00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מכל האהבות שיש לחלום...

זכויות יוצרים

טולי מתוקולי בת 7 (לפני 3 ימים)

20/09/2011

15.9.11

ילדה יפה (גם מבפנים וגם מבחוץ - כמו שאת תמיד אומרת לכולם)  ומקסימה שלי

נולדת שלישית - לשני אחים גדולים.
כשאמרו לי באולטראסאונד שיש לי בת בבטן - לא יכולתי להאמין.
מהיום הראשון שגילינו את ההריון, אבא אמר שזו בת.
הוא כל הזמן אמר שמשהו בי שונה, משהו בהריון הזה שונה.
אני סירבתי להאמין שיש לי בת בבטן.
גם אחרי בדיקת מי השפיר - כשאמרו לי בוודאות שאת בת,
עדיין סירבתי להאמין.
אמרתי כל הזמן - עד שתצאי ואני אראה במו עיני שאת בת,
אני אאמין.
ואז נולדת.
בלידה הכי קצרה וחלומית שרק אפשר לבקש.

אני זכרת את זה כאילו רק אתמול נולדת.
ביום שבת, יום לפני שנולדת, לקחנו את ירין ולירון לגן החיות התנכ"י בירשולים.
טיילנו המון, הלכנו המון, עלינו את העלייה הגדולה, ירדנו, השתוללנו והיה כיף.
באותו יום לא היה שום סימן למה שהולך להתרחש ממש עוד רגע.
מלבד העובדה שבדיוק סיימתי את שבוע 40, ורציתי עוד קצת עם ירין ולירון
לפני שאת מגיחה לעולם.

למחרת בבוקר, התעוררתי כרגיל, הכנתי את הבנים לגן - 
ירין לגן כלנית, לירון לבית אלה.
בדרך לגן התעטשתי... והרגשתי טפטוף קל.
לא ידעתי אם ירידת מים או משהו אחר.
ירין ולירון נולדו בלידה רגילה - ולא ידעתי מה זה ירידת מים.
אבל כולם אמרו שירידת מים זה שיטפון...
וזה ממש לא היה שיטפון, רק כמה טיפות.

שמתי את לירון בבית אלה ואחר"כ את ירין.
אמרתי לגננת של ירין שאני חושבת שיש י טפטוף
אבל זה רק בגלל שהתעטשתי... וזה לא נראה ירידת מים.
משם המשכתי הלאה.

באותו בוקר, הייתי כבר בשבוע 40+1 
וזה בדיוק הזמן לעשות בדיקת פוסט הריון.
משום מה ערב לפני הכנתי תיק ללידה - שיהיה. (להזיק זה לא מזיק).
יצאתי מהבית שמחה לכיוון שערי צדק - לרופא, לבדיקה.
בדרך בדיוק בסיבוב של עין כרם
הרגשתי את השיטפון שכולם דיברו עליו מגיע.
השעה היתה 8:30 בבוקר.

בלי להתבלבל, עצרתי בצד, התקשרתי לאבא
ואמרתי לו :"תכין את התיק, אני באה ונוסעים לבית החולים,
הגברת רוצה לצאת".
אומרים שבירידת מים, אפשר להתקלח ורק אח"כ לנסוע.
הגעתי אחרי כמה דקות, אבא כבר הביא את התיק,
נשטפתי במהירות והחלפתי מכנסיים...
ונסענו להדסה עין כרם.
מזל שהכל כלכך כלכך  קרוב.
ב - 9:10 כבר היינו בפתח של חדר היולדות, 
בלי צירים בכלל, אבל עם ירידת מים.

המיילת בדקה - אין כלום, לכי תטיילי....
טיילתי, שאני אתווכח?
חזרתי בסביבות 10 בעקבות ציר אחד ממש- אבל ממש כואב!!!
בדיקה - פתיחה של 3, מציר אחד בלבד, איזה כיף...
מכניסים אותי לחדר לידה- אני קוראת למרדים - חבר יקר
אבל הוא בניתוח לב פתוח של תינוק בן 3 שבועות 
והוא שולח מרדימה אחרת מצויינת.
היא מתמהמהת...

בנתיים יוסי טס הביתה להביא את ענת - הדולה המדהימה שלי
חברה יקרה יקרה...
השעה 10:15 ועוד ציר, כל רבע שעה ציר, איך תתקדם הלידה ככה?
המיילת מחליטה לבדוק - 
פתיחה של 6.
בנתיים ענת ויוסי מגיעים, והיא מתחילה לעסות לי את הגב ואת כפות הרגליים.
וואי, זה נעים - תמשיכי.
בנתיים מגיעה המרדימה - אני זוכרת אותה נשענת על המשקוף
ומחכה לדברי המיילדת -מתי להתחיל עם האפידורל.
אחרי 2 לידות ממש כואבות - לא בא לי עוד פעם לסבול,
אני רוצה להנות מהלידה.
בדיוק עוד ציר - השעה 10:30
המיילדת בודקת - פתיחה של 10 אצבעות - אני בלידה פעילה,
אין אפשרות לאפידורל
(כל רבע שעה ציר - סה"כ שלושה צירים).

"את בלידה - תתחילי ללחוץ".
ואני,
"מה תתחילי ללחוץ? בלי אפידורל?
איך אפשר ללדת בלי אפידורל?
ואין בכלל צירים לחץ."

10:40 - ציר לחץ ראשון.
"תלחצי..."
אני לוחצת, ענת מעסה
אני אומרת - "אבל איך בלי אפידורל?"
המרדימה עדיין עומדת במשקוף ומחייכת.
10:45 - ציר לחץ שני.
"תמשיכי ללחוץ"
ואני לוחצת, כבר הבנתי שאפידורל לא יהיה היום, אז לפחות אני אהנה ממה שנשאר...
10:50 - ציר לחץ שלישי.
"תלחצי חזק... היא עוד שנייה בחוץ".

ואז הגחת לאוויר העולם
12.9.2004 - כ"ו באלול תשס"ה
בשעה 10:50 לפני הצהריים.
אחרי:
50 דקות -
3 צירים כואבים
3 צירי לחץ

ואת בחוץ
קטנטונת וורודה.
"רבע עוף"
במשקל 2.710.

מאותו הרגע אני לא ממש זוכרת
כי הייתי מותשת.
אבל ענת אומרת שהיא החזיקה אותך
והיית יפיפיה.


היית ונשארת יפיפיה. (גם מבפנים...).


ילדה שלי יקרה

כל המילים שבעולם לא יכולות להגדיר את האהבה שלי אליך

מה אפשר לאחל לילדה מקסימה כמוך?

שלעולם לא תפסיקי לחלום

ושכל חלומותייך יתגשמו

אהבה וחברים

ושתוכלי אם תרצי - להזיז הרים.

יצירתיות וכושר

עושר, יושר והרבה אושר.

תמשיכי להיות יפה ומדהימה

חברה טובה לכולם

מכאן ועד סוף העולם.

תמשיכי לתת מהטוב שלך לכל הסובבים 

כי אותך כולם אוהבים.

ילדה שלי מקסימה

מאחלת לך המון אור ואהבה.

אוהבת מפה עד השמיים ובחזרה.

אמא - יערה

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

31 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ktumama אלא אם צויין אחרת