66
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

איילת מטיילת

קוביית Facebook Like

איזה יום!

 

באמת איזה יום.

את כל קשת הרגשות שהרגשתי היום: ציפייה דרוכה, חשש כבד, הפתעה, חמלה, צער, שמחה, דאגה והקלה הרגשתי רק עוד פעמיים בעבר בחיי.

בשתי הפעמים הללו הייתי בחדר לידה.

הנה הרגע לו ציפינו במשך 1941 ימים ולילות

הוא חי.

רזה מאד. כחוש. המום.

אבל חי.

איזו הקלה

מובל כמו שק תפוחי אדמה. בגסות. רק שיגיע כבר.

מדבר.

איזו שליטה עצמית. איזה אורך רוח. איזה בחור מקסים. איך הוא ענה כל כך יפה על השאלה המכשילה שנשאל.

שיעזבו אותו כבר במנוחה.

 

סוף סוף בידנו. ידיים טובות. גם על פניו רואים שחרור קל.

מוקף לראשונה מזה חמש שנים וארבעה חודשים בפנים ידידותיות. נעימות. קשובים אליו. רואים איך הלב של כולם יוצא אליו.

וסוף סוף מדבר עם הוריו. סוף סוף גם עם משקפיים אחרי שראה את הכל מטושטש במשך כל כך הרבה שנים.

הלב יוצא אליו.

מדהים. כל כך מעורר כבוד.

ואם אני הרגשתי כמו בחדר לידה, אז איך הרגישה אביבה?

כל כך הרבה זמן חיכינו בדיוק לרגע הזה.

הכניסה הביתה.

השמחה היא של כולנו.

את היום הזה לא אשכח כל חיי. 18 באוקטובר 2011.

היום שבו חזר גלעד שליט מהשבי.

כך הוא נראה בתחילת היום:

וכך הוא נראה בסופו

זוהי פניה של החירות. ולחירות אין מחיר.

ברוך שובך הביתה, גלעד יקר שלנו.

שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן. 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

25 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ayeletgazit אלא אם צויין אחרת