00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

כלבה זקנה לומדת טריקים חדשים

מתכון הונגרי מנצח

 

תשמעו, המון זמן לא קיבלתי בול. זה מרגיז אותי. כל רשומה שלי ראויה לבול, אבל אני מוכנה להתפשר על50% ביול. אני לא גרידית, ולא דורשת צדק מוחלט. אבל להתעלם ממני ככה?! אני קוראת את כל הרשומות המבוילות. הרבה פעמים אני מלאת פליאה של ממש. אני מבינה שיש כמה אפשרויות לקבל בול: "בול רחמים”, "בול שוחד”ו" בול החנפה" לעורכים. בגלל זה יש בולים בצבעים שונים, שיודעי ח"ן מבינים את משמעותם האמיתית.
יש נושא שמתבייל בקביעות: מתכוני מזון. מישהו מהעורכים אוהב מאד לאכול, או רוצה לרמוז לאשתו משהו, כנראה בלי הצלחה.
עלה בדעתי לכתוב מתכון. כמו שחבריי בבלוגיה יודעים היטב, כישורי הבישול שלי נמוכים מהרגיל. כשבניי שירתו בצבא – הם ישבו ליד שולחן השבת שלי, והתגעגעו בקול לאוכל של הבסיס.
המתכון שלי צריך להיות פשוט במיוחד. חביתה לא באה בחשבון, כי אני לא יודעת להכין חביתה.
המתכון חייב להיות הונגרי. זה הייחוד שלי. ואנשים חושבים שאוכל הונגרי הוא טעים. הם חושבים כך, כי לא אכלו אצלי שום אוכל הונגרי, או כל אוכל אחר, למען האמת.
עכשיו צריך להסתכל בארונות המטבח. מה יש שם שאפשר לבשל? אז יש טונה בשמן, וגם טונה במים, בשביל ג'וליאן. יש מזון חתולים יבש. יש חצי בקבוק שמן, פג תוקף. יש קצת קמח, אבל יש בו חרקים. במקרר יש שלוש ביצים, פטרוזיליה ששוחה במי אפסיים בניילון שלה ושני מקלות דקיקים ומעוותים, שיתכן שהיו פעם גזר. יש גבינה ירוקה, אבל בעלת עבר לבן. יש רוטב סויה עם דבש (אני קניתי את זה?)
מהמרכיבים הללו אפשר אולי לרקוח פניצילין. לצערי, כבר המציאו את זה.

לא נותר אלא לחפש הונגריה זקנה, שמוחה צלול במידה מספקת כדי לקבל ממנה מתכון הכי פשוט.הזקנות במשפחתי כבר פסו מן העולם.
אני מצלצלת לאדית בניו יורק. אדית היא סבתה של כרמית כלתי יפת התואר. היא בת 86, יותר צלולה ממני בגיל חמישים, והיא נורא אוהבת לדבר הונגרית, כי כל צאצאיה והעולם כולו מדברים איתה אנגלית.
היא מיד נזכרת במאכל שנקרא "קוצקש-קפוסטה", כרוב-ריבועים. מאחר שאני מרבה לשאול שאלות הבהרה, אדית שואלת: “דראגם, האם בישלת משהו אי פעם בחייך?” אני עונה " בב אג אג טרר" – הקשר כל כך גרוע עכשיו.

תעזבו אותי מרשימת מצרכים.

אני קונה בסופר ראש כרוב. לפני הקניה אני דופקת על ראש הכרוב בידי. לדעתי, אפשר לוותר על השלב הזה. למרות שאדית אמרה לי שצריך.
אני קונה אריזה נאה של פסטה. אני יודעת שלפסטות יש שמות שונים, אבל כדי לא לבלבל אתכם, ובעיקר מפני שאינני מתמצאת בטרמינולוגיית המזון, אתאר: לפסטה צורת ריבועים- רבועים די גדולים. בסופר שלנו לא היה. אבל לא ויתרתי: אני יודעת לקלקל מתכון גם עם תחליפים. אז קניתי איטריות ארוכות ורחבות.

עכשיו אתם הולכים הביתה ושוכבים לנוח במיטה. נרדמים. כשקמים, לוקחים ואליום 5 מ"ג, והולכים למטבח. אתם מתפללים בדרך שייפול סקאד, או שהאדמה תרעש. אם יחסיכם עם אדושם דומים לשלי, אדושם לא ישעה לכם.

במטבח מחפשים סיר רחב ולא גבוה. אם הוא מאובק כמו שלי, עקב חוסר שימוש כרוני, מנגבים קלות (לא חובה).עכשיו תלכו לשכנה נירית, ובקשו חצי כוס שמן. אין להשתמש בשמן זית, שלא מוכר כלל במטבח ההונגרי.

את השמן אתם שמים בסיר. ומדליקים את הגז. אני מציינת פעולה זו, כי בלעדיה כל הפעולות הבאות מתעכבות, כמו שקרה לי. מחפשים בצל. הולכים לנירית ומבקשים בצל גדול. לנירית לא יהיה זמן לקצוץ לכם את הבצל, על כן תצטרכו לגזום את הבצל בעצמכם. אל תשכחו לקלף את הבצל. עכשיו תקצצו את הבצל לריבועים קטנים. שימו את הבצל בשמן הרותח. אתם יכולים ללכת לסלון לבכות. חלק מהדמעות הן מהבצל, ורוב הדמעות נשפכות בגלל עוגמת נפש גדולה. החלק הזה לא הכרחי למתכון.
חוזרים למטבח ומעמידים סיר גדול לפסטה. שמים בו מים (למי שלא ידע מראש, כמוני). ממליחים קצת את המים, וגם שופכים בו קצת שמן, אם נשאר לכם. אני מציעה לא לחזור לנירית, כי בשלב זה היא מסתגרת בביתה, ולא עונה לפעמון.
עכשיו יש לקחת את הכרוב, לעשות בו מעשים שיינקו אותו, ולהעמיד אותו על קרש חיתוך. יש לחתוך את הכרוב לחתיכות ארוכות וצרות. את הליבה של הכרוב ההונגרים זורקים. אם הבצל השחים מעט,אפשר להכניס את הכרוב הגזום לסיר. כאן המבשל/ת זקוק לאומץ לב, כי הכרוב גבוה משפת הסיר, והוא חייב לסגור את הסיר במכסה, למרות שהכרוב מתמרד.המים שלנו רתחו בינתיים – הכניסו את האיטריות. ההונגרים לא מכירים את המושג "אל-דנטה" והם נוטים לתת לאיטריות להתרכך פאטאלית ומורטאלית. אתם תעשו כמו שאתם מבינים, אני לא אתערב.
את הכרוב יש לבחוש מדי פעם. כאשר הכרוב משחים לצבע כמעט חום, סוגרים את האש. שמים שני תבלינים: מלח ופלפל שחור לפי הטעם.
כל שנותר הוא להגליש את האיטריות המסוננות לסיר, להדליק את האש לעוד כמה דקות ולבחוש את כל החומרים יחדיו.

עכשיו צריך לשבת יפה ולאכול.
מאחר שאין הנחתום מעיד על כרובו, אני אשתוק. הביצוע שלי עורר עניין רב בניו יורק. אדית התקשרה לשאול איך יצא ה"קוצקש קפוסטה”. אמרתי לאדית "מעולה”.

אני מצפה לבול.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

119 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל המיזנטרופית אלא אם צויין אחרת