00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מציאות מתולתלת

חמשנים

06/09/2011

אני עדיין זוכרת את הפעם הראשונה שראיתי את זה מקרוב. זה היה אירוע גדול ומיוחד, שמח אנרגטי ורועש, מלא מוסיקה ותנועה. הם קיבלו חגורה מאד גבוהה וזה היה מרגש נורא לראות שני אנשים כל-כך אהובים במקום שלטענתם הוא הבית- לב- דרך חיים. הגוף שלהם עשה דברים שלא האמנתי שאדם יכול לעשות. דברים שעוררו בי קנאה וסקרנות. בשלב מאוחר יותר גם היווה (ועדיין מהווה) השראה גדולה.


הכל השתנה - הכל התהפך. זו אני ההפוכה משמאל.

בדיוק אתמול - לפני חמש שנים, הגעתי פעם ראשונה לאימון קפואירה ביחד עם ס'. זה היה יום ראשון של השבוע. זרקתי על עצמי טרנינג לבן בארבע מידות יותר ממה שאני לובשת היום (התכווצנו מאז), וגופיה לבנה שבדרך-כלל לבשתי מתחת למדים (כן, אז עוד הייתי חיילת).

פחד, מבוכה, שמחה והתרגשות הם רק תמצית התחושות שהרגשתי כשהתחיל השיעור. אני וס' עמדנו בשורה האחרונה, מנסות להשתלב בחימום והמתיחות, מתחילות להזיע, להתאמץ, לחשוב. מתחילות את הדרך אל הלא נודע, בצעדים קטנים.

הסתכלתי על כל החבר'ה הקבועים שהתאמנו בקנאה והערצה. הם נראו לי כל-כך מתקדמים. כמהתי להגיע למקום הזה יום אחד, ואני לא בטוחה עד כמה האמנתי וידעתי שיום אחד אגיע ואהיה שם בעצמי.

אחרי החימום, באופן אישי, לימד אותנו איזאק (ה-מאמן, ב"ה" הידיעה!) את הצעדים הבסיסיים הראשונים. אחרי שנבין אותם נוכל להיזרק למים ולנסות להשתלב בין כולם.

אחרי שעה וחצי של אימון, כשכל השרירים עובדים (גם כאלה שלא ידעתי על קיומם עד אותו רגע), מזיעה, אדומה – חייכתי, וחיכיתי ליום רביעי של אותו השבוע, לאימון הבא. פשוט ידעתי. הרגשתי שמצאתי את עצמי מחדש.

 ביום רביעי של אותו שבוע, איזאקי אמר לי שנלמד לעשות AU (גלגלון). הסתכלתי עליו במבט של "כן, בטח", מפוחדת ונבוכה. לאט לאט, יד-יד-רגל-רגל, ועברנו לצד השני בגלגלון קטן. הגלגלון הראשון שעשיתי אי פעם.

והיום זה כל-כך טבעי וכל-כך חלק מהכל...


.(Me- Upside Down (AU

מאז 2.9.2006, החיים שלי השתנו לגמרי. השתנו עד כדי כך שהתחילו מחדש בעיני. זכיתי כשהגעתי והרווחתי פי שניים שנשארתי-התמכרתי. הפכתי חלק מהקפואירה והיא הפכה חלק הדוק ובלתי נפרד ממני.

אין מספיק מילים כדי לתאר את השינוי העצום שעברתי בחמש שנים האלה, וזו רק ההתחלה. החיים שלי הפכו לשמחים יותר, מעניינים יותר ואנרגטיים. מצאתי בית שמשלב בין ספורט ומוסיקה, מצאתי בית ספר לחיים. רכשתי חברים שהם יותר ממשפחה ומאמן מדהים שתמיד שם, תומך, מלווה ותמיד יודע איך לכוון ולפתח.. (איזאק, תודה על היותך!)

והכי חשוב - אתגרים עצמיים והצלחות. המון המון הצלחות. למדתי לאהוב ולהעריך את עצמי, את הידע והיכולת שלי. חזרתי לחייך. נולדתי מחדש.


חמש שנים אחרי, אני בעצמי הופכת לאט לאט להידמות לאלה שנראו לי אז מתקדמים, עליהם הסתכלתי באימונים הראשונים בקנאה. עושה את מה שאז היה נראה לי בלתי אפשרי. אני מנצחת את עצמי ואת היכולות שלי בכל יום מחדש, מאתגרת את עצמי ולומדת על עצמי כל-כך הרבה דברים.

היום אין דבר בעולם אשר אני לא מסוגלת לו.

ואיך הוא אמר לי אתמול? זו רק ההתחלה...

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

34 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל טולה הורוביץ אלא אם צויין אחרת