00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בלוג בשלל צבעים

ספרות ילדים ונושאים שהם טאבו בפרסום

ספר ילדים חדש יצא לאור. את "להפליג עם הגיל" כתבה סוניה צוק ואיירה טליה אלון. על פי דברי המחברת, זהו נסיון יחודי בספרות הילדים הישראלית להתמודד עם נושא המעבר לבית אבות שהוא, כידוע, פתרון דיור המיועד לקשישים במצבי תפקוד שונים. הנושא מוכר בקרב משפחות רבות ואינו קל לעיכול. סוניה צוק סבורה ש"בתי האבות הם הקרח של האסקימואים של החברה המערבית בימינו". אין מי מאתנו שלא הגיעה אליו שימעה של התנהגות כזו או אחרת שבהם בני המשפחה הקרובים אינם מגיעים בכלל לבקר את אותו "אסקימואי" ואינם מתעניינים במצבו.

           
                 שני זקנים על הספסל (אילוסטרציה על פי הצילום של אמצלם)

והנה, בראיון עמה, מספרת סוניה שהנושא הזה, שכמעט ולא הועלה עד היום בספרי הילדים, לא עורר אהדה בהוצאות הספרים והיא התקשתה למצוא הוצאה שהסכימה לפרסם את ספרה. הקשר עם הוצאת זק הניב את פירסום היצירה הספרותית הזו.  מסתבר, על פי עדויות הורים שכותבים בעקבות חוויות אבדן, שגם ספרים על מחלות ומוות של ילדים אינם מתקבלים באהדה בחברות של הוצאה לאור.

תמי צוק, מאוניברסיטת חיפה, כותבת כי הדעות בנושא הפרסום של יצירות בנושאים רגישים, לגיל הרך,  עדיין חלוקות ו"ספרות הילדים נוטה פעמים רבות להציג 'עולם שכולו טוב' ו'לעקוף' נושאים מסוימים הנחשבים באופן מסורתי לטאבו בתחום". אני ממליצה לקרוא את המאמר.

                                                  

איש החינוך פרופ' אדיר כהן שמתמחה בלימודי חינוך וטיפול בעזרת יצירה והבעה, אסף יצירות ספרותיות לילדים, פרי עטם של חשובי הסופרים לילדים בישראל, שנבחרו לתת מענה לצרכים הנפשיים של הילדים. בסיפורים האלה, שבספר "להפליג עם כוכב", יש מן המסע אל מחשבותיהם ותהיותיהם, פחדיהם וכאבם, שאלותיהם הבלתי פתורות ומשאלותיהם הכמוסות, שמחותיהם וחלומותיהם של הילדים שחווים, מקרוב או ממרחק, חוויות טראומטיות של אובדן ומחלה.

בחברה כמו שלנו שבה, בנוסף לאסונות ה"שיגרתיים" של אובדן ומחלות, קיים גם שכול משפחתי כתוצאה מהמצב הבטחוני, הייתי מצפה לגילויי רגישות אנושית רבה יותר ונתינת הדעת למצוקות האלה מצד הוצאות הספרים ויוזמה לעידוד לפרסום רב יותר של יצירות שנכתבות על ידי מי שחווים את האירועים האלה (בתנאי שהן איכותיות מבחינה לשונית וספרותית). הרי מדובר בחיי היומיותם שלנו. דומני שאם הנושא מטופל ברגישות ובהומור, באסטתיקה ומינון נכון, יש לטפח ולתמוך בפירסום ספרים שכאלה. הספרים האלה הם כלי עזר לטיפול יעיל בפחדים של הילדים ובמתן התשובות לשאלות שמתעוררות.

הרשומה מוקדשת לזכרו של נדב צוק שחלה במחלת הסרטן, לפני למעלה מארבע שנים, ונפטר כשהיה בן 12 וחצי.
                                        

יהי זכרו ברוך.                                                           

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

45 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אנימו אלא אם צויין אחרת