00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הבלוג של אילנה ארד לוין - פסיכולוגית קלינית, סקסולוגית ויועצת נישואין

מבצע חם לסוכות!

וסטבוליטיס - הנפש צועקת דרך העריה

 

וסטבוליטיס בעברית דלקת מבוא העריה הינה "דלקת" המופיעה בפתח הנרתיק וגורמת לאישה כאבים עזים בעת קיום יחסי מין.

התופעה עשויה להיות נרחבת אף יותר מכך: עיקצוצים, גרד, ותחושת "שורף" גם באזורים נוספים של איבר המין במהלך היום (כגוון בשפתיים הקטנות וביניהן, לעיתים אף סביב הדגדגן  ולעתים התפשטות אי הנוחות הכללית היא גם לעבר פי הטבעת.התופעות המציקות במהלך היום באיבר המין הן כאמור לא רק בנרתיק אלא בכל אזור איבר המין בפרט שפתיים קטנות. בינהן והדגדגן עד למצב של כאבים ותחושת שריפה עזה שאינה מאפשרת אפילו  ללבוש תחתונים. במצב זה אין בכלל מצב לדבר על יחסי מין וכמובן שהעניין או התשוקה למין פוחתים כמעט לחלוטין.

הקיצור, צרה צרורה.

 

המילה "דלקת" כתובה במרכאות מאחר ואין התופעה מגיבה למשחות או תרופות כלשהן, כדין דלקת רגילה ואף לא לזריקות של סטרואידים לאזור.

הווה אומר הכינוי הוא "דלקת" אבל מה זה בדיוק לא ממש ברור.

מה שכן ברור שזה מאוד מאוד כואב עד כדי אי יכולת לקיים חדירה.וכמו כן כואב באיזור כולו, עובדה המפריעה לניהול חיים תקין.

מאחר וזה כואב מאוד ומאחר כאב והנאה לא הולכים ביחד, אלא מנוגדים זה לזה התוצאה אפוא היא ירידה תלולה בתשוקה המינית של הנשים הלוקות בכך, וכיווץ אוטומטי לא רצוני של שרירי הנרתיק על מנת למנוע חדירה מכאיבה.

בהדרגה פוחתת ההתעלסות הכוללת גם ללא חדירה.

 

התופעה מופיעה בדרך כלל בסוף שנות העשרה ובראשית שנות ה20.

או מיד עם תחילת קיום יחסי המין או כשנה עד שנתיים לאחר מכן.

מסע היסורים של הלוקות בוסטבוליטיס הוא ארוך, מייגע, משפיל, לעתים ואורך שנים רבות.

כן, מדובר על שנים של נסיונות טיפוליים שונים. ראשית לא תמיד מאובחנת התופעה עם הופעתה שכן לא בהכרח ניכר הדבר בהתבוננות באיבר המין.

לאחר ריצה מגניקולוג לגניקולוג עשוי אחד היותר מומחים באיבחון העניין לאבחן את התופעה כוסטבוליטיס, כלומר הבחורה היא "לא סתם מדמיינת" אלא סובלת ממשהו ממשי אמיתי.

משחות למיניהן אינן מסייעות לכלום, אין כדורים לבליעה, זריקות מכאיבות לאזור לא עוזרות ואז מציעים הגניקולוגים את המגוון הבא:

 

1. משחות אילחוש – מירחי ולא תחושי כאב, האזור יהיה רדום (מה שלא בדיוק נכון). ותוכלי "לחיות עם זה". 

2. דיאטה דלת אוקסילטים – דיאטה משונה לשינוי חומציות הנרתיק כאילו שזה יעזור, כאילו האויב הוא עגבניות וחצילים

3. פיזיותרפיה של ריצפת האגן או ביו פידבק – זה טוב ונחמד עבור חלק מהפונות. במקרים הטובים התוצאה היא הקלה מסוימת של כיווץ הנרתיק אך אין התחשבות בשאלה האם הפיזיותרפיה מלווה בכאב בנרתיק או לא. הדלקת אינה נרפאת, כלומר, נשאר כואב אך "קל" יותר לקיים חדירה.

4. משחות המכילות סרוטונין – אכן הנרתיק הוא "עצוב" וסרוטונין הוא חומר המשפיע על מצב הרוח (עיכוב ספיגה חוזרת של סרוטונין במוח נמצא בחלק ניכר מתרופות נוגדות דיכאון וחרדה ממשפחת SSRIאו SNRI) מאחר והבעיה לדעתי היא מרכזית כלל אישיותית ולא מקומית עוזרת משחת הסרטונין לתקופה קצרה בלבד, לעתים גם זה לא. מתן תרופות נוגדות דיכאון וחרדה בבליעה להשפעה מרכזית מוחית לכשלעצמו אינו מפיג את כאב הוסטבוליטיס. בהחלט משפר את מצב הרוח של האישה, אך אינו פותר את בעיית הכאב בפתח הנרתיק.

5. רופאים שונים למדו ששמן ארומטי עץ התה עושים בו שימוש לאזור הנרתיק. זה נכון, אך ורק כאשר מדובר בפטרת הנרתיק. זה גורם כוויות וכאבים ומגביר את תחושת השריפה כאשר מדובר בוסטבוליטיס. ברב בילבולם הם נותנים הדרכה מוטעית לגבי השימוש בשמן עץ התה למקרה וסטבוליטיס ובכך מרעים את המצב.

6. ניתוח האזור: אם כל הבעיה היא חתיכת עור קטנה בפתח הנרתיק "פשוט" נחתוך בניתוח, ישמור האל. ההחלמה לא נעימה עשויים להיווצר מצבי עיוות של מבנה איבר המין וכן צלקות הממשיכות להכאיב. אכן, לחלק מהמנותחות יש מזל ולאחר ההחלמה הן אכן מסוגלות לקיים יחסי מין ללא כאב. חלקן אכן פתרו את הבעיה. עבור אחרות לצערנו חוזר הוסטבוליטיס ובגדול כעבור כשנה- שנתיים, ומה עכשיו?

הניתוח מנסה להתמודד רק עם הכאב המדווח כאשר הוא מצטמצם לפתח הנרתיק בלבד. במידה וכאבי הוסטבלטיס והעיקצוצים מפושטים לעבר השפתיים הקטנות וביניהן וכולל הדגדגן, ניתוח אינו רלבנטי שכן פירושו כאילה כריתה של איבר המין של האישה ואובדן התחושות המיניות, כמו סירוס.

 

בנות רבות ביאושן פונות לרפואה האלטרנטיבית: דיקור סיני – יש המדוחות על הקלה מסוימת.

נטורופתיה- כמו עניין הדיאטה לא ממש רלבנטי לעניין. מה שכן מסייע הם שמנים ארומטים מרגיעים. כלומר הקלה סימפטומטית (זה בהחלט טוב ועוזר) כלומר הקלה סימפטומטית של הכאב אך ללא ריפוי.

כמו כן "מסתובבות" אמירות של גניקולוגים "שזה יעבור לאחר הלידה" למה בדיוק לא ברור.

אוכלוסיית הפונות לטיפול שהן כבר אימהות די דומה לאוכלוסית הפונות טרום לידה.

אגב יש המדוחות על הקלה מסוימת לאחר הפסקת השימוש בגלולות למניעת היריון, גם כאן קיימת לעיתים הקלה מסוימת, אצל אחוז קטן, אך אין ריפוי מלא.

 

אז למה סובלות הבנות מוסטבוליטיס ואיך אפשר לרפא את התופעה, לאחר שהרפואה הקובנציונלית הרימה ידיים למעט עניין הניתוח השנוי במחלוקת?

 

נחזור ונשבח את רפואת הכאב ותרופותיה בהן יש בהחלט מקום לעשות שימוש בהמהלך טיפול פסיכולוגי- סקסולוגי המבין מה הוא עושה, למה ומדוע.

נקודת התורפהשל כל השיטות הטכניות היא שאין הן מתיחסות כלל לחיפוש הסיבה הפסיכולוגית ולהסרתה על מנת שתעלם תופעת הוסטבוליטיס.

 

ההנחות של טיפול פסיכוסקסולוגי

 

1. אין תוצאה ללא סיבה. כלומר, לכל תופעה ביקום יש סיבה שהביאה לכך. זוהי הנחה מדעית ופילוסופית לוגית שאין עליה עורערין. אם רוצים לשנות את התוצאה יש לשנות את מערך הסיבות שהביא לכך. (יוצאים מכלל זה מעשי פגיעה והרס על ידי גורם חיצוני אם פלוני היכה בפטיש בראשי וקיבלתי מכה איומה מאחר ואין להחזיר את הזמן סילוק הפטיש לא ישנה את התוצאה)

2. התפיסה ההוליסטית – תפיסת השלם.
כל המערכות בעולמנו נמצאות בקשרי גומלין פנימיים כשכל אירוע משפיע על כל השאר ומושפע על ידי כל השאר. כך בתחום האקולוגיה בטבע, בתחומי המדע השונים, בתחום הפוליטי, החברתי, הכלכלי, בתחום מערכת המשפחה וביחסים הזוגיים.

הכלכלה העולמית לדוגמא נמצאת בקשרי גומלין כה הדוקים כך שהמתרחש במדינה משמעותית מסוימת מתגלגל ומשפיע על שאר ארצות תבל וכך בשאר התחומים שצויינו.

בטח ובטח שקיימים קשרי גומלין הוליסטים כשמדובר באדם שהוא מערכת אורגנית פתוחה הן לסביבה החיצונית והן לחוויותיה הפנימיות. הווה אומר תופעה כמו וסטבוליטיס מהיותה תוצאה סיבותיה נעוצות בתהליך מנטליים וריגשיים מסוימים באישה אשר הוליכו לתהליכים פיזיולוגיים שהביאו את גופה "ליצור וסטבוליטיס". בלי שהיא עצמה יודעת כיצד נוצר הדבר ולמה.

3. הפסיכולוגיה הדינמית המודרנית הינה פסיכולוגיה העוסקת ברמות של תודעה:
יש את תודעתנו המודעת אותה אנו מכירים ויודעים ויש את תודעתנו הלא מודעת. חוויות טעונות ברגשות ומחשבות כאובות שעברנו אנו מנסים להטמין במחסן ולשכוח מהן. נפלא.

בשביל זה יש בין היתר את התת מודע: נטמין/נדחיק אפוא זיכרונות וחוויות מכאיבים ומלחיצים, "נשכח" מהם, וכך נהיה שקטים יותר. לעתים הדבר עובד ומצליח, לעתים לא כל כך. גופנו מופעל על ידי התת מודע שלנו. מי מאיתנו יודע להפעיל עיכול, פעילות לב, פעילויות הורמונליות, העברת הוראות מוחיות, בקיצור, כל פעילות החיים הביולוגית-פיזיולוגית שלנו מבוססת ומאורגנת על ידי התת מודע. שהוא חכם לאין שיעור מאיתנו ומכל המדע כולו העומל לחקור ולהבין את שהגוף יודע מעצמו. הרגשות שהודחקו עוברים אפוא אל מערכת שהיא אוטונומית ולא מודעת ובה מקיימים קשרים בין רגשות ומחשבות לפיזיולוגיה של הגוף.

חוויות מסוימות שהודחקו הופכות להיות הסיבה לשינוי הפיזיולוגי באזור העריה ולהוצרות הוסטבוליטיס. כאן הסיבה: רגשות וחוויות לא זכורים ומודחקים וכאן התוצאה – וסטבוליטיס.

הגוף הוא מערכת אורגנית שלמה בו הכל משפיע ומושפע על הכל.

לא תמיד ובהכרח מדובר בהדחקה של חוויות בעלות אופן מיני מובהק. לעתים אכן החוויות הן בעלות מיטען מיני אך לעתים קרובות יותר הכאב הנפשי מצוי בתחום יחסי המשפחה או יחסי הזוגיות של ההורים. כגון אובדן הורה, נטישה על ידי הורה, פולשנות יתר של הורה וכיו,ב.

4. הפסיכולוגיה ההתנהגותית מתמקדת בקשר שבין תגמול חיובי (יוצר הנאה וסיפוק) לשם עידוד ועיצוב התנהגות רצויה ובין תגמול שלילי (יוצר כאב וסבל) לשם הכחדת התנהגות לא רצויה.

כאשר יש מצב של פחד מחוויה מסוימת הגישה היא לפתח שיטה הדרגתית בה כל צעד קטן לקראת המטרה מלווה בקבלת סיפוק והקלה. חלק גדול מהשיטות הסקסולוגיות מבוססות על הגישה החוויתית – התנהגותית שמקורה הוא התאוריות של תורת הלמידה.

לפיכך כאשר מדובר בוסטבוליטיס המטרה היא לפתח אמון (trust) דרך תרגול יוצר למידה חוויתית לפיו החדרה אינה יוצרת כאב.

לכל אורך תהליך ריפוי הוסטבוליטיס אסור בשום פנים ואופן שתהיה בו חוויה של כאב!!!

חוויה של כאב מכחידה את תהליך הלמידה החיובי. לפיכך גם במהלך כל הטיפול יש איסור מוחלט על קיום יחסי מין המלווים חדירה.

בהדרגתיות מאוד איטית הנמשכת חודשים ארוכים מחדירה האישה לגופה "מאמני נרתיק" מדקיק דקיק (כמו נר של חנוכה) ועד לעובי איבר מין גברי עבה. אגב מאמני הנרתיק עשויים פלסטיק קשיח וחלק עובדה המסייעת לשימוש בהם, כמובן לאחר שימון הולם בשמן החדרה המכיל חומר צימחי מרגיע.

בדרך כלל מאמן הנרתיק או בשמו דיאלטור הדקיק דקיק אינו יוצר כאב כלל.

 

ההחדרה לנרתיק הינה למעשה איתות למוח המודע "שהשד אינו נורא" ושאין ממה לפחד.

מאחר והמטרה היא איתות למוח (סיגנל) הרי די בהחדרה קיצרת זמן ביותר. די אפוא ב30 שניות בלבד!!

זאת ברצף של 4 פעמים בזמן תירגול אחד. סך הכל ביחד משך החדרה של 2 דקות ביום.

 

אין בשום פנים ואופן התקדמות בעובי הדיאלטור כל עוד יש אי נוחות מנטלית או פיזית ולו הקטנה ביותר.

רק לאחר השגת נוחות ורגיעה מוחלטים (זהו חיזוק חיובי) מתקדמים מאוד בהדרגה לשלב הבא.

במידה ובגדלים היותר עבים עשויים להיות בהתחלת התירגול אי נוחות, או כאב, או עיקצוץ, נעשה שימוש בשמנים ארומטיים מרגיעים לאחר ישיבה מקדמית באמבט (למעשה גיגית עושה כאן את העבודה יופי ואם היא ממוקמת בחדר השינה אפשר תוך כדי כך לשמוע מוזיקה מרגיעה או לצפות בקומדיה מצחיקה שני אלמנטים מרגיעים משל עצמם)כמו כן יש למרוח על הפתח טרום החדרה משחות צמחיות מרגיעות.

במקרים קיצוניים מאוד של כאב כבר בדקיקים דקיקים יש צורך בשימוש בתרופות הניתנות על ידי רופא כאב המחלישות את חווית האי נוחות תוך כדי תרגול הדיאלטורים.

יש לשים לב! שימוש בתרופות נוגדות כאב ללא תרגול החדרת הדיאלטורים וללא הטיפול הפסיכולוגי לא ירפא וסטבוליטיס! זהו כלי עזר בלבד במסגרת הטיפול הכולל.

 

הטיפול ההתנהגותי – חוויתי של החדרת הדיאלטורים נעשה על ידי המטופלת בביתה וההתיחסות לכך בטיפול הינה רק בתחילת כל מפגש כדי לברר את המתרחש ולקבוע את האסטרטגיה ההתנסותית הבאה.

שאר הפגישה הינה בעלת אופי פסיכולוגי מובהק של עיסוק במקור החוויות אשר הביאו להופעת הוסטבוליטיס: שיחזור של זיכרונות מודחקים וחוויות עבר הטעונים סבל, פגיעה, כעס ואשמה, תוך מטרה להיות מודעים להם ולהשתחרר מהם.

 

פטרת – תופעת ההתנגדות

 

בטיפול הפסיכולוגי הדינמי ידועה התופעה בה מופיעה התנגדות מצד המטופל, למעשה התנגדות תת מודעת להצלחת תהליך ההחלמה. לא נעסוק כאן בתופעותיה של סוגיית ההתנגדות בטיפול פסיכולוגי רגיל.

במקרה של וסטבוליטיס התנגדות התת מודע להצלחת התהליך מופיעה בצורה של פטרת בנרתיק.

הפטרת יוצרת כאב, גרד ועיקצוץ ובמצב זה נמנעת אפוא היכולת לקיים החדרות.

לאורך הדרך הטיפולית ממתינים למטופלת "מוקשים" של הופעת פטרת באופן חוזר ונשנה.

 

מאחר והפטרת היא האויב הסמוי "הממתין בסיבוב" נוקטים מיד בתחילת הטיפול באמצעים למנוע פטרת.

חשוב להדגיש! כל האמצעים שיתוארו להלן נגד הפטרת אין להם ולא כלום עם ריפוי הוסטבוליטיס!

הם מיועדים אך ורק למנוע את ההפרעה הפטרתית הנוצרת בהליך הטיפולי לריפוי הוסטבוליטיס.

להלן האמצעים: שימוש יומי בסבון נוזלי עץ התה לשטיפה אינטימית (טוב לכל אורך החיים), בליעה של פרוביוטיקה (החידקים הטובים הם אויבי הפטרת ומחסליה), דיאטה דלת סוכרים ושמרים (מזון חביב מאוד על פטרת) ובמקרים יותר חמורים החדרה של הפרוביוטיקה ישירות לנרתיק (יש כמוסות המיועדות לכך) משכלו כל הקיצים והפטרת מסרבת להכנע וזאת במקרים נדירים יש לפנות לתרופות גניקולוגיות מקובלות להדברת הפטרת.

לעיתים יש צורך בבליעה שבועית של כדור נוגד פטרת למשך חצי שנה, טיפול מניעתי כנגד הופעת הפטרת ניתן על ידי הגניקולוג.

יש מטופלות שלמזלן לא מופיעה אצלן במהלך הטיפול פטרת כלל.

ככלל פטרת היא תגובה טיבעית למצב של חום ולחות מוגברים כאשר נבגי הפטרת מצויים על מצע הולם ולפיכך קיימת הוראה חד משמעית להיפטר מהתחתונית להגנה אינטימית וכמו כן לעבור לשימוש בתחתוני כותנה בלבד כלומר איוורור, ועוד איוורור לאזור כמה שיותר.

 

לסיכום:

אין צורך להאמין מראש שניתן להרפא לחלוטין מוסטבוליטיס.

במהלך הטיפול חווה זאת המטופלת תוך כדי כך שהיא מסוגלת מדי מספר שבועות או פחות להחדיר ללא כאב וללא אי נוחות "מאמן נרתיק" (דיאלטור) בעל עובי גדול יותר משהייתה מסוגלת קודם לכן וכאשר חלה הפחתה עד כדי העלמות של אי הנוחות הכללית באיבר המין במהלך היום.

התוצאות ניכרות לכל אורך הדרך ודיאלטור שבתחילת הדרך החווירה למראהו הופך בהמשך לגוף פלסטיק חביב המוחדר משומן לנרתיק ללא כל כאב או אי נוחות.

 

מראשית דרכה של הפסיכולוגיה הדינמית היא עסקה בהשפעת רגשות ומחשבות על היווצרות תסמינים גופניים. טבעי ביותר לדעתי לעשות שימוש כיום באותן הנחות יסוד של השפעת הנפש על הגוף. בעת ההתמודדות עם וסטבוליטיס כאשר מתרחש מפגש ושיחרור של הזיכרונות המודחקים מרפא הגוף בעצמו את הוסטבוליטיס. הגוף שיצר את הוסטבוליטיס הוא המרפאו באופן טבעי בהינתן התנאים המתאימים לכך.

זה עובד ועוד איך!! וסטבוליטיס נרפא לחלוטין.

אין לקדם פוסט זה

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אילנה ארד לוין אלא אם צויין אחרת