00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מציאות מתולתלת

אהבה שמיים וריח הדרים, מאת: מירה קדר

 

אהבה שמיים וריח הדרים, מאת: מירה קדר. הוצאת ידיעות ספרים. עורכת: יפעת הר-אבן. 222 עמודים.

 

הספר "אהבה שמיים וריח הדרים" מאת מירה קדר, עורר בי סקרנות רבה. חיכיתי למפגש איתו וחיכיתי למסע שיקח אותי הספר, שעוסק בשאלות פילוסופיות, יהדות, אלוהים, אהבה ומוות. חיכיתי לשאלות ולספקות ולתשובות שיעניק לי הסיפור, תוך שהוא ירקם ויסופר מכמה נקודות מבט, מה שככל הנראה יגביר את הפערים, את המתח ואת העומק שלו.

 

"ביקשתיו ולא מצאתיו" (שיר השירים, ג, ב)

*

מתוך הכתוב על גב הספר:

ראשיתו וסופו של הרומן אהבה שמיים וריח הדרים באירוע טראומטי שמטלטל את חייהם של חמישה אנשים – רותם, ענבר, עופר, צבי ויעל. סיפוריהם הולכים ונרקמים לאורך הספר, כשדווקא קולו של גלעד, הדמות העיקרית, נעדר ממנו. חמשת המספרים שוזרים לסירוגין את הסיפור שלו ואת הסיפורים שלהם עצמם, ועוקבים אחרי עניינים לא פתורים שהשאיר אחריו.

רותם – אשתו של גלעד, ביישנית ומופנמת, נשענת על הזוגיות שלה כדי להקהות את חסרונה של אִמה, אך מודאגת שמא תאבד גם את בעלה.
ענבר – חברת ילדות של רותם, תוססת ואסרטיבית, קושרת קשרי ידידות נפש עם גלעד, ונאבקת על דרכה הייחודית כאמנית.
עופר – בן זוגה של ענבר, חצוי-עד-קרוע בפנימיותו אך שלם ונאה בהתנהלותו, נלחם בדחפיו הטבעיים ומתוודע לזלזול שלו באדם לעומת אמונתו בהומניזם.
יעל וצבי – אחותו של גלעד ובעלה, צדיקים נסתרים בהווייתם, תומכים בזוגיות של גלעד ורותם, קושרים קרבה עם ענבר ועופר, ומתמודדים עם מוגבלותו של בנם אלעד.

אהבה שמיים וריח הדרים הוא סיפור על הומניזם מול יהדות, או על אדם מול אלוהים: על התמודדותו של האדם עם המוות לעומת נצחיות האל; על הכפירה באלוהים, ועל השאלה מי נברא בצלמו של מי.

*

"ויברא האלוהים את האדם בצלמו... זכר ונקבה ברא אותם (בראשית, א, כז)

שאלות פילוסופיות על החיים והמוות ועל היחסים שבין אדם לאלוהים מאד מעניינות אותי, בייחוד אחרי השנה הזו. לכן ציפיתי לספר הזה בכליון עיניים וקיוויתי שיפתח לי צוהר לעוד מחשבות על אלו. ושלרגע לא יובן ממני לא נכון, הוא אכן פתח אותו, אך הוא השאיר אותי לדפוק על שערי גן-עדן כמעט לכל אורכו, ולקוות שיגיע הרגע שיגיע אל השער ויכניס אותי בסערה או טלטלה אל תוכו. אל תוכנו.

חמש הדמויות הדוברות בספר, מגוללות את סיפורן שלהן זו לצד זו, ואת סיפורו של גלעד, הנמצא במרכז העלילה בלי להישמע בעצמו. ריבוי הדמויות היה מעניין, אך לרוב הרגיש לי כעודפות של פרטים, שחלקם חזרו על עצמם, פגעו במיהמנות המספרים, ויצרו השהיות שפגמו מהזרימה של הסיפור. הרבה שמות עלו במהלך הסיפור, ולעיתים מצאתי את עצמי אבודה בנסיון להיזכר מיהו מי, מהו הקשר שלו אל הדובר הקודם ואל גלעד, עליו הוא בחר להתעכב ולדבר.

 

"ויברא אלוהים את האדם בצלמו. בצלם אלוהים ברא אותו" (בראשית, א, כז)

יש משהו מאד מעניין כשדמויות נשארות ללא מלאות ריאליסטית. במכוון ומודע של המחברת או לא, עד שלב מאד מאוחר, אם בכלל, לא יכלתי לצייר לעצמי בראש את מראה כל אחת מן הדמויות שקראתי. העולם הבדיוני של הסיפור מחובר בקו ירוק, ישר ומדוייק אל המציאות הישראלית המוכרת. על כן, משהו מהאוניברסליות שנוצרה על-ידי הדמויות הללו, הרגישה לי עדכנית להחריד. אותן שאלות על היחסים בין דת, אלוהים וחילוניות, אמנות, חיים ואובדן - הן שבלונה שאפשר להלביש ולהתאים להמון פינות מוכרות במציאות הישראלית האקטואלית.  


"שופך דם האדם באדם דמו יישפך כי בצלם אלוהים עשה את האדם (בראשית, ט, ו)

הסיפור מחולק לשלושה חלקים: אהבה, שמיים, וריח הדרים. לכל אחד מהם מוצמד פסוק מקראי, שבמישור משוחזר ומבט לאחור, נותן כיוון וקרקע מוצקה לרצף ההתרחשויות. את הספר פותח סיפתח מסתורי ומסקרן, וסוגר אותו אפילוג מרגש עד דמעות ולא צפוי.

הפספוס המרכזי בספר לדעתי, הוא שרגע בו הרגשתי כי נסחפתי ונשאבתי לתוכו, מתרחש רק לקראת אמצע החלק השלישי של הסיפור וגם אחריו מצאתי את עצמי מנחשת לבד ומעט מאבדת עניין. עד לאפילוג.

 

"מי יתן מותי אני תחתיך" (שמואל ב, יט, א)

אז כן, ישנה דואליות קיצונית בהמלצתי על הספר: הוא כן האיר בפניי שאלות מרתקות על כל אותם היבטים תרבותיים, דתיים ופילוסופיים (בעיקר) שמעניינים אותי. אך הוא לא צלל לעומק הדברים וזרימת המים לא הגיעה לכדי שום סערה שריתקה וסחפה אותי ביחד איתה.

 

ואסיים בציטוט מתוך הספר, שמסכם את דבריי ואומר הכל:

"אמרתי שלאמנות יכולה להיות השפעה חזקה על העולם ועל העתיד שלו. [...] אמרתי שבשביל להשפיע צריך לתקשר עם קהל ולא מספיק ליצור מעל לראש שלו." (עמ' 64)

 

הספר התקבל לסקירה


הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

17 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל טולה הורוביץ אלא אם צויין אחרת