00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הבלוג של אילנה ארד לוין - פסיכולוגית קלינית, סקסולוגית ויועצת נישואין

מבצע חם לסוכות!

משאלה ופחד - שני צדדים של אותה מטבע

עוד טרם שברא אלוהים את העולם על פי תוכנית אדרכילות היסוד המכונה "אדם קדמון" (לפי הקבלה כמובן) התלבט והתלבט, כך לדעתי כמובן, איזו מתנה יעניק לאדם, מתנה שתעסיק אותו כל ימי חייו. כך שכאשר אינו עסוק בעשייה או בהיסח הדעת יוכל להתעסק איתה עוד ועוד ללא לאות וללא שיעמום כי היא לנצח סובבת והולכת במעגלים, אינה נגמרת ונפלאותיה מי ישורן.

החליט אלוהים לתת לאדם אפוא נפש מורכבת ומסובכת להפליא, אליה יהיה מודע ולפיכך יוכל להתבונן בה ולהתעסק בה ללא הרף. נשמת החיים אמנם נפח האלוהים באדם (בראשית ב' 7) אך בהיכנסה לתוך האדם ותהייה לו לנפש ולחיות פיזיולוגית. ובאותה מחשבה ראשונית קדם בריאה, מאילו חומרים או תכנים תהיה מורכבת זו הנפש, מיד אלוהים מצא את התשובה: ממשאלות (תשוקות, מאווים) ומפחדים. איך אני יודעת? זה פשוט! הרי כל עניין אכילת פרי עץ הדעת וההתחבאות מאחוריו מפחד האלוהים (בראשית, ג') מבטאת זאת להפליא.המשאלה / תשוקה לטעום מהפרי האסור ולאחר מכן הפחד מהנזיפה ומהעונש.

אבל אם לא נסתמך על היקר שבספרים שבו יש אסמכתא לכל, הרי שמשאלה ופחד הן מיסודות חקר הנפש בפסיכולוגיה בת זמננו. רב התסמינים או המצוקות הנפשיות מתוארים כמייצגים בו זמנית גם משאלות וגם פחדים. הפסיכולוגים הגדולים עסקו בהתבוננות עצמית לתוך נפשם (אינטרוספקציה), ומתוך חקר נפשם בנו את התיאוריות אודות הכלליות של נפש האדם.

הבודהה במזרח לפני 2600 שנה שהיה מגדולי הפילוסופים-פסיכולוגים של אותה עת טען שמקור הסבל האנושי הינו בהשתוקקות, בתשוקה, בהאחזות ברצון או במה שיש וכל אלה יוצרים בנו את הפחד הן לא להשיג את אוביקט ההשתוקקות והן את הפחד לאבדו.

למעשה אין אפילו צורך בגדולי הדורות כדי לדעת, וזאת מתוך הכרות עצמית של כל אדם עם עצמו, כי שתי תנועות נפש עיקריות פועלות בתוכנו:

האחת היא התנועה להשגת הדבר אותו רוצים ואליו משתוקקים (המוטיבציה, ההשקעה, התיכנון, ההתכוונות, עוצמת המשאלה ברגש, הגעגוע והתשוקה לדבר). ולאחר מכן הפחד פן נמצא את העניין ושוב לא נתמלא ממנו והוא יאבד את ערכו עבורינו , או שמא חלילה לא נמצא חן בעיני הדבר או לא נעמוד בו ואם כבר נשיג אותו אולי האוביקט הרצוי יהפוך ללא מצוי כי ידחה אותנו ואז נמצא נטושים על ידו.  הקיצור משאלה ופחד הולכים יד ביד לפעמים הם אפילו מתבלבלים ומתחלפים ביניהם כלומר מה שהוא בעצם משאלה הופך בחוויה לפחד ומה שהוא פחד הופך בחוויה למשאלה. מסובך, לא ?

בולט הדבר ביחסי זוגיות והשגת בן זוג אהוב, בולט הדבר מאד בענייני תשוקה מינית או תשוקה לאספנות מסוימת או כל דבר בעולם שמעורר תשוקה גדולה שלאחר שהיא מספקת, נוצר רוגע לזמן קצר ולאחר מכן מתפתח שוב הרעב לתשוקה חדשה או מתפתח פחד לאבד. טוב, כאן לא צריך להיסחף לגמרי ולהכליל עד אין סוף. יש אנשים גם שבהחלט נהנים ממה שהשיגו, חווים איתו ביטחון וטוב וחיים לנצח באושר ועושר. לא כולם נוירוטיים. אבל בכל זאת צריך להתייחס לעניין.

בולט החיבור שבין משאלה לפחד אצל כל אם צעירה. בחורות קלילות, חופשיות, מנוסות בהרפתקאות, חלקן נועזות ואקסטרימסטיות, הופכות לנשים חרדתיות עת הן הופכות לאמהות (כמובן כל אחת במידה זו או אחרת בלי הכללה). איזו אמא לא עסוקה בלדאוג לילדיה? גם אבות כלולים בעניין. הורות - ההתיחסות לילדיך כאל הדבר היקר מכל, יותר מעצמך, מובילה להתפתחות דאגה כרונית (פחד) לשלומם באופן מתמיד.

מטופלת מספרת כיצד שוב ושוב היא דוחה הזמנה לדייט של בנים בהם התאהבה, חלמה, פינטזה ורצתה רק אותם. וכאשר מגיעה ההזמנה המיוחלת לדייט, היא נכנסת לחרדה ובלי שליטה "דופקת" את העניין בתואנה זו או אחרת. אחר כך כועסת על עצמה חודשים ארוכים, שונאת את עצמה ושוקעת בדיכאון. למה היא מסרבת בדקה ה 90 למשאלתה הרצויה ביותר? מתוך פחד. היא חוששת שהבחור לא ימצא אותה ראויה עבורו. כאילו אינה ראויה לאדם אותו היא מוצאת לראוי. ואנחנו מדברים על בחורה יפה, חכמה, משכילה, איכותית מאלף אלפי בחינות ושרק משום מה, וככל הנראה ללא כל סיבה מובנת בהיסטוריה האישית שלה, היא חשה מחד מוצלחת ומיוחדת (מה שנכון) ומאידך חווה שאינה ראויה להגשמת חלק ממשאלותיה וזאת מתוך פחד משתק. אחרת, יפה וחכמה לא פחות, ואף היא מחוננת במגוון כישרונות נדירים ומיוחדים, למעשה היא רצף של סיפור הצלחה בכל מה שעשתה ועושה כל ימיה, ומשום מה קשרים זוגיים מעוררים בה פחד. שתיהן אמצע סוף שנות העשרים.

חברתנו, בעלת הכישורים המיוחדים, מתאהבת רק בגברים הגורמים לה סבל ופחד. האחד יהיה בן זוג המרבה להעיר, לבקר, לשלול, לפגוע ולאכזב וגם במצב הסבל הזה היא נשארת מתוך פחד לאבד את אוביקט אהבתה. כלומר, אהבתה היא בדמיון לפי המראה או החיוך או המבט ללא קשר להתנהגות האדם במציאות. או שהיא מתאהבת בבחור המעניק לה פירורי  יחס בלבד ושוב נשארת וסובלת ובלבד לא לאבד את המעט שהיא מקבלת ממנו, מאותו אובייקט שהחליטה שהיא מאוהבת בו.

מסובכות עוד יותר דרכי הנפש כאשר המשאלה מתחלפת והופכת לפחד ואילו הפחד מתחלף והופך למשאלה. כלומר בנפש קיימות תחפושות ושינויי צורה. לפעמים מה שאנו חושבים שהינו, הוא בדיוק היפוכו ועכשיו לך ומצא את דרך הישר במבוך הפתלתל של הנפש האנושית.

דוגמאות קיימות לרב:

בוב, מפתח דאגה הקרובה לפאניקה כל פעם שאשתו נוסעת מרחק כמה שעות נסיעה למקום כלשהו לרגל עבודתה. דאגתו פן תארע לה תאונת דרכים אוכלת אותו ומשאירה אותו במתח רב. משום מה נסיעותיה היומיומיות השגרתיות אינן מדאיגות אותו כלל. בוב תלוי מאד ביחסה של אשתו אליו ויש לו כלפיה כעס מתמיד: הוא זקוק להתיחסותה באופן נרחב. היא אדם פרקטי ועסוקה בעיקר בעבודתה או בילדים כך שהוא מוצא עצמו נטוש רגשית, לא מוכל על ידה ושאין לו את הדיבור, החיבוק, ההערכה והקירבה להם הוא זקוק. המיניות בינהם היא סוג של "קח כדי לשתוק". הוא מדוכא, ולא מצליח למצוא נחמה באף ידידות או חברות עם אנשים אחרים. האובייקט המרכזי להזנה חיובית עבורו היא אשתו עליה הוא כועס מרבית הזמן. אם לא תהפוך להיות מה שהוא רוצה שתהיה (מה שאין סיכוי שיקרה אי פעם כי זו לא היא), אז אולי כדאי שתעלם לה מחייו באיזשהי דרך מיסתורית? הכעס והתיסכול מוליכים כאן למשאלה לא מודעת, להעלמותה / מותה של אשתו, וזו מתבטאת במודע דווקא בפחד איום כאשר היא מרחיקה בנסיעותיה. במקרה זה המשאלה הלא מודעת הפכה לפחד.

עקרת הבית המכורה לניקיון מקרצפת ומקרצפת כל סנטימטר בביתה כדי שיהיה נקי. המשאלה הגלויה היא כפיתיות בתחום הניקיון, הסדר והאסטתיקה החיצונית. הפחד: אם לא אחיה בבית מסודר ומצוחצח פירושו שאני עצמי איני נקייה, איני טהורה ואז יגלו את מי שאני באמת. כלומר הניקיון והאסטתיקה הם סוג של מסכה להם היא משועבדת לחלוטין. הפחד, אם לא יהיה נקי בחוץ, יגלו משהו "מלוכלך" בפנים. כלומר רגשות של תוקפנות, קנאה, שנאה, כעס וכיו"ב.

או לחלופיין: יש לי פחד גבהים (כך הצהיר חיים סבן, המליארדר היהודי-ישראלי-אמריקאי בהישענו קלות על מעקה המרפסת בסוויטה שלו בקומה ה 15 של מלון הילטון), ישמור האל מלהיות במרפסת, אמר ומיהר לחדר (טוב מה לעשות ? סוויטות יש רק בקומות גבוהות). מאין הפחד הזה? הרי המעקה נמצא בגובה בטוח לגמרי. מקור הפחד הוא במשאלה פן הגובה יהפוך למשאלה כפייתית לנסות אותו, כלומר יפתה לקפוץ למטה.

הקיצור :

ככל שאתה משתוקק יותר, אתה עשוי לפחד יותר. ככל שכיוונת גבוה יותר והשגת, אתה עלול לפחד לאבד את השגיך. ככל שאתה מפחד יותר, יתכן שמלמטה, בתת מודע קיימת דווקא משאלה למימוש אותו דבר עצמו ממנו אתה מפחד כל כך. סיבוך אמיתי.

אז מה עושים?

הבודהה הציע פשוט לוותר על כל מושאי התשוקה- לשגת מהם לחלוטין, לא לרצות דבר, להיות נזיר נודד, מקבץ נדבות ועל ידי כך להגיע לשלווה עמוקה של העדר פחד. גם לא לרצות במיוחד לחיות ולא להאחז בחיים (טוב, הוא האמין בגילגול נשמות, אז מה החוכמה?). בהעדר כל השתוקקות יכלה גם הפחד.

נו, באמת, מה אנחנו יכולים לעשות עם זה בחיינו השזורים אידיאלים ואוביקטים להשגה כגון יופי, נעורים, אהבה, מימוש עצמי, ביטחון, הצלחה, עושר וכו'. אז כיצד אנו יכולים להיות מסופקים, רגועים ומאושרים?

כאמור, קשה להיות בנאדם.

אם תפתר בעיה אחת תמיד תצוץ אחרת במקומה. אם נשיג משאלה מסוימת תצוץ תמיד אחרת חדשה במקומה. וכך סובב הגלגל. הסיפור ללא סוף, סיפור של הנפש האנושית ונפתוליה שהיא המקור לכל היצירות שבעולמינו בתחומי החשיבה והרגש האנושים, המדע, האומנות ויחסי האנוש.

אין לקדם פוסט זה

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אילנה ארד לוין אלא אם צויין אחרת