והיה כעץ שתול...

והיה כעץ שתול על פלגי מים...

מביטה מבעד לחלון הצר שבחדרי הקט

בצמרת הברוש הנטוע לתפארה כה קרוב אל חלוני

בדיו נעים ברוח

עלעליו ופירותיו זעים

ועיניי הדומעות מספרות לו

על כאב ועל געגוע

עת מכאוב ועת שברון-לב

נצמדת נפשי אל ברושי

ושואבת אנוכי כוח ותקווה

מהטבע הניבט אלי מבין ענפיו המתנועעים

ומהשיר "סתיו אנגלי" המתנגן שוב ושוב מהאייפד שלי

צר הוא חדרי

דואב עולמי

אך הברוש שלצידי מחזק את נשמתי

(הדסה, הר הצופים)

עידכון

שוחררתי הבייתה, לאחר שבוע של אישפוז

זמן רב יידרש עד שהפצע של הניתוח יחלים

כואב... חלשה...

בשבוע הבא אתחיל לטפל בנושא ההקרנות