00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

חשיפה

הריון- לא מה שחשבתי?

24/10/2011

לא פירסמתי רשומה כבר הרבה זמן... חיכיתי לרגע המתאים. יותר נכון חיכיתי לרגע הנכון ועכשיו הבנתי שאין כזה.

אני לא אלך סחור סחור כי כפי שמשתמע מהכותרת: אני בהריון!

 זה ממש התחלה ולא רציתי לכתוב על זה עד שאסיים את השליש הראשון (כלומר 12 שבועות). או לפחות עד שנשמע דופק ונדע שהכל בסדר... אני ממש מבקשת מכל מי שמכיר אותי אישית ואולי קורא את זה כרגע- אני יודעת שזה קשה ושזו בקשה קצת מופרעת, אבל תנסו להתעלם ולא להגיב או להתקשר... אתם לא אמורים לדעת כלום בינתיים וכך אני רוצה שזה ישאר. פשוט הבלוג הזה הוא מקום המפלט שלי וכאן אני יכולה לשפוך לחברים הוירטואלים שלי, שהתגעגעתי אליהם מאוד בזמן האחרון, את מה שעובר עלי. 

אז לא רציתי לכתוב על זה, פחדתי. אני עדיין מפחדת. אבל עוברים עלי כל כך הרבה דברים שכבר לא יכולתי להשאיר בבטן... ישבתי עכשיו על הספסל בגינה והחלטתי שאולי הכתיבה כאן תוכל קצת להקל על כל מה שאני מרגישה.

בחצי השנה האחרונה הרצון להיות בהריון ולהפוך לאמא השתלט על כל תא ותא בגופי ובקושי הרגשתי שום דבר אחר. כל רגע ורגע ייחלתי כבר להיות בהריון. קינאתי בכל הריונית כבדה שראיתי ובכל אמא טרייה שסיפרה שלא ישנה כל הלילה... גם ב' ייחל ורצה בכל מאודו כבר שזה יקרה כך שהיינו בזה ביחד. עכשיו אני בעיקר מרגישה שאני לבד וכמה שהוא לא מנסה, אין לו את היכולת להבין את מה שעובר עלי.

כשזה קרה זו הייתה הפתעה מוחלטת כי זה קרה בחודש בו לא ניסינו מסודר וכל עניין ספירת הימים ובדיקת הביוץ התחרבשו לי לגמרי כך שרק חיכיתי כבר שיתחיל חודש חדש כדי שנוכל לנסות שוב. ואז כשאיחר לי כבר בכמה ימים עשיתי בדיקה שיצאה לא חד משמעית. רצנו לקנות עוד בדיקה שכבר הראתה תוצאה שלא משתמעת לשתי פנים. אני בהריון! זה קורה! איזה אושר ושמחה! כמה התרגשות!!!

מאז עברו כמה בדיקות דם וכמה שבועות.. וכרגע כל מה שאני מרגישה הוא מצבי רוח בלתי נשלטים, עייפות כרונית נוראית, ריקנות לא מוסברת והרבה עצבים. אני לא מבינה מה קורה לי! במקום לזהור מאושר ולהיות רגועה כמו שתיכננתי אני בדיוק ההפך! כל היום בבאסה קיומית. אני יודעת שזה נורמלי להרגיש דברים כאלה בהתחלה וקראתי שבשליש השני זה כנראה יחלוף והאנרגיות יחזרו. אבל בינתיים אני ממש מרגישה בלתי נסבלת... ב' ממש משתדל אבל כל מילה שנייה שלו מרגיזה אותי. אני מנסה להיות סבלנית ולנשום עמוק ומחליטה 10 פעמים ביום שזהו, מעכשיו אני מפסיקה להיות חסרת סבלנות וממורמרת ומתחילה להיות מדהימה! אבל חמש דקות אחר כך אני כבר מותשת לגמרי וכל דבר מרגיז אותי ותורם למצב הרוח הירוד שלי.

העצבים שלי מרוטים כבר מרוב נסיון לחשוב חיובי ולהאמין שהכל יהיה בסדר כל הזמן ומרוב נסיון להיות רגועה ולא להתפרץ כל שנייה. זה כל כך מתסכל אותי השלב הזה... אני אומרת לעצמי שזה בטח יעבור לי בקרוב וזה רק עכשיו כי כל מה שאני מרגישה הם דברים מעצבנים וכל הדברים הטובים יותר יבואו בשלבים הבאים.. אבל מה אם זה לא נכון? מה אם כל ההריון אני ארגיש ככה?

אני מנסה להירגע בכוח, לעשות מדיטציה ולמצוא את המאושרת שבי שכל כך חיכתה ורצתה את זה. אני עדיין כל כך שמחה שזה קורה וכל כך רוצה את זה.

אז איך זה יכול להיות שאני כל כך מאושרת להיות בהריון ובו זמנית גם כל כך דיכאונית וחסרת מצב רוח?

 

 

 

כמה שעות אחרי שפרקתי אני מרגישה קצת הקלה, אבל אחרי שקראתי שוב את הרשומה אני מרגישה גם כמו ילדה קטנה ומפגרת... מחזיקה את עצמי לא ללחוץ על "בטל פרסום"...

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

22 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל DOCHA אלא אם צויין אחרת