00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מדע אחר

אזהרה: על ההורים ששולחים בדואר חבילות מזוהמות באבעבועות רוח

06/11/2011

 

"עדיין לא הבנתי למה את חייבת שאהיה לידך כדי ללכת לדואר." התלוננתי בזמן ההמתנה בתור לדלפק.

אשתי לא טרחה להעיף אלי את מבטה. היא הייתה עסוקה בלשבת בצד. "אני לא יכולה לקחת את החבילה בעצמי." הסבירה בקצרנות לעיתון שקראה. "אז הבאתי אותך."

"למה שלא תקחי אותה בעצמך?" תהיתי, אך לא הספקתי לקבל תשובה בטרם סיים האיש שלפני את עסקיו ופינה את מקומו מול הפקידה. שחורדינית, שיער משוך בקשיחות אחורנית, משקפיים עם ידיות שחורות. היא התעטשה, וריססה את המרווח שבינינו בנתזים.

הגשתי לה את הפתק מרחוק. היא עיינה בו בזריזות, ועיניה התרחבו.

"אז זאת החבילה שלכם?" האשימה.

"כן," הודיתי. "של אשתי. למה?"

היא נופפה באצבעה לכיווני. "זאת החבילה עם הכי הרבה מזל רע שקיבלנו. מאז שהיא הגיעה לפני שבועיים, כל הסניף חולה בכל מיני מחלות מוזרות. יש לך מזל שאני היחידה שהסכימה לבוא לעבוד במצב הזה."

היא המשיכה לתלות בי את מבטה בציפייה, להסבר או להתנצלות. שתקתי. היא הצרה את עיניה, אבל הביאה את החבילה. חתמתי, לקחתי, ויצאתי בגב שחוח מהסניף. לצדי הלכה אשתי בגאון.

"תיישר את הגב והכתפיים." הורתה. "אתה נראה חולה כשאתה הולך ככה."

"רגע אחד," עצרתי אותה. חשד עמום החל להתגנב ללבי. "מה יש בחבילה הזאת? ולמה את לא יכולה לסחוב אותה? היא לא כבדה בכלל!"

היא גלגלה עיניה. "ברור שהיא לא כבדה. יש בה רק שתי חולצות – "

"עוד חולצות?" הזדעקתי. "יש לך מספיק – "

היא קטעה אותי בתנועת יד חדה. "על אחת מהן הקיא ילד עם חצבת. השנייה מכילה את המוגלה של אבעבועות רוח שנוקזו מתינוק בן שנתיים שחלה באופן טבעי. הגיעו מאמריקה במשלוח אקספרס, לפני שהנגיפים ימותו."

עמדתי מלכת ובהיתי בה. יכולתי לחוש את כפות ידיי מתמלאות זיעה.

"משוש חיי," אמרתי בלחישה, "את רוצה לומר לי שאת זו שהדבקת סניף שלם של אנשים בחצבת וגם באבעבועות רוח?"

היא משכה בכתפיה. "זאת לא אשמתי אם כמה מהם חלו. הם היו צריכים לטפח יותר טוב את מערכת החיסון שלהם, או להפסיק להיות זקנים. ואני אשמה שהחיסון נגד חצבת לא יעיל בערך בחמישה אחוזים?" תהתה בקול. והוסיפה, "ובכל מקרה, אני צריכה את החולצות האלו בשביל העסק החדש שאני פותחת."

"עסק? איזה עסק?" קולי נשמע גבוה להחריד באוזניי.

"יש הורים שלא מוכנים לחסן את הילדים שלהם." קבעה עובדה. "גם באמריקה, וגם כאן בישראל. אבל הם רוצים שהילדים יקבלו הגנה מפני מחלות הילדות האלו בלי כל הבלגן של החיסון. אז הם מארגנים 'מסיבות אבעבועות', אליהן מוזמנים ילדים עם אבעבועות רוח וכל מיני מחלות אחרות, ובסוף המסיבה כל הילדים כבר הודבקו. ואז הם חולים במשך כמה ימים או כמה שבועות, וכשהם מבריאים הם מוגנים מהמחלה. הם מפתחים ככה חיסון טבעי."

"אבל למה החולצות?" שאלתי בקוצר נשימה.

"אין לנו ילדים עם המחלות האלה." היא אמרה בקוצר רוח. "אז בדקתי בפייסבוק, ויש שם קבוצת הורים שמכונה Find a Pox Party, שמוכנים לשלוח בדואר חפצים מזוהמים של הילדים שלהם שחלו באבעבועות רוח ובמחלות אחרות. אני רק צריכה לתת לילד שלנו את החולצות האלה ו – "

"אבל אין לנו ילד!" מצאתי את קולי שוב.

"עוד יהיה." ביטלה את דבריי. "ואני רוצה להיות מוכנה."

"אבל, אבל, אהובה שלי," גמגמתי, "מדובר כאן באקט ברור של טרור ביולוגי! את לא יכולה להזמין דגימות חיות של מחלות ילדים בדואר, כשהן יכולות להדביק את כולם מסביב! אלה מחלות מסוכנות! הידבקות בחצבת יכולה לגרום לדלקת ריאות או אפילו לזיהום מוחי. לחולי איידס שנדבקים בחצבת יש סיכוי של 30% למות ממנה!"

"זה בסדר." אמרה והחלה לנוע לכיוון המדרגות הנעות. "אני לא חולה באיידס."

"אבל מה עם אבעבועות רוח?" אספתי את החבילה ופסעתי בעקבותיה כשדמעות בעיניי. "אבעבועות רוח גורמת לשליש מהשבצים בילדים ויכולה לגרום לנזק נוראי לעוברים, אם האמהות נדבקות!"

"אתה רואה?" אמרה בניצחון. "אמרתי לך שאני לא יכולה לסחוב את החבילה בעצמי! "

 

- - - - - - - - - - - - - -

 

הערה: עד כמה שקשה להאמין, מנהג משלוח החבילות המזוהמות והמזהמות אכן התגלה בימים האחרונים בארצות-הברית. לידיעת הקוראים: מדובר בפשע פדרלי המוגדר כטרור ביולוגי. מומלץ להימנע. אני גם מתקשה להבין את האנשים הנמנעים לחסן את ילדיהם, אך מוכנים ברצון לתת להם ללקק סוכריות משומשות שהגיעו ממשפחות שאינם מכירים, מתוך הנחה כי הן אכן נושאות נגיפי חצבת, אבעבועות רוח, אדמת או מחלות אחרות (וזה עוד במקרה הטוב).

 

הערה: אין בכוונת כותב הרשומה לרמוז בכל דרך שהיא בנוגע לפעילותה החוקית או הבלתי-חוקית של אשתו, או באשר למצבה הבריאותי ו/או הנפשי. יובאר לעיל כי הרשומה הועלתה ממוחו הקודח של הכותב בשעת לילה מאוחרת, ועל כן אינה משקפת את אשתו כמות שהיא, או כמות שאיננה היא. 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

49 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל רועי צזנה אלא אם צויין אחרת