1515
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

החיים שלי (או של אחרים)

מסעותיי בזמן

05/10/2011
 
כמה פעמים בעבר התייחסתי בבלוג למסעות בזמן.
כתבתי על ביקורים שלי בעבר בהם פגשתי את עצמי הצעיר יותר וניסיתי לעזור לו (או לי) בלא הצלחה.
בסופו של דבר הגעתי למסקנה כי בעצם מסע בזמן אפשרי רק בכיוון אחד – לעתיד.
לא רק זאת, אני יכול לספר לכם (שוב) בכנות המאפיינת אותי כי ברשותי קיימת מכונת זמן עובדת. אמנם נוסעת רק בכיוון אחד – לעתיד – אבל עובדת.
 
יש בעיה אחת קטנה עם מכונת הזמן שלי – היא קצת איטית. קצב ההתקדמות שלה לעתיד הוא 60 דקות בשעה. כלומר, כדי להגיע לדוגמא לאוקטובר 2021, אאלץ להתאזר בסבלנות ולנסוע לעתיד במשך לא פחות מעשר שנים. (כדאי גם לקחת צידה לדרך ולדאוג לעצירות שרותים!)
אבל זו בעיה קטנה – העיקר הוא שהטכנולוגיה בידי. השיפורים יגיעו. הלא גם המכוניות הראשונות נסעו לאט מאוד יחסית למכוניות של ימינו והמחשבים הראשונים היו איטיים מאוד יחסית למחשבים של ימינו (ואפילו יחסית למחשב בו אני כותב רשימה זו).
 
האם ממציאי המכוניות הראשונות וממציאי המחשבים הראשונים התאכזבו וויתרו רק בגלל שהיצירות שלהם היו יחסית איטיות?  לא ולא! הם המשיכו לשכלל את המצאותיהם ולשפר אותם והם ימשיכו בכך. התחזיות אומרות שבעוד 50 שנה כל מכונית משפחתית ממוצעת תגיע למהירות של 350 קמ"ש (אם נהגה יצליח למצוא פיסת כביש פנויה מפקקים).
 
אבל הנסיעה לעבר היא סיפור שונה. עד יום ראשון השבוע ידעתי שאין בידי מכונת זמן המסוגלת לנסוע לעבר וחשדתי כי דבר זה לא אפשרי כלל – כי מה שהיה – היה, מה שעבר – עבר ויום האתמול – חלף. או במילים אחרות -  כדי שאפשר יהיה לנסוע לעבר, יש צורך שהעבר יהיה קיים (כמו שכדי לנסוע לנתניה צריך שהיא תהיה קיימת). אבל העבר אמנם היה קיים אך העבר לעולם לא יהיה קיים – פשוט בגלל שהוא עבר.
 
והנה הגיע יום ראשון - השני לאוקטובר - והפך את הקערה על פיה.
באותו בוקר נכנסתי למכונית לאחר שנפרדתי מילדיי והתחלתי בדרכי הארוכה והמפרכת למשרד. כהרגלי, בדקתי את השעון במכונית (כדי שאוכל לדעת כמה זמן אני עומד בפקקים) וציינתי לעצמי כי השעה הינה 08:40.
לאחר שנסעתי כעשר דקות שמעתי להפתעתי הגדולה ברדיו כי השעה כעת היא 07:50!
אני בוש להודות כי באותו רגע לא הבנתי את מהות הרגע ההיסטורי – פשוט כיוונתי את השעון במכונית ל-07:50.
 
אבל קצת יותר מאוחר, כשניסיתי לחשב את הזמן שלקח לי להגיע מהחנייה לכיכר שליד בית הספר הבנתי פתאום כי זה לקח לי מינוס חמישים דקות!
אתם מבינים? נסעתי במכונית  דרך של כקילומטר בפקק, אבל הגעתי לסיומו של הקילומטר הזה חמישים דקות לפני שיצאתי לדרך.
מה זה אם לא מסע בזמן? ועוד לעבר!
 
אני לא יכול שלא לחשוב על האפשרויות הגלומות בכך... אני יכול לצאת מהבית בתשע בבוקר ולהגיע לעבודה בשמונה של אותו בוקר!
בסיום יום העבודה אני יכול לצאת מהמשרד ב-18:30 ולהגיע הביתה כבר ב-17:30!
ולא רק זאת – אני יכול לצאת לטייל בשבת לחרמון – לצאת מהבית בשמונה בבוקר ולהגיע לחרמון כבר בשבע בבוקר.
 
ניסיתי להבין את מה שקרה – מהו המפתח לנסיעה המוצלחת בזמן? לאחר מחקר מעמיק גיליתי כי יש קשר הדוק בין העובדה כי בלילה שבין שבת וראשון עברנו לשעון חורף לבין הצלחת מסעי לעבר.
תגלית זו ריפתה את ידיי קמעא כי המעבר לשעון חורף חל רק פעם בשנה (למרות שבשנה שעברה היו דיבורים על מעבר כפול לשעון חורף בשנה אחת – לפני ואחרי יום כיפור).
 אך לאחר שהקדשתי לנושא מחשבה נוספת הבנתי שהקשר לשעון החורף הוא נסיבתי בלבד – המפתח האמיתי להצלחה היה טמון בכך שהשעון במכוניתי היה מכוון לשעה אחת לאחר השעה הנוכחית.
(לא סתם יש קשר בין שעונים לזמן!)
 
אם כך, הכל ברור – כדי לנסוע בזמן לעבר, כל שעליי לעשות הוא לכוון את השעון במכונית לשעה מאוחרת יותר. כל כך פשוט.
כעת רק נותר לוודא כי גם העולם שמחוץ למכונית יסגל את עצמו לאותו אזור זמן.
 
 
 
והרשומה המומלצת היא – גשם בשינקין – בבלוג של shi1957
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

72 תגובות

תגיות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל motior אלא אם צויין אחרת