00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

דעת מיעוט

חמש סיבות לא להגיע להפגנת המחאה ביום שבת

במוצאי השבת הקרובה זה אמור לקרות שוב. שוב מופיעות הכתבות האוהדות בלמה-נט, שוב מופיעים סלבריטאים נשכחים ומביעים את תמיכתם בניסיון לתפוס כותרות, שוב תמונתה של דפני ליף מתנוססת על גבי העיתונים. לכבוד המאורע החלטתי לפרסם חמש סיבות עיקריות לא להגיע להפגנה בשבת הקרובה:


1. כי צריך לתת לטרכטנברג הזדמנות

כמה מהמפגינים באמת קראו את הדוח של וועדת טרכטנברג? כמה מראשי המחאה או ראשי אגודות הסטודנטים טרחו לקרוא אותו? אתם יודעים, זה לא פיזיקה גרעינית. באמת שלא. הכל ידוע: הכנסות המדינה מכל סוגי המיסים, נתונים דמוגרפיים, עלויות של רפורמות שונות. אפשר להתווכח על הפרטים פה ושם, אבל בגדול אין אף צעד בדוח שהמוחים באמת מתנגדים לו. הם רק אומרים שזה לא מספיק. מלכתחילה טרכטנברג הצהיר שהוא לא הולך לפרוץ את מסגרת התקציב, והמוחים נתלו על ההצהרה הזו והפכו אותה למוקד של ההפגנות. שני דברים בנוגע לפריצת מסגרת התקציב:

  1. זה המקסימום שתקבלו מהממשלה הנוכחית. ביבי לא יסכים לפרוץ את מסגרת התקציב, מכיוון שהדבר יסתמן ככניעה מוחלטת.
  2. זה לא חשוב בכלל. הבעיות בכלכלת ישראל הן מבניות. הפיתרון לבעיות הוא רפורמות מבניות. לא עוד כסף. כסף לבדו כמעט לעולם לא מצליח לפתור בעיות חברתיות קשות באמת.

למרות האישור העקרוני, דוח טרכטנברג והמלצותיו עדיין תלויים באוויר. האינטרסנטים תוקפים מכל הכיוונים, ויש סיכוי לא רע שההמלצות החשובות יזנחו, בייחוד ההמלצות לגבי החרדים. המשך המחאה כנגד הממשלה רק יקטין את המוטיבציה של שריה לתמוך בדוח, ויאפשר להם להימלט משינוי המציאות בתירוצים "חברתיים". אסור לשכוח שהייתה זו דפנה ליף שטענה שאלי ישי "יצא גבר" כשהתנגד למסקנות וועדת טרכטנברג.


2. כי המחאה איננה בכיוון הנכון

מכירים את הביטוי "פול גז בניוטרל"?

ברחבי המדינה, יושבים כמה עשרות אנשים, מסתכלים על ההפגנות וצוחקים. הם צוחקים בכל פעם שהם רואים שלט שמכוון נגד ביבי, במקום נגדם. האנשים האלו יכולים להיות חברים בוועדים הגדולים, מנהלים במונופולים ששולטים במשק, מובילים במגזר החרדי, שלל קומבינאטורים ומניפולאטורים שעושקים את כספי הציבור כבר עשרות שונים.

ביבי הוא לא אחד מהם. אולי הוא חבר של חלקם, ואולי הוא לא ראש ממשלה טוב במיוחד, אבל החלפתו לא תשנה את המצב. בניגוד למה שרבים חושבים, יכולתו של ראש ממשלה בישראל (או בכל מדינה דמוקרטית אחרת בעולם) לשנות את המציאות היא מאוד מוגבלת. הוא תלוי באישים רבים אחרים, במדינות אחרות, בתהליכים היסטוריים וכו'. אפשר אולי להאשים אותו בכמה הפרטות שנעשו כשהיה שר אוצר, אבל להפיל עליו את ההיסטוריה הכלכלית של שני העשורים האחרונים או להאשימו ביוקר המחיה זו שטות גמורה. ככל הנראה גם הרפורמות שהוא מבצע כעת ישפיעו, לפחות בענף הנדל"ן, בעוד שנים רבות מהיום, כשיהיה לנו ראש ממשלה אחר (שלי יחימוביץ'?), והוא זה שיקבל את הקרדיט על העניין.


למשל, לאחרונה הופיעו שלל כתבות זועמות על התייקרות מחירי החשמל בארץ, וכמה ממנהיגי המחאה הזכירו את הנושא וטענו ש"הממשלה צוחקת עלינו". מה שהם לא יודעים, זה שעליית המחירים נובעת מהחובות הענק שחברת החשמל צברה, וחובות הענק נובעים מכך שחברת החשמל סירבה להעלות את תעריפי החשמל לציבור בעבר, אבל במקביל לא הסכימה לקצץ בעלויות כוח האדם המוגזמות שלה (בדיוק כמו שהמוחים מציעים להגדיל את השירותים הציבוריים שמספקת הממשלה מבלי להגדיל מיסים, על חשבון החוב הלאומי). דו"ח הבנק העולמי מיוני 2010, שנחשף ב"כלכליסט", העלה שתעריף החשמל נמוך ב־16% ממה שהוא אמור להיות, ושעלויות כוח האדם של החברה גבוהות ב־25% ממה שהן אמורות להיות. כמובן, עלויות כוח האדם המוגזמות נובעות מקיומו של הוועד האימתני, שמהלך אימים על פוליטיקאים וראשי ממשלה בישראל כבר עשרות שנים.


הבעיות המהותיות בישראל, כפי שכתבתי בעבר, הן הבעיות של הטווח הארוך – שיעורי התעסוקה והילודה אצל חרדים וערבים, ואיכות החינוך שמקבלים הילדים במגזרים אלו. בעיות אחרות כוללות את הריכוזיות במשק, את הוועדים הגדולים, את המגזר הציבורי המנופח, ואת חוסר התחרותיות. תומכים שונים של המחאה נגעו בבעיות אלו בעבר, אבל בשום שלב הם לא עמדו במרכז ההפגנות. מי שעמד במרכזן זה ביבי.


3. כי זה לא ישנה דבר

מדינת ישראל, גם אם חלק מתושביה לא מרוצים מכך, היא עדיין מדינה דמוקרטית. במדינות דמוקרטיות מחליפים שלטון בבחירות, לא ברחובות. במדינות דמוקרטיות לכל העם יש יכולת להשפיע על התוצאה, ולא רק לאותם סטודנטים נלהבים שיש להם זמן פנוי וכוח פנוי לצאת לרחובות תל אביב ולצעוק סיסמאות פופוליסטיות על צדק חברתי. במדינות דמוקרטיות, ארגוני שמאל קיצוניים הממומנים על ידי מדינות זרות לא יכולים להפיל את המשטר. אתם יכולים להפגין עד מחר, אבל את ביבי ניתן להפיל רק בבחירות הבאות. נתראה ב 2013, ורק אז נלמד מה העם באמת חושב על צדק חברתי.


4. כי אסור שנהפוך ליוון

מלחמת העולם השלישית מתרחשת בימים אלו באירופה, במסגרתה שתי היריבות הישנות, צרפת וגרמניה, מתווכחות ביניהן כיצד יש להציל את יוון הסוררת ממצבה הרעוע. הבנקים במדינות אלו ובמדינות נוספות חשופים לחובות היווניים, כך שפשיטת רגל יוונית תוביל לאבדן חסכונותיהם של גרמנים וצרפתים רבים. חוסר יכולתה של יוון לשמור על מאזן סביר מאיים לגרור את העולם כולו לתוך משבר כלכלי חדש, אבל לפחות לה יש מזל - בגלל שהיא שייכת לגוש היורו ינסו להציל אותה, לפחות באופן חלקי. למדינות אחרות, שאינן בגוש היורו, לא יהיה כל כך הרבה מזל.

כן, אני יודע שזו נשמעת כמו איזו הפחדה זולה. זו לא. אין סיכוי אמיתי שמדינת ישראל תגיע למצבה של יוון בשנים הקרובות, אבל תוך עשור או שניים? בהחלט כן, אם לא נשכיל להוריד את שיעורי הילודה של החרדים והערבים, אם ראשי הממשלה ימשיכו לנהל מדיניות כלכלית פופוליסטית, אם ההסתדרות תלך ותתרחב, אם נמשיך למנוע תחרות, אם לא נעלה את המיסים ונגלגל הכל על החוב הלאומי, אם ניתן לסוציאליסטים קיצוניים להכתיב את מדיניותה הכלכלית העתידית של ישראל.

כמובן, אנחנו יכולים להפוך גם לאירלנד. גם לקפיטליזם יש את הסכנות שלו. מדינות מוצלחות מאזנות בין שני הצדדים הללו, ולא נוטות בחדות לאף אחד מהם. העמדה שמציגים המוחים בנושא זה אינה מאוזנת; מבחינתם המילה "קפיטליזם" מייצגת את כל מה שרע בעולם. זו תפיסה מסוכנת.


5. כי הגיע הזמן שדפני ליף תיעלם

בואו נודה בזה: מדובר בבחורה שהגיע לשם בטעות. לחלוטין בטעות. אף אחד לא בחר בה, היא לא עשתה שום דבר יוצא דופן בחייה, ולא הוכיחה שום אינטליגנציה יוצאת דופן בהובלת המחאה עד כה. הבחורה הלא נכונה, במקום הנכון ובזמן הנכון. כנ"ל לגבי סתיו שפיר. אני יודע שמעט מוזר לומר זאת, אבל השתיים האלו ככל הנראה מזיקות למחאה יותר מאשר תורמות לה – למרות שלולא הן ייתכן שהמחאה כלל לא הייתה מפציעה. עוד באוגוסט השתיים הללו כבר הצליחו להסתכסך עם איציק שמולי, יו"ר אגודת הסטודנטים, הגוף התומך החשוב ביותר במחאה עד כה, והוא ככל הנראה לא ינאם בעצרת הנוכחית עקב כך. ההופעות שלהן ושל שאר מנהיגי המחאה בטלוויזיה הן מביכות וילדותיות, וההתמקדות בנתניהו פוגמת בסיכוי לשינוי אמיתי במדינה.

 

המחאה עדיין לא נכשלה. היו לה שתי תוצאות חשובות: הדוח של טרכטנברג, והדוח של וועדת הריכוזיות, שהוא ככל הנראה חמור יותר ממה שהיה יכול להיות לולא המחאה. שום דבר לא סופי ורצוי להמשיך עם הלחץ על הפוליטיקאים, אבל הלחץ הזה צריך להיות בכיוון הנכון - וזה פשוט לא הכיוון שמארגני ההפגנה בשבת מובילים. אם תגיעו להפגנה כשאתם לא באמת מסכימים עם דבריה של דפני ליף, אף אחד לא ידע על כך. אף אחד לא יסתכל על השלט שלכם, אף אחד לא ישאל אתכם מה יש לכם לומר. יספרו אתכם כעוד קול שתומך בה, ובדרישותיה ההזויות. זו לא הדרך הנכונה לתרום לעתידה הכלכלי של המדינה.



הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

39 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל גן אנוכי אלא אם צויין אחרת