22
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

זיכרון בפועל

בודפשט היפה והנכלולית

 

העיר בודפשט, בירת הונגריה, פרושה משני צידי נהר הדנובה. היא נוצרה מאיחוד של שתי ערים עתיקות: בודה, שעל הגבעות ממערב לנהר, ופשט, שבמישור ממזרח לנהר. קל לזכור את זה אם מדמיינים את שמה הלועזי של העיר רשום על המפה: Buda משמאל, Pest מימין. האות s כשהיא לבדה נהגית בהונגרית כמו ש' ימנית, ולכן בודפשט ולא בודפסט. יש מוסיפים לשני החלקים גם חלק שלישי: אובודה, שמצפון לבודה. אובודה, דהיינו, בודה העתיקה. כיום מחולקת העיר לעשרים וכמה רבעים מנהליים, אך רק מעטים מהם מעניינים לתיירים: הראשון, החמישי, הששי, השביעי וחלק מן השמיני. בודפשט משווקת באגרסיביות כיעד נופש לתייר הישראלי, במיוחד מאז ההרעה ביחסי ישראל עם טורקיה. לפיכך, כשאהובה ואני חיפשנו יעד לנופשון, בודפשט הייתה בחירה מובנת מאליה.

בניתי את תכנית הטיול שלנו על בסיס מאמר שמצאתי באתר "למטייל", תוך שימוש במידע שמצאתי בפורום בודפשט באתר קאוצ'סרפינג. באתר "למטייל" מצאתי גם המלצה על מלון קינגז, מלון שלושה כוכבים שממוקם לא רחוק ממרכז העיר, בלב מה שהיה פעם הרובע היהודי. נכנסתי לאתר האינטרנט של המלון, ומצא חן בעיניי. הזמנתי לנו חבילה, שכללה שלושה לילות במלון קינגז וטיסה של מאלב לבודפשט בלילה של שבין א' וב' של ראש השנה. הטיסה לשם הייתה שקטה, נעימה ומהירה להפליא. בלי יללת תינוקות, בלי גברים שעומדים במעבר בתפילת שחרית וחוסמים את הדרך לשירותים, בלי שימי ופילוס ודקלה, שהתלוו אלינו לנופשון בברצלונה בשנה שעברה, ועכשיו הם בטח מתאוששים מהמנגל של אתמול או מכינים את הבשר למנגל של מחר.

האוטובוס של חברת "קשרי תעופה" חיכה לנו בבודפשט בשעת בוקר מוקדמת. הוא הביא אותנו העירה, עשה סיבוב ופיזר נופשים בין המלונות הגדולים על שפת הדנובה. כך קיבלנו את הטעימה הראשונה מהעיר, בליווי הסברים מחכימים וטיפים שימושיים של הסוכנת החביבה אודט. היות שמלון קינגז נמצא בסמטה צרה מכדי שהאוטובוס הגדול ייכנס אליה, ירדנו ממנו ליד בית הכנסת הגדול, מרחק חמש דקות הליכה מן המלון. המשכנו ברגל, גוררים אחרינו את המזוודות. הפקדנו אותן בשמירת החפצים של המלון, ויצאנו לטייל.

עיר יפה, בודפשט. בעיקר יפים המונומנטים הנראים מגדות הדנובה, ומנקודות התצפית הגבוהות: הצריח של בזיליקת אישטוואן הקדוש בפשט, גבעת גלרט וגבעת המצודה בבודה. לגבעת המצודה באנו פעמיים: ביום, לביקור במונומנטים המפורסמים, ובלילה, לתצפית על הגשרים המוארים המתוחים על הנהר, על הפרלמנט, על ארמון המלך וכנסיית מתיאס הקדוש. היו לנו שמיים בהירים בכל ארבעת ימי הטיול, ואפשר היה לראות למרחקים. אבל היה חם, חם מאד, בעיקר במקומות שאי אפשר למצוא בהם צל, כמו תחנות האוטובוס. כשישבנו לקפה במדרחוב ואצי אוצה, הקפדתי תמיד שנשב בצד המוצל שלו.

אפשר להגיע לכל האתרים המרכזיים של מרכז בודפשט בתחבורה הציבורית המצויינת, והכל כלול בכרטיס המשולב לשלושה ימים, שאפשר לקנות בכל תחנת מטרו. בנמל התעופה מצאתי עלון, ובו פירוט מעולה של כל קווי המטרו, הטראם והאוטובוס במרכז העיר. הדגש הוא על מרכז העיר, כי כשיצאנו לטיול מחוץ לעיר, לסנט-אנדרה ולוישגראד, אכלנו חצץ בניסיונות להיעזר בעוברים ובשבים בקשר לתחבורה הציבורית. הם פשוט לא מדברים אנגלית, וגם לא מאד מתאמצים לעזור לתיירים. אבל כאמור, במרכז בודפשט התחבורה הציבורית מעולה, ועם העלון שהיה לי בכיס, כמעט שלא נזקקתי לעזרת המקומיים.

גם בבודפשט, כמו בערים מתויירות אחרות, מוצעים כיום טיולים רגליים חינם לתיירים מזדמנים. הטיולים האלה מודרכים על ידי סטודנטים חביבים, והתייר מוזמן להשאיר טיפ בסיום. נהניתי מאד מהסיורים האלה בקרקוב, ולכן רשמתי לי את אלה שמוצעים בבודפשט: סיור כללי, שיוצא פעמיים ביום מדי יום, סיור בעקבות המורשת היהודית של בודפשט וסיור בעקבות הקומוניזם. שני האחרונים יוצאים רק בימים מסוימים של השבוע, וצריך להיערך בהתאם. בסופו של דבר, עשינו רק את הסיור בעקבות המורשת היהודית.

הסיור יצא מכיכר וורושמארטי, שהיא הקצה הצפוני של מדרחוב ואצי אוצה, וחתך דרך כיכר פרנץ דאק אל מה שמכונה הרובע היהודי, כי פעם באמת גרו בו יהודים. הסטודנט שלנו הסביר יפה על שלושת בתי הכנסת הממוקמים בו, שניים מהם עדיין פעילים. הגדול והמפורסם שביניהם פונה לכיכר קטנטונת, שקרויה על שם תיאודור הרצל שלנו. עברנו במונומנטים לזכר שואת יהודי הונגריה, ושמענו על ראול ולנברג וקארל לוץ. כשעצרנו ליד המקווה, הסביר לנו הסטודנט על משמעותו של מנהג הטבילה ביהדות. אהובה התעקשה לגשת אליו ולספר לו שבישראל, נשים צעירות נאלצות להגיע למקום הזה לפני שמסכימים לחתן אותן. כך קרה גם לה. הסטודנט הנהן בנימוס.

הרובע היהודי של בודפשט הזכיר לי את נווה צדק ופלורנטין שלנו. יש בו מובלעות של יהדות דתית פעילה, יש בו המונומנטים, שניכר בהם כי מקיימים אותם למען התיירים, אבל רובו מאוכלס בסטודנטים, בתרמילאים ובסתם זרוקים אופנתיים. הרחובות זרועים פאבים מגניבים בכל מיני סגנונות. הכי נהננו בפאב שהיה ממוקם בחצר ההוסטל בהמשך הרחוב של המלון שלנו. גם המלון שלנו הזכיר יותר הוסטל מאשר מלון שלושה כוכבים. לא מפנק במיוחד. יחד איתנו מתארחת שם קבוצת תיירים מבוגרים מארצות הברית, ויש גם אתלטים חובבים שבאו למרתון בודפשט. גם ישראלים יש. אבל אותם לא כל כך שומעים ברובע היהודי, יותר באיזורי העסקים והשופינג, במדרחוב ואצי אוצה ובשדרות אנדראשי. אני תוהה עד כמה תורמות הנוכחות החרדית והנוכחות הישראלית בבודפשט לצמיחתה של מפלגת יוביק, מפלגה ימנית אנטישמית, שמהווה את הכח העולה בפוליטיקה ההונגרית של העשור האחרון.

לא, לא מרוססים פה צלבי קרס על הקירות, ולא מעירים לתייר הערות נבזיות כששומעים שהוא מישראל. אבל גם לא מתלהבים ומתעניינים בו, כמו בערים אירופיות אחרות שביקרתי בהם. גם לא ממש משתדלים לעזור, לא מעבר למה שדרישות התפקיד מחייבות. מי יודע, אולי גם תיירים בני עמים אחרים נתקלים בקרירות הזו, לא רק יהודים וישראלים. התחושה שלי, ואולי זה רק אני, היא שלא מתלהבים פה מהתיירים. מובן שרוצים את כספם, אבל לא ממש נהנים מחברתם. הפה מדובב מילות נימוס, אבל העיניים מצטמצמות במין מיאוס. אני זוכר שנתקלתי בנימוס ובמיאוס האלה גם בפראג, בזגרב ובזאלצבורג. אולי זו המורשת האוסטרו-הונגרית, הנכלוליות הזו שמתחת לפני השטח.

השיא היה במרחצאות סצ'ני. הסוכנת החביבה אודט מחברת "קשרי תעופה" המליצה עליהם בתור מקום מתאים ליום האחרון, לשעות שלפני הטיסה. שלווה ורוגע היא הבטיחה, אבל אלה כנראה שמורים לדוברי הונגרית בלבד. כשנכנסנו למבנה המהודר, מצאנו שני תורים לפני שני דלפקים, ולא ידענו באיזה תור לעמוד. לא היה שום עלון הסבר באנגלית, וגם לא את מי לשאול. הימרנו על אחד התורים, וכשהגענו לדלפק, ניסיתי להבין מהדוד שישב שם מי נגד מי, ומה אנחנו מקבלים תמורת הכסף שלנו. תשובתו הייתה קצרה, וניתנה באנגלית עילגת. הסאבטקסט היה: זוז כבר, אתה מעכב את התור.

ממשיכים לעמדת קבלת המפתח לתא האיחסון. הבחור שעומד שם נחמד קצת יותר, גם מדבר אנגלית טובה, אבל אין לו מושג על איך העסק עובד, אפילו לא איך משתמשים בצמיד שאמור לפתוח ולסגור את תא האיחסון. ממשיכים לעמדת השכרת המגבות, ונגמרו להם המגבות, נשארו רק סדינים. מתי יהיו מגבות? הגברת לא יודעת. נו, אדוני, תחליט, אתה רוצה או לא. איפה אפשר לקנות סבון? לא כאן. לקחנו את הסדין המהוה. וויתרנו על התכנית לקחת גם סבון ולהתקלח אחרי. כשבאנו להחזיר את הסדין ולקחת את העירבון, העמדה הייתה בלתי מאוישת. חיכינו וחיכינו, ביקשנו שיקראו למישהו, עד שבסוף היא הגיעה, לקחה מאיתנו את הסדין המזדיין והחזירה לנו את העירבון. מזל שהגענו לשם לפני הצהריים, ולא ממש לפני הטיסה.

מצד שני צריך לומר, שבין פרוצדורת הכניסה ופרוצדורת היציאה היה לנו די נחמד במרחצאות סצ'ני. לו הזהירה אותנו הסוכנת החביבה, שעלינו להביא איתנו את כל מה שאולי נצטרך, ולא להזדקק לנותני השירותים במקום, אולי היינו יוצאים משם באמת שלווים ורגועים.

ההונגרים מתחילים לספור את ההיסטוריה שלהם משנת 896, השנה שבה הגיעו השבטים המדיארים אל ברך הדנובה. מלך אחד הדיח מלך שקדם לו, המונגולים פלשו ונסוגו, שטפונות ושריפות כילו את כל מה שהאנשים בנו, והשורדים התחילו לבנות מחדש. הבישוף גלרט הביא את הנצרות לבודפשט. הוא סיים את חייו כבול בתוך חבית, שגולגלה מראש הגבעה הקרויה היום על שמו ועד למימי הדנובה. דרך נחמדה בשביל עם להתחיל את ההיסטוריה שלו.

אחר כך באו הטורקים העותומנים וכבשו את הארץ. הם בנו מרחצאות, והשאירו להונגרים את המטבח הכי טוב באירופה. האוסטרים גירשו את הטורקים, והשתלטו על כל השטח המיושב בהונגרים, שטח שכלל חלקים מהבלקן, מרומניה ומסלובקיה של היום. בודפשט שגשגה תחת הכתר האוסטרי. השדרות המהודרות, הארמונות המכוסים פסלי מלאכים וקדושים, הכיכרות האלגנטיות, כולם נבנו בתקופה הזו, שהגיעה לסיומה במלחמת העולם הראשונה.

הונגריה יצאה ממלחמת העולם הראשונה כמדינה עצמאית, אבל בגבולות מצומצמים. חבלים מיושבים הונגרים סופחו ליוגוסלביה, לרומניה ולצ'כוסלובקיה. ההונגרים ראו בזה עלבון לאומי, וניתבו את מרב מאמציהם לתיקון העוול שנעשה להם. השלטון שקם בהונגריה אחרי המלחמה היה שמרני, אנטישמי, ועם נטייה חזקה לפאשיזם. חוקים נגד יהודים התקבלו בהונגריה כבר בשנות העשרים, עוד לפני השפל הגדול של סוף העשור. המשטר בהונגריה שיתף פעולה ברצון עם איטליה הפאשיסטית, ואחר כך עם גרמניה הנאצית. היטלר העניק להונגרים את חבלי הארץ האבודים שכה חשקו בהם, בתמורה להשתתפותם במאמץ המלחמה נגד ברית המועצות. כשהמלחמה שינתה כיוון, והיה ברור שהסובייטים מתקרבים, ניסו השליטים ההונגרים לנטוש את הברית עם גרמניה ולחתום שביתת נשק עם ברית המועצות. הגרמנים, בתגובה, כבשו את הונגריה בתוך ימים ספורים והשליטו עליה את משתפי הפעולה המקומיים שלהם. בסיועם של אלה, רצחו הגרמנים את מרבית יהודי הונגריה בתוך כמה חודשים. שמעתי איפה שהוא, שרשימת חסידי אומות העולם בהונגריה אינה כוללת אף הונגרי אחד. אחר כך היה המצור, והכיבוש הסובייטי. לא הייתה להונגרים אף תקופה של נאורות ודמוקרטיה עד שנת 1990.

עלינו בוקר אחד באוטובוס למרומי גבעת גלרט, וטיפסנו אל הסיטאדלה, המבצר האוסטרי. בשיא הגבעה, בקדמת המבצר, נמצאת אנדרטת השיחרור, שהקימו הסובייטים המנצחים. רואים את האנדרטה הזו מכל מקום במרכז בודפשט. כשנסוגו הסובייטים מבודפשט, הסירו ההונגרים את כל האנדרטאות הקומוניסטיות בעיר, אבל את אנדרטת השיחרור החליטו להשאיר. יש משם תצפית יפהפיה על העיר ועל סביבותיה.

נכנסנו בשערי המבצר. הדודה בדוכן מכירת הכרטיסים נבחה עלינו משהו בהונגרית. לא הבנתי בדיוק מה היא רוצה, ובכל זאת שילמתי לה אלף מאתיים פורינט, כמו שהיה רשום בפתק שהיא הצביעה עליו. יכולתי גם להמשיך קדימה, לא היה שום מחסום בכניסה למתחם המבצר, אבל בשביל עשרים וארבעה שקלים לא היה שווה לי לעשות עניין. טיפסנו במעלה הסוללה, והגענו לשער של בונקר תת קרקעי, שעכשיו מתפקד כמוזיאון. אהה, בשביל זה הכרטיסים. המוזיאון הזה משחזר את קרב הבלימה של ההונגרים והגרמנים נגד הסובייטים, שהתנהל מהמבצר בראש גבעת גלרט. יש בו בובות שעווה במדי הצבא הגרמני ובמדי המיליציה הפשיסטית ההונגרית. חברים לנשק. באחד מחדרי הבונקר משוחזרת חקירת שבוי סובייטי. יפה.

במעמקי הבונקר אני מנסח לעצמי את חוסר הנוחות שחשתי בעיר הזו. חוסר נוחות שהוא אולי רק שלי, בהיותי טיפוס שמחובר מאד להיסטוריה של עמו, ושל היבשת שהקיאה את עמו מתוכה. בעיר הזו ובארץ הזו ממשיכים להתגעגע לעבר המפואר. לימים שבהם המלך היה מלך, האציל היה אציל, הנוצרים הטובים הלכו לכנסיה, וכל היתר ידעו את המקום שלהם. התחושה שלי הייתה, שההונגרים מרחמים על עצמם על מה שספגו בתקופת הכיבוש הרוסי, אבל לא בדיוק מתנערים מעברם הפשיסטי, בטח שלא לוקחים עליו אחריות. מי יודע, אולי זה עוד יקרה להם יום אחד.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

11 תגובות

נשארים מעודכנים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל שושן פרא אלא אם צויין אחרת