00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

סרטים, מוזיקה וכאלה

הערת שוליים


במאי: יוסף סידר
שחקנים: שלמה בראבא, ליאור אשכנזי
תסריט: יוסף סידר
ז'אנר: דרמה
שנה: 2011

יש משהו שתמיד נראה לי נורא מוזר - אני ישראלי (ודי גאה בזה) ואוהב סרטים, אבל איכשהו מעולם לא יצא לי לראות הרבה סרטים ישראליים. עד היום ראיתי רק שני סרטים שנוצרו בארצנו - "גבעת חלפון", שהוא, כמובן, קלאסיקה, ו"החוב" שהוא ,אה, בסדר. אתמול הוספתי לרשימה סרט ישראלי נוסף - "הערת שוליים". ואתם יודעים מה? אם כל הסרטים הישראלים הם ככה, אז באמת הפסדתי משהו כל הזמן הזה.

"הערת שוליים" הוא סיפורם של אליעזר (שלמה בראבא) ואוריאל (ליאור אשכנזי), שני אנשים העוסקים במקצוע הכי פופולרי, מיינסטרימי וסקסי בעולם - חקר תלמוד. אומנם שניהם מכירים אחד את השני שנים ועוסקים באותו מקצוע, אבל בדרך שונה לגמרי. אליעזר הוא חוקר קפדן, דייקני שעובד בשיטה ישנה ומסתכל על הפרטים הקטנים ולא על התמונה הגדולה. על מילה אחת שהוא מגלה בכתבים הוא יכול לבנות מחקר שלם. שום דבר לא חשוב לו חוץ מהעבודה שלו, וגאוותו הגדולה ביותר היא אזכור שמו בהערת שוליים בספר שנכתב על ידי המורה הנערץ שלו. אוריאל, לעומת זאת, הוא חוקר עם שיטות חדישות ומינימליסטיות שמסתכל לרוב רק על התמונה הגדולה ומשאיר בעבודה שלו הרבה יותר מקום לרגש. עקב כך, אוריאל מקבל הרבה יותר הכרה מהממסד לחקר התלמוד - השיטות הפופולריות והפשוטות שלו גורמות לו להתקבל לכמה חוגים נחשבים בתחום, ביניהם האקדמיה הלאומית למדעים, בעוד שאליעזר, עם שיטותיו הנוקשות והלא פופולריות, תמיד נשאר בחוץ ומקנא באוריאל. בינינו, קשה שלא להזדהות עם זה, כי זה באמת מעצבן כשתמיד בוחרים במישהו במקום בך.

זה פי אלף יותר מעצבן כשהאיש שזוכה במקומך הוא הבן שלך.

כן, אליעזר ואוריאל לבית שקולניק הם אב ובנו, דבר המסבך את המצב הקיים עוד יותר - בתחילת הסרט, אליעזר, שכבר 25 שנה מתעלמים ממנו בחלוקת פרס ישראל לחקר היהדות, מגלה שהוא עומד לקבל את הפרס לו כה ייחל. בפעם הראשונה מזה שנים, נדמה שאליעזר מאושר, אלא שאז בנו, אוריאל, מתבשר שבישראל, כמו בישראל, חלה טעות בהודעה על הזוכה בפרס, ומכאן - הכל משתבש, ושאר הסרט הוא למעשה תיאור של הדמויות מתמודדות עם הבעיה שנוצרה בעקבות ההודעה.

נשמע משעמם ברמות, נכון? טוב, אם אתם חובבי קולנוע כנראה חשבתם את אותה מחשבה לפני קצת פחות משנה, כששמעתם על "הרשת החברתית". 'סרט על פייסבוק?' תהו המונים, ביניהם אני, 'למה שיעשו דבר כזה? איזה דברים מעניינים כבר אפשר להוציא מסיפור שכזה?!'. וכשהסרט התחיל, הדעה לא השתנתה - זה עדיין היה רק דיבורים, דיבורים ודיבורים. אבל לאט לאט אתה מתחיל להיסחף בעקבות התסריט המרתק, וכשאתה יוצא מהקולנוע אתה כבר לא מאמין שהצלחת ליהנות מדבר כזה.
אותו דבר עם "הערת שוליים" - זה על נושא מילולי ולא מעניין בעליל, שבדיעבד נשמע מגוחך יותר לעשות עליו סרט מהפייסבוק, אבל בזכות תסריט מבריק, אתה מוצא את עצמך מרותק למסך. התסריט של יוסף סידר משתמש באותה השיטה בה אליעזר משתמש, ובונה הכל על הפרטים הקטנים. דיאולוגים קצרים מרגישים יותר כמו קרב אגרוף. מילה אחת ומשמעותה המדוייקת מקבלת מונטאז' משלה. יש סצינות של הקלדה ואפילו של סגירת דלת (!) שמקבלות היילייט של סצינת מרדף בסרט אקשן. סגנון כתיבה כזה הוא מה שהופך את הסרט למה שהוא, והדבר הכי טוב בסרט.

גם המשחק טוב. אשכנזי ובראבא משחקים את הדמויות שלהם בצורה נהדרת, אבל האמת, שאר הקאסט קצת מאכזב. מלבד המשחק, יש לסרט הרבה הומור יהודי-אשכנזי כזה שגם מוסיף לאווירה של משפחת שקולניק. לסיום, אם יש עוד משהו נהדר בסרט הזה זה הפסקול. מדובר בהפקת הפסקול המורכבת ביותר שנעשתה בארץ, ונדמה שהמוזיקה שם פשוט מכתיבה את העלילה. בסצינות שבהם אף אחד לא מדבר, המוזיקה מנגנת חזק וכל האירועים שקורים על המסך מרגישים כמו המילים של השיר. אם למישהו מהסרט מגיע לזכות בפרס אופיר יותר מכולם, זה המלחין עמית פוזננסקי.

בסופו של דבר, לא מצאתי הרבה דברים שליליים לומר על הסרט, אולי חוץ מזה שקצת הפריעה לי העובדה שהדמויות כמעט אף פעם לא מדברות על דברים שלא קשורים לעלילה, או שיש כמה דברים שמתנהלים בקצב מהיר מדי. אבל באמת שהפגמים האלה לוקחים 1% או 2% והם ממש אבל ממש אבל ממש רחוקים מלהפריע לסרט.
אה, ויש גם את הסוף הזה. כל מבקר התייחס בארץ לסוף הידוע לשמצה של הסרט, ואני לא רוצה להרגיש יצא דופן. אני לא עומד לספיילר לכם את הסרט, אבל אני כן אומר לכם להנמיך כל ציפייה לסוף מספק, כדי שאולי כשכן תראו את הסרט, הציפיות הנמוכות יעזרו לכם לאהוב את הסוף. הסוף של הסרט הזה הוא לא סוף רע או טוב, הוא פשוט לא קיים. נדמה שהבמאי פשוט החליט להוריד את הסוף מהגרסה הסופית של הסרט ושלח את זה לבתי הקולנוע ככה, וזה ממש אבל ממש מאכזב.

"הערת שוליים" הוא סרט פשוט מרתק. הוא מקפיד על כל פרט, כתוב נהדר, משוחק נהדר ומבויים נהדר. הבמאי יוסף סידר הצליח ליצור סרט כמעט חף מפגמים שמצדיק כמעט כל מועמדות שהוא קיבל לפרס אופיר, והסרט הזה נשאר לי בראש כמה ימים אחרי שהוא נגמר... הבעיה היא, שאני לא בטוח ממש שהסרט נגמר. זה סרט מושלם, שבעצם לא שלם.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

3 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל שנאוצר משהו אלא אם צויין אחרת