00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

עמק החיות המוזרות

כימיה מיידית

מחר עתיד הצ'ופון שמודע היטב לעד כמה הוא כבר גדול, שהרי זה עתה מלאו לו שש שנים [עם הכתיבה מצאתי את עצמי תוהה מדוע למיכאל שבשיר היו רק חמש שנים, ואגע בכך שוב בהמשך], להתחיל את כיתה א'.

בשבוע שעבר היה מפגש של המנהל עם ההורים והחצי הלך, בתחילת השבוע הזה, אף נערך מפגש בין הילדים ובין צוות בית הספר. ההשתתפות של הצ'ופון במפגש לא הייתה מובנת מאליה כי באתו יום בבוקר היינו אמורים ללכת לסדנת שוקולד אצל אביטל המתוקית עליה ויתרנו כי הוא עדיין היה חולה עם חום מאד גבוה. אבל היועצת התקשרה לברר אם אנחנו מתכוונים להגיע וכשסיפרתי  לה על התלבטות הציעה שניתן לו משהו להוריד את החום לפני המפגש וכך אכן עשינו וגם הקפדנו שהוא לא יתקרב  לילדים אחרים.

מדובר בבית ספר חדש-דנדש שרק החודש הוחלט מי ינהל אותו. והמנהל החדש בחר לעצמו צוות של שני מורים – מדובר בבית ספר צומח בו יהיו בינתיים רק כיתות א', שתיים מהן , ובנוסף, מורה לאמנות, מורה להתעמלות, יועצת וכנראה גם מזכירה. המנהל התקשר לכל בתי התלמידים בשיחה לקראת השנה החדשה והוא היה נחמד בצורה יוצאת מגדר הרגיל, רושם שתאם לגמרי את הרושם של אישי שמאד התרשם מהמנהל.

האקליפטוס לומד בבית ספר אחר שהוא ותיק יותר, אם כי הוא בן לא יותר מכמה שנים. תחילה חשבנו שהצ'ופון כאח שני ישובץ לאותו בית הספר כאח ממשיך. ביקשנו שיבוץ כזה גם בשנה שעברה בה הצ'ופון היה אמור להיכנס בו לחטיבה הצעירה, אם היה מתקבל אליו. הוא לא התקבל ושיבצו אותנו לגן חובה שאינו חלק מחט"צ. התלבטנו אז אם לערער (כזכור, ילד שני) ובסוף החלטנו לוותר על זה. נראה שהצ'ופון הוא ילד שאווירת בית הספר הקפדנית אותה הכרנו מהחט"צ אינה הולמת בגיל כל כך צעיר – באמת אז הוא היה בן חמש – את אופיו ואת נפשו המעופפת משהו של הצ'ופון. אז לא ערערנו. בדיעבד, התברר שכל ערעור שהיה - התקבל.

השנה ההתלבטות הייתה  קשה אף יותר כי בעצם עוד לא היה בית בפר. השמועות אמרו שצפויה לבית הספר שיקום מנהלת מאד מוצלחת. אבל אי אפשר ממש להיבנות על שמועות (שבדיעבד – אם עקבתם אחרי הפרטים יכולתם להתרשם כי היו לא יותר מעורבא פרח). אז שוב ניסינו לשקול את כל הנתונים שלא היו רבים. האם כדאי בכלל ששני הילדים ילכו לאותו בית ספר ? בבית הספר החדש צפויים להיות יותר ילדים שגרים ממש קרוב ואז זה נחמד שאפשר לבקר חברים ביתר קלות. ועוד ועוד שיקולים משיקולים שונים שאף אחד מהם לא נראה באמת מהותי לשום כיוון. בסוף הצעתי שנשאל את הצ'ופון והוא יכריע. אישי די נדהם מההצעה הזו שלי ויותר מכך מזה שהתכוונתי אליה ברצינות. אבל מכיוון שלא היה לאף אחד משנינו משהו יותר טוב להציע - פעלנו בכל זאת בדרך הזאת בדיוק. הצ'ופון התגלה כהרבה פחות מבולבל מאיתנו. למרות שגם הוא החליף דעות. תחילה רצה להיות באותו בית ספר כמו אחיו אבל אחר כך כשהבין שמדובר בית ספר צומח שמתחיל בשכבה שלו ושמעכשיו בכל זמן שיהיה בבית הספר השכבה שלו תהייה של ה"הכי גדולים", הוא לגמרי התביית על בית הספר החדש.

במפגש גם גילינו לאיזו כיתה עתיד הצ'ופון ללכת. בכיתה אחת יש מורה ממין זכר ובכיתה השנייה מורה מהמין נקבה, כפי שהרבה יותר שכיח במחוזותינו. במפגש עם הילדים גילינו שהאקליפטוס משובץ בכיתתו של המורה הבן. לא מייד אבל תוך כדי המפגש אני פשוט התאהבתי במורה הזה.  כפי שוודאי הספקתם להתרשם – לרוב אני לא מאד ביקורתית כלפי אנשים חדשים בהם אני פוגשת. מצד שני, בדרך כלל כדי שאחוש מרוצה ובטוחה במי שבידיו אני מפקידה את הילד נדרש לי לרוב זמן מה בו אני בוחנת את מי שמולי ןרק בסיומו אני מגבשת דעה. עד היום הייתה רק גננת אחת של האקליפטוס בגן טרום חובה שהשפיעה עלי כמו המורה הזה מייד. אז הלכנו להתבונן בה ובגן שלה שהיה אחד מכמה באותו המתנ"ס ומראש חשבנו שנבחן את כולם. אחרי שהיינו שם וראינו את הגננת, את יחסה לילדים ולא פחות חשוב מזה את יחסם של הילדים אליה, אחרי שראינו איזה פעילויות הם עושים שם בגן ידעתי מייד שזה זה. בסוף הפגישה היא אמרה נדבר אחרי שתראו את הגנים האחרים. אני אמרתי לא נלך לגנים האחרים – ראיתי כבר מספיק כדי להחליט. אנחנו נשארים כאן. זו כנראה לא תגובה כל כך מקובלת כי הגננת הזו, ממנה ולמעשה בכלל מהגן וגם מהצהרון באמת היינו מאד מאד מרוצים במהלך השנה, הזכירה לי בסוף השנה שכך אמרתי בפגישה הראשונה ואפילו לא אחרי כל כך הרבה זמן וגם ללא שום סוג של חקירה צולבת.

בכל מקרה המורה הנוכחי התייחס גם לילדים מקסים. ממחיש אהבתי את הפעילות שהוא עשה איתם – הוא הביא, כאילו לעצמו כתלמיד, תיק בית ספר ומיין בעזרת הילדים את החפצים לכאלה שמתאים להביא לבית הספר וכאלה שלא. כך גם התקיימה פעילות לגמרי בגובה העיניים עם הילדים במהלכה נבחנו דעותיהם בכבוד וברצינות ותוך כדי כך בדרך מאד עדינה למדו הילדים וגם אנחנו ההורים למה יש לצפות. היה מקסים לראות את זה כי השיחה קראה לחשיבה ולהנמקה מושכלת. בהמשך נתבקשו הילדים לצייר ציורים, שהמורה הבטיח להם שייתלו בכיתה החדשה. במהלך המפגש התרשמתי מאד מאישיותו של המורה שהעיר כשהיה צורך בדרך מאד עדינה מחד אך החלטית מאידך. הדוגמא שאני זוכרת הכי טוב היא בנוגע לאחת האימהות שאנחנו מכירים כבר מהגן. האימא הזו היא טי-פוס. מאד בולטת, בטוחה בעצמה ודעתנית. במהלך המפגש היא שוחחה עם סביבתה. המורה פנה אליה ואמר לה בחיוך אימא של מ' (כבר מדהים שהוא קלט את שמה של הילדה שישבה רחוק למדי ממנו כל כך מהר) - את מפריעה. ואז "איים" שאם צריך הוא יעביר מקומות.

אחרי המפגש הזה נערך טקס פתיחת השנה כי בתחילת השנה הילדים מתארחים בבית ספר אחר שכבר קיים בעוד ששלהם עדיין בשלבי בנייה. לפיכך בבית הספר המארח לא יהיה מקום פנוי, בשעה סבירה, לעריכת הטקס ועל כן הוא הוקדם. בטקס דיברו כל חברי הסגל והם עשו את זה כל כך מרגש שלא פעם ולא פעמיים  עמדו לי דמעות בעיניים. לפחות אלי הם הצליחו  להעביר כמה חשוב להם ליצור תחושת קהילה בבית הספר. בסוף הטקס חולקו לכל הילדים וגם לסגל בלונים ואז לפי אות כולם היו אמורים להעיף ביחד את הבלונים לשמיים. הצ'ופון העדיף לשמור את הבלון אבל בסופו של דבר הסכים ללכת עם הוראה שלי שיעיף עם כולם ובכך יצטרף לקריאה הקהילתית והמשותפת להצלחה.  אני באמת התרגשתי מזה אבל הצ'ופון כעס עליי שלא הרשיתי לו לשמור את הבלון. למרבה המזל כעסו שכך כשקנינו לו מייד אחרי הטקס בלון חדש מאד דומה לבלון שהעיף וגם קופסא חדשה לאוכל עם ציור של בוב ספוג.

עוד דבר אחרון שאהבתי וקרה בעצם כבר אחרי סיום הטקס. הלכתי כמו הורים נוספים להודות למורה על המפגש ולאחל לו ולכולנו בהצלחה. לפני עמדה אימא נוספת שביקשה ממנו שאת אותם הילדים שיצאו באותה כיתה עם הבן שלה, כפי שהם ביקשו, ידאג שהם לא ישבו ביחד במהלך השיעורים. המורה אמר לה - אבל לא שום דבר מאחורי הגב של הילד. היא אמנם הסכימה אבל אמרה אבל עוד נדבר לפני תחילת השנה, נכון? והמורה השיב לה – כמה שצריך, אבל בארבע עיניים.

בקיצור, עכשיו כשהצ'ופון הצליח סוף סוף להחלים ממחלתו העיקשת, אני מחכה ממש בהתרגשות לתחילת השנה הזו ומקווה בשביל הצ'ופון שתהיה לו שנה מוצלחת, מהנה, מעשירה ומחכימה. את אותם הדברים בדיוק אני מאחלת לכל מי שמתחיל (או מתחילה) מחר את שנת הלימודים הבאה עלינו לטובה או קרוב לאחד (או אחת) כזה (או כזו)

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

30 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל גגג האחת אלא אם צויין אחרת