00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

כן, לא, למה לא?

די..דיאט..דיאטה

זהו! סופסוף החלטתי לסתום את הפה ולהתחיל בדיאטה. כמה אפשר להמשיך לאכול כאילו אין מחר? אז הוא הגיע. ואיתו הגיעו גם לביתי כל מוצרי הדיאט למיניהם הקיימים בשוק שדחסתי למקרר. כשאני אומרת כל המוצרים הדיאטטיים...אני מתכוונת לכל מוצר אפשרי שמצויין על גבי האריזה שלו דיאט/ דל/ נטול /0%, שמבטיחים אומנם צריכה מינימלית של אחוזי שומן, אבל מועשרים בטעם נפטלין כמעט כולם. כן, רק לטעום מהם וזה הורס את כל חוש הטעם הטוב שהיה עד לאותו יום. כשאני אוכלת אותם אני מרגישה הכי מסכנה ואומללה מכולם, ואז נשבעת לעצמי שאעשה הכל כדי שלא אשמין עוד לעולם...

אז אתם בטח שואלים למה הכוונה כשאני אומרת "אעשה הכל" ושעוד לא עשיתי? אז ככה. סילקתי והתפטרתי מרוב המתוקים/אוייבים/פיתויים מהבית, ומאלה שנשארו, הקפדתי לשמור מרחק נגיעה והעלתי אותם גבוה גבוה למדף הכי עליון שבארון. כדי שאם חס וחלילה יקרה מצב שאתפתה, יהיה לי כל כך קשה להגיע אליהם, שאולי בדרך עוד יהיה סיכוי ואתחרט...
אחרי שהצטיידתי היטב בכל מה שקשור בתחום המזון, עברתי להתמודד עם עוד מחסום. לחפש שיטה להפעיל את הגוף ולהזיז ת`עצמות, אבל להישאר במקום! אז קניתי הליכון!
אבל מה לעשות שהמשוואה של הפחתת כמות המזון הנצרכת, מול כמות הקלוריות הנשרפת, אצלי לא עובדת! אני כבר יותר משבוע חיה על פלפל, מלפפון וקוטג` ובקושי ירדתי גרם אחד.

זה המקום אולי לנפץ לכמה מכם את המיתוס שהליכון עוזר למי שרוצה לרזות.  בטח עוזר...עוזר לך להתקדם בצעדים מהירים וקלילים יותר לכיוון המטבח (וגם לארון...).

מה שמבאס אותי בענין ההליכון זה שאני מתאמצת והולכת עליו לפחות 3/4 שעה, כולי נוטפת זיעה ובסוף מה שאני מורידה זה 50 קלוריות, שגם זה מתקזז בקושי עם עוגיה. אפרופו קלוריות, זה המקום להתוודות שזו משימה בכלל לא פשוטה בשבילי להסתפק בצריכה מקסימלית של 1,200 קלוריות ליום ובלי שום חריגה. אז כשהבטן משמיעה קולות של רעבה, אני משאילה קצת מהיום שלמחרת בלי שאף אחד ידע...

לא פעם עולה בי המחשבה למה נשים רוצות בכלל להיות רזות? הרי צריך להתמודד עם מלחמת התשה כזו שמותירה אותנו חיוורות, מתהלכות בסוף כמו שלד עצמות, חסרות אנרגיה וחיוניות וכל זה בשביל להיכנס לג`ינס צמוד כמו נערות? אולי כדאי שאשקול שוב את נחיצות הדיאטה בגילי?? אבל אז אני נזכרת ב"פולקעס" וב"צמיגים" המתווספים, ומיד מחשבת קלוריות בחזרה...

אבל מה שבאמת הכי מרגיז אותי כשאני בדיאטה? זה לשבת במסעדה, להזמין סלט עלי רוקט משעמם, ובשולחן הסמוך יושבות שתי צעירות חתיכות, שיורדות על שיפודים בפיתה.

אמא שלי, זכרונה לברכה, לימדה אותי שצריך בכח לצבוע את החיים בורוד, כי הדשא אצל השכן תמיד יותר ירוק, אבל מה לעשות שבמקרה הזה, לא הירוק הוא הקובע...

אז תחזיקו לי אצבעות, חברים, כי אם הכתיבה לא שורפת מספיק קלוריות, יש לי עוד הרבה הרבה מה לעשות...             

                                                                      להשתמע, אביבה 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

3 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל Avivamar אלא אם צויין אחרת