות פעמיים. הסיבה לכך היא פשוטה: הבצק צריך יותר זמן אפיה, ואילו הרוטב והגבינה יסתפקו בפחות. בסופו של דבר הגענו לאיזשהי נקודת אמצע שבה גם הבצק וגם הגבינה היו מוכנים, אבל אין ספק שבפעם הבאה אני אנסה לאפות פעמיים.
  4. אפיה באופן כללי - אני אופה את הפיצה על אבן שמוט והאמת היא שמעולם לא ניסיתי בלעדיה, כך שאני לא יכולה לדווח. את הפיצה אני מניחה על נייר אפיה, את נייר האפיה אני מניחה על רשת אפיה של פיצות ואת הרשת ישירות על האבן. זו השיטה הכי טובה שמצאתי, אחרי שבפעם הראשונה שניסיתי להכין פוקצ'ה על הרשת, הפוקצ'ה פשוט תפחה לתוך הרשת והניסיון להוציא אותה משם היה גהנום.

וכמובן לקצת תמונות:

כל המרכיבים מחכים להתאחד לפיצה אחת נפלאה:

החבר מעצב לנו פיצה יפהפייה (מיד אחרי שהצלחתי לשכנע אותו שבפעם הבאה אני ארשה לו להעיף את הפיצה באוויר, כמו המקצוענים):

עם הרוטב והגבינה (התמונה אמנם יפה, אבל עדיף אפיה כפולה!):

והנה היא, אפויה ויפהפייה:

פורסים את הפיצה לפרוסות, מוזגים כוס יין אדום (או סנגריה, במקרה שלנו) ומתענגים. ערב חורפי מושלם.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

18 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל SomebodyElse אלא אם צויין אחרת