00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

כן, לא, למה לא?

שאנטי וסדנאות רוחניות

אם אתם אלו שמחפשים אחר הסוד שיביא אותכם למנוחה ולשלווה...כנראה שהפוסט הזה נועד עבורכם! לא שאני מתיימרת לדעת את הנוסחה הנכונה ולהביא לכם אותה לכאן...אלא, שאולי רק אתם, עם השאנטי שלכם...יכולים להבין הכי טוב למה אני מתכוונת כשאני כותבת על סדנאות רוחניות. אותו טרנד רוחני שסוחף אליו המוני אנשים לכל מיני סדנאות/ חוגים/ פסטיבלי בומבמלה למינהם, ומבטיחים לנו להשיג את האושר המיוחל. רק הענין הוא שכדי להצטרף לכל הסדנאות האלו, אנחנו צריכים ים של כסף, מה שמצריך מאיתנו לעבוד הרבה יותר קשה, וזה לכשעצמו כבר גורם לנו להיות מוטרדים ועצבניים, והרבה פחות רגועים...

אני לא מצליחה להבין את אלה שנוסעים להודו ולמקומות נידחים בקצה העולם בשביל לחפש רוחניות. מה יש להם לחפש שם, שאין כאן?? ממש לא ברור לי הצורך הזה להידחף ולהצטופף עם אנשים זרים באיזה אשרם בהודו, לשיר "הארי קרישנה" ולהאמין ששם נמצא את השלווה. ושלא תבינו אותי לא נכון! אני בהחלט מאמינה שצריך למצוא את האיזון בין האדם לטבע, אבל לא ככה! ובטח לא לרוץ לחפש אותו בארצות רחוקות, או בדתות אחרות, לשנן כמו מנטרה שם, על אהבת האלוהים, כשאתה יכול למצוא אותה פה ממש לידך מתחת לאף.

נכון שמירוץ החיים המטורף שבו אנחנו נמצאים עם כל הלחצים בבית ובעבודה, מעלה אצלנו את רמת הסטרס, מה שלא מאפשר לנו לחוות הרגשת התרוממות רוח אמיתית. אנחנו מחפשים אותה בכל מקום אפשרי ופותחים למענה את כל הצ`אקרות שלנו, כדי להרגיש בעננים.

גם בארץ אנחנו אוהבים לנסוע ולהתרחק ואז מגיעים למקום ששם גובה הדיצבלים המותר הוא גובה של ציוץ ציפורים, ומה שמעבר לזה – רועש! רק שמהר מאוד אנחנו שוכחים את הסיבה העיקרית למה הגענו לשם, ומתחילים לחפש אקשן. ולמרות הצורך העז לקצת שקט, אנחנו מחפשים אטרקציות בסביבה להעסיק את הילדודס וגם קצת את עצמנו.

ואם כבר מדברים על טרנד, אז כל הצימרים למינהם שמתפרסמים באינטרנט הם בדרך כלל אכזבה אחת גדולה. זה מתחיל בזה שאת לא יודעת מה לבחור וקשה להחליט. ביקתה מעץ עם ג`אקוזי בחצר? או סוויטה מלכותית אם אח בסלון? ולמרות כל התמונות הצבעוניות והמרהיבות, את מגיעה למקום וחוטפת שוק. הביקתה נראית עלובה עם ריח עובש בתיקרה. הסוויטה רחוקה מלהיות מתאימה למלכה והג`אקוזי מצחין כי הבקטריות חוגגות שם וגם באסלה. אם אני מגיעה למקום כזה, העצבים שלי מיד מתרופפים ואני נשבעת יותר לא להתפתות מכל מיני פרסומים ותמונות. רק אז אני מבינה שבמקום להשקיע ולהסתגר בצימר יוקרתי, עדיף לי לטייל באוויר הצח ולשלב קצת ידע והיסטוריה. או לסייר בשווקים צבעוניים עם המון ריחות וטעמים מסביב, שיכניסו לי קצת תבלין לנשמה.

בקיצור, החיפוש הנואש שלנו אחר המנוחה והנחלה, גם אחרי שסיימנו לתרגל ביוגה/ מדיטציה /טאייצ`י/ רייקי / קבלה ועוד, ועם כל התובנות שהגענו אליהם, הם לא באמת משאירים בנו את אותה תחושת סיפוק הנכספת. נשמע לכם מוכר?? אז אולי במקום להתרחק אנחנו צריכים משהו אחר? אולי פחות להתעסק בעצמנו?...כי אם לא שמתם לב, נכנס היום טרנד חדש לאופנה. זה לעזור לחלש ולתרום לקהילה. אם ככה, אולי בעצם התשובה היא בנתינה, והמעורבות החברתית היא זו שנותנת לנו את ההרגשה הנכונה? אני בכל מקרה הולכת לחפש לי את התשובה לשאלה. רק בבקשה, אל תזכירו לי את סדנת הויפאסנה....כי בזה לא אוכל לעמוד – לשתוק !!....


שלכם בשאנטי, אביבה

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

7 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל Avivamar אלא אם צויין אחרת