00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

כן, לא, למה לא?

כפיות על קצה המזלג

14/09/2011

קראתי באחד הבלוגים בתפוז (מצורף קישור) על מחקר שנעשה על הורמון האוקסיטוצין. אתם בטח שואלים אוקסי...מה? אז שוב אני אגיד...אוק-סי-טו-צין! אותו הורמון ידוע שמשתחרר בזמן חיבוק ומגע, והוא זה שאחראי לכל אותם רגשות טובים וחיוביים שאנחנו מרגישים. על כן הוא נקרא גם "הורמון תנוחת הכפיות".

באותו מחקר מצאו שהגברים זקוקים לחום ורכות לא פחות מאיתנו הנשים, אפילו יותר! אז המחקר ניפץ לנו סטריאוטיפ מגדרי? אולי. התרגלנו לכך שהנשים הן רגשניות ומתפנקות, זקוקות למנות גדולות של ליטופים, וכל ה"פוצי מוצי" לא שייך לעולם של הגברים. פתאום מסתבר לנו שדווקא אלה הנחשבים למצ`ואים וקשוחים, לא נטולי רגישות כמו שחשבנו ומחפשים את הקירבה והמגע שלנו. מי יודע..אולי בכלל הם אלה שהמציאו את תנוחת הכפיות, כדי להתקרב ולהתכרבל?

אז האם תנוחת הכפיות היא התנוחה האולטימטיבית לשנת לילה רגועה ושלווה? אני לא בטוחה. נכון שכפיות זה הכי זוגיות שיש. תחושת הבטחון שהיא נותנת, הזרועות החזקות שעוטפות (לא לפמיניסטיות כמובן) ומה נשמע יותר מחמם ומגונן מלהירדם ביחד כמו שני עוברים מכורבלים. אממה...כנראה שזה טוב ונוח רק לזמן מוגבל. במחקר גילו גם שהאוקסיטוצין הוא בעצם הורמון שמעצים רגשות. הוא יכול להעצים גם רגשות שליליים. זאת אומרת, שלפעמים הוא יכול גם לגרום לתחושות רעות ולאו דווקא טובות! מבולבלים? גם אני. אבל ננסה להבין ביחד.

למדענים יש כל מיני הסברים על משמעות תנוחת הכפיות, ואני אומרת: נשים הן רגועות, כל עוד הן ישנות כמו חתולות. אבל מהרגע שנרדמים וכל אחד מסתובב לצד שלו ומושך איתו את השמיכה, פה נגמרת האהבה ומתחילה המלחמה. המלחמה על הפוך (וו בשורוק)..

זה מתחיל חם ומפנק, אבל העייפות מכריעה אותנו ואנחנו מסובבות את הגב (הפולניות מתלוננות גם על כאב ראש באותה הזדמנות). הגברים, שלפי המחקר מחפשים את הקירבה יותר מאיתנו, לא מוותרים ומתכרבלים לכפיות. למרות שהפוזה לא נוחה להם בכלל. אין זרימת דם חופשית והיד נרדמת. קצוות השיער מדגדגות להם באף. אבל הם לא מעיזים להסתובב, שחלילה לא יתפרש הדבר כברוגז או נסיון להתרחק. נכון, כל אחד צריך את הספייס שלו גם בשנת הלילה, אבל למי בא לריב כשהעיניים נעצמות ונשארו כל כך מעט שעות עוד לישון.  

בקיצור, את נכנסת למיטה עם בן זוג מחבק ומתכרבל, שבחורף יכול להוות גם תחליף מצויין לסדין חשמלי וקמה בבוקר אחרי לילה סוער ללא שינה ובלי פוך. את מוצאת אותו בצד השני של המיטה עם כל השמיכה עליו, האוקסיטוצין אצלך כבר מופרש באופן מוגבר, את הופכת להיות עצבנית ואת הכי שונאת אותו בעולם!

אז בואו נודה שאין דבר יותר כייף מלהשתרע באלכסון לבד על המיטה הזוגית והרחבה, להתכרבל ולהנות מהפוך בלי שום פרטנר נוסף. כי לי זה מאוד ברור הקשר בין הורמונים ואורח חיים. אם התרגלנו לישון עם הפוך לבד, שום אוקסיטוצין לא יצליח להדביק אותנו כפיות לאף אחד. ואם תשאלו אותי מה עדיף על מה? גם אני עד היום לא מצאתי את התשובה לתנוחה הכי נוחה.

נ.ב. כותבת פוסט זה אינה חוקרת מוח או יועצת זוגית ואין לראות זאת כיעוץ.

      למעוניינים מצורף קישור לבלוג המקורי שממנו קיבלתי השראה לפוסט הזה!

                                                                        שינה ערבה וחלומות פז אביבה

http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=2098111

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

6 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל Avivamar אלא אם צויין אחרת