00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

פרקולוג @ Perkolog

מי גנב את אוטוש? או: חולדאי שוב עושה שטויות

יום אחרי שקיבלתי את אוטוש השני שלי, אי-שם בשנת 1988, הוא נעלם. גרתי אז בבזל פינת סוקולוב. כשירדתי לרחוב להיכנס לאוטוש ולנסוע לעבודה - לא מצאתי את האוטו. התוצאה היתה טור במעריב, הראשון מסדרה של טורים שהוקדשו לאוטוש, שכותרתו "גנוֹב גוּנב אוטוש". סיפרתי שם על עלילותיו של אוטוש, שבסופו של דבר התברר כי לא נגנב הוא, אלא גרוֹר נגרר.

נזכרתי בסיפור הזה רק היום, לא רגע לפני שהייתי בטוחה, שוב, שאוטוש נגנב. אם ב-1988, כשעוד כוחו היה במותניו (אוטוש קשישא יליד 1973), אנשים התפלאו שבכלל חשבתי שמישהו יטרח לגנוב אותו, הרי שכעת אפילו חברתי הטובה ביותר תהתה אם יש מישהו על פני אדמות שעשוי לחשוק בו עד כדי כך. ובכל זאת, הבן שלי, דין, חייל בסדיר, שקיבל לרשותו את אוטוש לפני כשנתיים, דיווח בשישי בערב שאוטוש נעלם. הוא השאיר אותו שבועיים קודם לכן ברחוב ז'בוטינסקי, בחנייה לגמרי חוקית, והנה - לא דובים ולא אוטוש. החיפושית התכולה נעלמה כליל. דווקא התקשרתי למוקד העירוני, 106, לדרוש בשלומו. אבל יש מצב שלא זכרתי בדיוק את המספר שלו (כן, בושה גדולה).

דין הצטער כל כך על אובדנו של אוטוש, לא תיארתי לעצמי עד כמה הוא מחבב אותו. הוא אפילו ציין שבדיוק לפני שנה עשה לכבודו כתובת קעקע בדמות חיפושית בצבע תכלת. ושבדיוק עכשיו הוא מצא סוף סוף את רשיון הרכב. ובדיוק התכוון בשבוע הבא לקחת את אוטוש למוסך כדי לסדר אי-אלה עניינים זוטרים כגון ידית דלת ומאוורר (!) שבור.

דין ואני, עם אוטוש הצעיר
 
 
מאוחר בלילה, אחרי שכבר שיתפתי עלי קירות פייסבוק את תמונתו של אוטוש הנעדר וקיבלתי שיתופים והשתתפויות בצער, החלטתי לנסות שוב את מוקד 106. בכל זאת, אתמול היה מירוץ אופניים בתל-אביב, שבגללו סגר רון חולדאי כבישים מרכזיים כבר מיום חמישי והפקיד שומרים בכל פינה. בטח השקיע בכך סכומי כסף שהיו יכולים להאכיל את כל עניי העיר. אז אולי, רק אולי, גררו בז'בוטינסקי רכבים ארבע-גלגליים לטובת הדו-גלגליים. התקשרתי 106, הקשתי את שש הספרות של אוטוש, וקול מתכתי הודיע לי שהנ"ל נגרר לחניון רידינג, ולהכין 340 ומשהו שקל בעד הגרירה.
 
 
 
טוב, אז מובן שסימסתי מיד לדין כי נמצאה האבידה. למחרת בבוקר יצא לחלץ אותו מרידינג. אני כבר ניסחתי בראש מכתב תלונה לראש העיר המטופש, שעושה בזמן האחרון שטות אחר שטות, לבטל את הקנס שהושת שלא כדין על החייל המסור דין. אבל החייל חזר בלי לגהץ את כרטיס האשראי שלי.
 
 
 
לפחות קנס לא גבו.  אבל מה עם עוגמת הנפש? למה צריך חייל שמגיע לסופ"ש להיות מנותק מרכבו בשישי בערב? ולמה עליו להשכים קום ביום המנוחה להיטלטל ברגל לחניון הגרירה, אחרת כל יום נוסף במגרש יעלה לו 30 שקל? גם אם שמו הודעות ברחוב, איך יכול היה בני החייל לראות אותן? ולמה, לכל הרוחות, צריך להפוך את כל העיר בשביל מופעי הראווה האלה???
 
 
 
דף פייסבוק של פרקוליתון - בעיקר על אהבה ועל יחסים
 
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

ארכיון פוסטים
נקה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל perkolit אלא אם צויין אחרת