00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

סרטים, מוזיקה וכאלה

החפרפרת

24/11/2011


במאי: תומאס אלפרדסון
שחקנים: גארי אולדמן, בנדיקט קמברבץ', קולין פירת', טום הארדי
תסריט: פיטר סטרוהן, ברידג'ט אוקונר (על פי ספרו של ג'ון לה קארה)
ז'אנר: מתח
שנה:
2011

היה היה מרגל, ג'יימס בונד שמו. הספרים והסרטים שעסקו בדמותו הפכו להצלחה בזכות ההרפתקאות מסמרות השיער שהוא הציג ובגלל האישיות הכובשת של הדמות הראשית שלו. אלא שאדם אחד, ג'ון לה קארה שמו, טען שכל זה זה קשקוש אחד גדול. לה קארה היה בעצמו מרגל מטעם בריטניה, והוא ראה את העולם הזה כפי שהוא באמת - הוא לא הרס כורים גרעיניים וקפץ ממטוסים בלי מצנח, אלא רוב הזמן מילא טפסים במשרד. כשפרש מהמודיעין הוא הפך לסופר, ויצר סדרת ספרים שבמרכזה מרגל בשם ג'ורג' סמיילי, המהווה ניגוד מוחלט לג'יימס בונד - הוא מכוער, לא שרמנטי וכובש, אישתו בוגדת בו בלי סוף, ואין לו שום גאדג'טים או ידע באומנויות לחימה, מה שאומר שהוא לא יוצא למסעות הסתננות לצוללות סובייטיות נושאות פצצות מימן. הדבר היחיד שיש לו זה הניסיון והחוכמה שלו, ובזה הוא יצטרך להשתמש במקרה שלפנינו.

'החפרפרת', הסרט שמבוסס על הספר הראשון בסדרת הספרים של לה-קארה, מתרחש בשיאר המלחמה הקרה בין מדינות המערב לבין ברית המועצות. המלחמה הזאת היא פחות על פיצוצים וכמונות ירייה בקווי החזית, אלא יותר על ריגול. בסרט, ג'ורג' סמיילי (גארי אולדמן) כבר פרש מארגון הביון הבריטי (המכונה 'הקרקס'), ומנסה לחיות חיי פנסיה שקטים ונחמדים. אבל יום אחד, מרגל צעיר בשם ריקי טאר (טום הארדי) מעביר לממונים עליו מידע חשוב שהוא קיבל ממקור אותו הוא לא מפרט. לפי המידע הזה, בדרגים הגבוהים של 'הקרקס' ישנו מרגל העובד עבור הסובייטים, חפרפרת, והוא נמצא שם כבר שנים, מעביר לאויב מידע על כל הפעולות של הבריטים. הבריטים פונים לסמיילי ומבקשים ממנו שיחזור לעבוד איתם לזמן קצר, מפני שרק אדם עם ניסיון כמו שלו יוכל לפתור את התעלומה. סמיילי ועוזרו פיטר (בנדיקט קמברבץ', שחלקכם יזהו מהסדרה 'שרלוק') מתחילים לסרוק את בריטניה בחיפוש אחר תשובות, ובדרך מגלים שהמצב הרבה יותר מסובך ומסוכן ממה שהם חשבו.

כשמסתכלים על הקאסט של הסרט, אפשר לחשוב שהיוצרים החליטו לזרוק לבלנדר אחד את מיטב השחקנים הבריטים שפועלים כיום ולראות מה ייצא. למזלנו, זה יצא טוב מאוד. על אף הכמות הגדולה של הדמויות הראשיות (9 בהערכה גסה) וזמן המסך המועט יחסית שכל אחת מהן מקבלת, כל שחקן נותן אחלה הופעה בריטית על כל הגדולה שמשתמעת מזה. הראוי לציון מכולם הוא השחקן הראשי וזה שמקבל הכי הרבה זמן מסך - גארי אולדמן (ואם אתם בני פחות מ-12: סיריוס בלאק). מדברים עליו כעל מועמד פוטנציאלי לאוסקר כבר הרבה זמן, ואם זה אכן יהיה כך, אני מסכים לגמרי. הסצינות שבהן הוא חוקר אנשים ומדבר על זכרונות מעברו הם באמת נפלאות, אבל הרבה יותר אהבתי את הסצינות שבהן הוא לא מדבר בכלל, אלא רק מגיב למתרחש באמצעות הבעות הפנים ושפת הגוף שלו. מדובר באחת ההופעות האהובות עליי מהשנים האחרונות.

אבל זאת לא תגלית מרעישה ששחקנים כמו אולדמן, פירת' והארדי עושים עבודה טובה. התגלית האמיתית של הסרט הזה היא הבמאי, תומאס אלפרדסון. האחרון הוא במאי שבדי שעד היום עבד במולדתו והסקנדינבית (בין השאר, הוא ביים את סרט הערפדים המהולל Let the Right One In), והחפרפרת' הוא סרטו הראשון בשפה האנגלית. אלפרדסון הוא בהחלט כישרון חדש, והוא אפילו מזכיר לי קצת את דייוויד פינצ'ר הישן - הוא אוהב לעשות הכל אפל, ומצליח ליצור הרמוניה מושלמת בין השחקנים והתסריט ובין כל הפרטים הטכניים שמסביב - עריכה, סאונד, עיצוב וצילום (אני חייב לציין שבסרט יש כמה שוטים מרהיבים, כמה סטים תקופתיים אמינים במיוחד, וגם כמה דקות שמכילות את יחס הפסקול-תמונות  הטוב ביותר שראיתי בחיי). כמו אצל פינצ'ר, ההרמוניה הזאת מצליחה לגרום לסרט להיות מרתק וסוחף, אפילו שהוא מורכב ברובו מדיאלוגים ומשימות איסוף מידע ואין בו אפילו סצינת אקשן/התגנבות/רצח/סקס אחת כמו בסרטי ריגול אחרים.

יש לסרט כמה בעיות, אבל הן נובעות כולן מאותה סיבה: 'החפרפרת' לוקח ללא כל תחרות את תואר הסרט הכי מסובך שראיתי בחיים שלי. זה לא שיש לי בעיה עם סרטים שמיש בהם מלא פרטים, ההפך הוא הנכון, אבל ברוב הסרטים, לפרטים הרבים האלה יש הסבר. ב'החפרפרת' - לא ממש. בהתאם לאופי השתקני של סמיילי ושל רוב הדמויות, גם הסרט עצמו לא מדבר על הפרטים. ישנן דמויות שמוזכרות, ככה משום מקום בלי ושם הסבר עליהן, ואחר כך הופכות לכלי חשוב בעלילה. ישנם אירועים שמוזכרים רק במשפט אחד, והופכים גם הם. יש לסרט כמות מאסיבית של קווי עלילה שלפחות בהתחלה לא ממש קשורים אחד לשני ורק אנשים מאוד מאוד ערניים יצליחו לעקוב אחרי כולם. לקראת הסוף - אני מודה - רוב הקווים והפרטים מצליחים להתחבר אחד לשני באופן מצוין, אבל זה לוקח כל-כך הרבה זמן, עד שאם לא הייתי מבקר קולנוע, הייתי עוזב את האולם באמצע.
ועד כמה שהיא מרתקת, נדמה שהסרט משקיע קצת יותר מדי בעלילה שלו. אין אפילו סצינה אחת שלא מקדמת את העלילה ולא מובילה אותנו צעד אחד קדימה בגילוי זהות החפרפרת, אבל הדבר הזה קצת מונע מהסרט להקדיש זמן לדמויות שהן לא סמיילי ולתחום הרגשי שלהן. בין כל סצינות החקירה, היה אפשר להוסיף יותר פלאשבקים שלא מקדמים את העלילה, אלא מתארים את יחסיו של סמיילי עם דמויות אחרות ביותר עומק ואנושיות. מכיוון שאין הרבה סצינות כאלה, נוצר מצב שבו מתגלה סוד הקשור לאחת הדמויות, והוא לא עושה שוק כזה גדול כמו שהדמויות האחרות מתייחסות אליו, משום שכמעט ולא למדנו כלום על הדמות הספציפית הזאת מעבר התפקיד שלה בעלילה. זה לא שאין פה בכלל רגש כמו ביובש הטוטאלי של 'משחקי שלטון', אבל בהחלט היה ניתן להוסיף עוד טיפה רגש לסרט כדי שהוא יהיה מקסימלי.

אבל בעצם, עלתה לי ממש הרגע מחשבה בראש שקשורה לזה. בגלל שהכל היה כה מסובך ולא תמיד היה ברור מי באיזה צד ויש כל מיני קווי עלילה שלפחות עכשיו לא מתחברים לשום דבר, מצאתי את עצמי יושב בקהל ומנתח כל סצינה, כל משפט שנאמר, כל פעולה שנעשתה. ניסיתי לחזור ולחשוב על סצינות קודמות - האם היה בהן רמז לזהותה של החפרפרת? לקחתי את כל קווי העלילה המפוזרים וניסיתי לחבר ביניהם, גם כדי לגלות את זהותה של החפרפרת, אבל בעיקר כדי לעשות את הסרט פחות מסובך לעצמי. כלומר, למשך כמה דקות, אשכרה הרגשתי כמו מרגל-בלש בעצמי. בסופו של דבר, זה די פיצה על אחוזי הרגש שהיו חסרים לי.

הייתה לי התלבטות ארוכה לגבי האם אהבתי את 'החפרפרת', ואם כן, עד כמה. אבל עכשיו אני יכול להגיד בלב שלם - אני מת עליו. אני באמת אצטרך לתת לו צפייה שנייה מתישהו כדי לגרום לעצמי להבין אותו לגמרי, אבל בינתיים, באמת שהוא אחד משלושת הסרטים הכי טובים שראיתי השנה. הוא מעניין, מבוים נהדר ומשוחק נהדר, אבל גם אפל, מסובך ברמות בלתי ניתנות לתיאור, לא סימפטי ועוד כל מיני דברים לא נחמדים. עם זאת, יש מעין קסם בכל הדברים הלא נחמדים האלה, שגורם לסרט להיות עוד יותר מרתק וסוחף ממה שהוא כבר. נכון, רוב הסיכויים שהוא יוציא לכם את האנרגיה אפילו מתאים שלא ידעתם שקיימים במוח שלכם, אבל תאמינו לי, הוא כל-כך טוב שהוא שווה את זה.

הסרט 'החפרפרת' יוקרן בארץ מ-17.11.2011, אני ראיתי אותו בטרום בכורה. 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

5 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל שנאוצר משהו אלא אם צויין אחרת