00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

פרקולוג @ Perkolog

הכי דחוף - להציל את ניצולי השואה!

31/10/2011

 

"שיתנו לי למות בכבוד, לא למות ברחוב", אמרה רות קריגר, ניצולת שואה ילידת רומניה בכנס "מצילים את הניצולים", שהתקיים אמש (27.10.11) ברחבת מוזיאון ת"א. קריגר, שכל חייה תרמה והתנדבה למען הזולת, נשאה דברים ברוח זו גם מעל הבמה הגדולה בהפגנה שנערכה באבן גבירול פינת שאול המלך ביום ההולדת של גלעד שליט. דבר לא השתנה, ואם כבר - השתנה לרעה. בינתיים נפטר בעלה של רות, ועכשיו היא בכלל לבד, עם 2,800 שקל בחודש היא צריכה לבחור אם להשקיע בתרופות או באוכל, אין לה כסף להעסיק מטפלת גם בערב, שלא לדבר על קניית מתנות קטנות לנכדים ולנינים. 
 
 רות קריגר, ניצולת שואה
רות קריגר. מרגישה לגמרי לבד
 
היו בעצרת מעט ניצולים עם הרבה סבל בעיניים, לצד קטעי מוזיקה ופעילים ודוברים עם הרבה רגש ונחישות - לעשות כל מה שאפשר, ובתוך שבועיים, כדי שניצולי השואה לא יצטרכו להילחם גם בבירוקרטיה, בשארית ימיהם. 
 
מונה ניר גלעד, פעילה במטה המאבק למען ניצולי השואה, שארגנה את ההפגנה יחד עם ד"ר אייל גרטמן, שיר אלוני ועוד, אמרה: "כי בית לא מפקיר את דייריו והופך אותם למציאות שקופה. בית לא מהלל את זכר ובה בעת משפיל ומבזה את החיים. בית לא משתמש בסיסמאות להנצחת זיכרון ובאותה נשימה מעלים כספים. בית לא מדבר נגד הכחשת שואה בעוד מתכחש לניצולים ומערים עליהם קשיים...."
 
ד"ר נילי קרן, חוקרת שואה, דיברה על האבסורד הגדול בכך שאנשים ששרדו את הפתרון הסופי לא מצליחים לשרוד את הפקידים. "המסעות האלה לפולין הפכו למטלית ניקוי המצפון של מדינת ישראל. נוסעים לראות איפה המתים ושוכחים לפתוח עיניים ולראות את החיים", אמרה. 
 
נציגי תנועת הנוער העובד והלומד, עירה והדר
 
המטרה המיידית היא פישוט התהליך: שהממשלה המחזיקה בכספיהם של הניצולים תסתפק בתצהירים על היותם ניצולים ובהצהרת הרופאים שלהם ולא תטרטר אותם יותר במסדרונות של ועדות כדי לקבל סיוע רפואי וסיעודי.
 
"אם בתוך שבועיים זה לא יקרה, יסתובבו ברחוב הרבה אנשים עם מספר על היד, המספר של לשכת ראש הממשלה - 026705512", אמר דן אלון. 
 
בכתבה מאת קוואמי, שגם נכח בעצרת, ניתנו מספרים אחרים, דמוגרפיים, מעציבים, מדאיגים, מבישים מאוד: 
 
על פי דו”ח שפורסם במאי השנה, מספרם העדכני של ניצולי השואה החיים בישראל נאמד בכ-208,000 בני אדם. בשנת 2009 עמד מספרם על למעלה מ-233,000. מדובר בירידה של 26,000 ניצולים בשנתיים. בכל יום שעובר מתים כ-35 ניצולי שואה. מדובר בממוצע של כ-12,800 ניצולים שהולכים לעולמם מדי שנה.
כ-20% מהניצולים שרואיינו לשם אותו דו”ח ציינו כי הם סובלים מקור בימי החורף וממחסור בציוד לחימום הדירה. 5% סובלים ממחסור במזון. אבל כמו שאני מכיר את בני הדור הזה, חמשת האחוזים האלה מורכבים רק מאלו שהסכימו לענות בחיוב על השאלה. אני מפחד לדמיין כמה סובלים מאותם דברים בדיוק ושלא ענו בחיוב רק בשל הבושה שהם חשים. 
ואכן כן, בכל יום נפטרים בממוצע 35 ניצולי השואה. נדמה שהמדינה מחכה ל"איזון דמוגראפי", קרי למותם, כדי להיפטר מהם, כדי לשמור את הכסף שמגיע להם ברזרבות של האוצר. כי למה לבזבז אותו על מישהו שמי יודע כמה זמן נותר לו? אני מקווה שאין בר-דעת אחד שלא מבין עד כמה ה”היגיון” הזה מעוות ומושחת מהיסוד.  הן לא על בסיס ההיגיון הזה הקמנו מדינה. אם אכן זהו ההיגיון שהשתרש פה - חייבים אנו לעשות הכול כדי לשנותו. 
 
תמונות מהפגנות ומאירועי המחאה החברתית - פרקוליתון
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

9 תגובות

ארכיון פוסטים
נקה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל perkolit אלא אם צויין אחרת