00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בלוג סיפורי הנונסנס של אביב וסתיו

העצומה

 

"עם עצום ורב"

הערה: הסיפור הוא סאטירה דימיונית, היא לא באה לפגוע פגיעה אישית באדם זה או אחר.

משנתקבלה ההחלטה במסדרונות הממשלה, על ידי שרת התרבות מרת לבנת ספיר לבטל ולהכרית את מועצת חכמי הלאדינו. שררה עלטה כבדה במסדרונות מועצת חכמי הלאדינו. מיד נתכנסה ישיבת חכמים, הובא בורקיטס ומים מינרלים כיד המלך וישבו חכמי הלאדינו שלושה ימים ושלושה לילות וטיכסו עצה הכיצד לבטל מחשבת השרה לבטל לגמרי את מועצת חכמי הלאדינו ותחתה לבנות את מועצת חכמי עדות ישראל.

הרב משה בואנו שהיה אחד הדוברים האגרסיבים הניף אגרופו וקרא: "הוי, ערלי לב שכמותם! חסרי צורה כמו רחב מיריחו וכמו גומר בת דבלתיים! הלא את הנשמה שלי- את ה"מי אלמה" ימכרו בכסף כאשר נכמר יוסף הצדיק על ידי אחיו לאורחת ישמעאלים! ולא ישמעאלים כאן כי אם אלף עזאזל! אנחנו כמו שעיר לעזאזל שהיה מורד המדברה ומופל מהצוק"

מיד אחריו קם הסוור הסלוניקאי סלומוניקו, סלומו קרקסטיקה שהפך ברבות הימים לבר סמכא במועצת החכמים, ולסבא רבא במועצת הנכדים מחץ את המיקרופון, כמעט ששבר אותו וצעק: "בר מינן בר מינן! הדמעות שלי זלגו כל הלילה- יכולתי לעשות מהם מי מלח של ליל הסדר! לא יכולתי לישון בשקט יא ריבונו של עולם! להרוס את השפה היפה הזו שאנחנו מועצת החכמים בנינו בעשר אצבעות! וזאת השרה הצרורה לבנת החבלה הזו, לא ישמע כדבר הזה! לא ישמע! איזה בני אדמים הם! ככה יעשו לנו? " והוא סינן קללה מאוד גסה שמיד אחריה הוא הורד בעדינות מן הבמה וניתנה לו כוס מים על מנת שיהיה טרונקילו (רגוע) כי היה נרבוזו (עצבני).

קמה ביאנבינידה קסטרו, מחתה דמעותיה מבין עיניה לאחר שהרסו את הפודרה שלה ואמרה: "דרושה פעולה מיידית, דרושה פעולה מיידית. אל דיו במרומים חייב לשמוע את מר צעקתנו, אנחנו המוהיקנים האחרונים על החומה, אנחנו שומרי החומות של שפת הלאדינו. לא ישמע כדבר הזה! לא ישמע! רוצים להרוס את התרבות שלנו ולעשות אותה שקשוקה! יא ריבונו של עולם! מי פאטליאו איל קוראסון (מתפוצץ לי הלב)"

ואכן הלכו השלושה, בואנו, קרקסטיקה וביאנבינידה לקחו אוטובוס ללשכת השרה אך היא דחתה אותם ואמרה שהיא עסוקה, וכשסלמוניקו דפק על השולחן שלה נשבר השולחן לשניים, לשומר שגירש אותם מהמשרד אמר: "אני כמו קראטה יפני, אני אהיה יאקוזה ואפרק למוקוזה (זבת חוטם)הזאת את המשרד אחד אחד, כאן לא בני אדמים, כאן טפט"

והנה יצאה שרת התרבות הביטה בשלושה ואמרה: "אהיה מוכנה לשנות את דעתי רק בתנאי אחד"

"ומהו התנאי?" קפצו השלושה כאחד

"בתנאי שתארגנו לי עצומה של שלוש מאות אלף איש שקוראים לשנות את ההחלטה, עצומה באינטרנט... והתאריך..." גיחכה.

"מה התאריך של היעד?" קראו.

"עוד שבוע ויום מעכשיו! והשעה האחרונה שמונה וחצי!" צחקה.

היא חזרה למשרדה כשהיא שמחה על ההברקה ומיד הזמינה כוס תה עם נענע מחוררת ומלאה תולעים,  הרי איך יארגנו עצומה כזו אם גולשי האינטרנט אינם מסוגלים להזיז את אצבעם האדישה ולחתום. איך יספיקו לעשות זאת בשבוע ויום?

אירגנה מועצת החכמים עצומה ברשת האינטרנט. עברו יומיים, שלושה ארבעה, חמישה, שישה, שבעה ונאספו אך ורק אלף חתימות. אירגנה המועצה עצרת תפילה וזעקה בה השתתפו מאות אנשים, אך לא הסתייע בידם. כתב משה בואנו פתק וטמן אותו בין אבני הכותל ובו בקשה (בלאדינו) להעביר את רוע הגזירה.

הלך סלומוניקו לישון כשהוא מבעוס לאללה, הנה מחר היום האחרון ועד עכשיו החתימו רק אלף איש. ומחר, מחר תבטל השרה את מועצת חכמי הלאדינו ותאבד זכרה באופן רשמי לאחר חמש מאות שנה, ומה יוותר ממנה? משרד קטן ברחוב מאה שערים? משרד קטן ומאובק מלא בספרים ענתיקה?.

 

ואי שם למעלה בעולם הבא, במועצת חכמי הלאדינו של מעלה השקיפו על המועצה הארצית חכמי הלאדינו שעבר זמנם: רבינו קלונימוס, אברבנאל ואפילו זוהרה המופקרת, גם בייה לה חסידה שהייתה מדליקה את הקראיות בבית כנסת יוחנן בן זכאי הייתה שם. הם השקיפו בעצב רב על בניהם ובנותיהם דוברי הלאדינו שעליהם חרבה גאוותם. הם החזיקו בידם את הדואר הטרי שהגיע אמש: הפתק אותו טמן משה בואנו בין אבני הכותל.

"רבותיי, מוכרחים לעשות משהו!" קרא דון יצחק אברבנאל "בתקופה שלי  כל מלכות קסטיל ואראגון דיברו לאדינו וכמובן גם היהודים, בתקופה הזאתי, פני הדור כפני הכלבא שבוע. שבעים אבל מתנהגים כמו כלבים. מוכרחים לעשות משהו! לא מספיק גירשו את היהודים מאספמיא, עכשיו רוצים לגרש את לשון אפסמיא מהיהודים! מישהו צריך  לרדת ולדבר עם הממשלה הצרורה הזו"

"רד לשם אתה" קרא המלאך הממונה על הלאדינו שהופיע פתאום במשק כנפיים "אתה השתדלת לפני פרדיננד ואיזבל שלא יגרשו את היהודים מספרד, יש לך ניסיון בשתדלנות!"

"כן בטח... ממש עזר, טורקמדה אל גורסוס (מרושע)שיכנע יותר ממני"

"מי דיבר עליי?" נשמעה נהמה מן הגיהנום שהיה מעבר לקיר.

"אתה שתוק! " צעק המלאך הממונה "מספיק עשית גיהנום שם למטה, עכשיו תיהנה מהגהנום למעלה אל גוארקו קי טי יבה (השטן יטרוף את נשמתך)"

"אז מי ירד למטה ויעשה שתדלנות למען העניין?" שאל רבינו קלונימוס והביט בכל הסובבים, היו שם רבבות של נשמות דוברות לאדינו. מיליונים של יהודים ספרדים שהלכו לעולמם ועתה היו בעולם הבא של דוברי הלאדינו. מאחוריו היו חכמי הספרדים מסובים על כסאות זהב ועטרותיהם בראשם ובקורטיז'ו של העולם הזה ישבו נשים וריכלו בלאדינו עסיסית ושולחנות עמוסים בבורקס, פסטליקוס ודולסה מוצעים לכל עובר אורח. עיר שלמה שכולה לאדינו. אבל בעולם הבא.

"שמעתי שהשרה הציעה פשרה, עצומה באינטרנט  של שלוש מאות אלף חתימות" קרא זוהרה המופקרת והצביעה למטה.

במוחו של רבינו קלונימוס הבריק רעיון, הוא הביט מאחוריו אל מיליוני היהודים הספרדים, הביט למטה וקרא:

"בוא נמשוך כבל אופטי מאחד המחשבים שלמטה בארץ ונתחבר מכאן ונחתים, פשוט נחתים! אין זמן, עד סוף הלילה"

אברבנאל ורבינו קלונימוס הורידו חבל עם לולאה ומשכו כבל אופטי אותו חיברו לשקע שעמד בעולם הבא באחד הקירות שמחובר לאנרגיה טמירה, כמו כן משכו לפטופ.

תור גדול של בואנוס ג'ודיוס עמד על מנת לחתום על העצומה.

"חי נפשי! חי נפשי!" צעק סלומוניקו בבוקרו של יום לאחר שהציץ במסוף המחשב שלו: "חמש מאות אלף חתימות!" הוא קפץ מרוב אושר כשהביט ברבבות השמות שהגיעו ממקומות כמו סלוניקי, סרייבו, קורדובה, טולדו: "רגע רגע, יש כאן שמות כמו ... סבא שלי, חכם סלבדור קרקסטיקה דשלוניקא כתוב כאן, בר מינן, בר מינן, והנה גם אבא שלי, והנה דון יצחק אברבנאל, רבי אברהם זכות.... הו דיו די לאס פיאדאדיס(אלוקי הרחמים)" ספק כפיו בידו, הוא עבר באצבעו השמנה כנקניקיה על פני העצומה העצומה הזאת כפי שנאמר "עם עצום ורב" וגילה את שורשיו עד אבי אבות בני קרקסטיקה אשר ישב בעיר קרקסון בשנת 900 למניינם.

לרגע הזדעזע, התפוקקו עצמותיו ונתפקששה עליו דעתו, אך אחר כך נצטלל ראשו וחיוך מילא את פניו הגדולות, הוא הזעיק את ביאנבינידה ומשה בואנו. הם מיהרו ללשכת השרה. הלשכה אמורה להיפתח בשעה שמונה. הם יהיו שם. אם החליטו לעזור להם בעליונים, הרי שהתחתונים לא יוכלו לעמוד בפניהם... 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אביב וסתיו1 אלא אם צויין אחרת