00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

סרטים, מוזיקה וכאלה

ליידי גהגה - ביקורת מנקודת מבט מטאליסטית

טוב, כבר כמעט חודש לא פרסמתי שום פוסט מוזיקלי, וכך הבלוג הפך ל"סרטים וכאלה" ולא ל"סרטים מוזיקה וכאלה". לכן זה בטח קצת יפתיע שאת הפוסט המוזיקלי הראשון (אך לא האחרון - האלבומים החדשים של RHCP ושל סמאשינג פאמפקינס יוצאים לשווקים עוד שבועיים) בחודש הזה, החלטתי לכתוב על הליידי גהגה הזאת. כלומר, אני מטאליסט. מטאליסט הארדקור שאוכל חתולים (מסטיגמות אי אפשר להיפטר). אז למה לי לכתוב פוסט שכזה? טוב, כשכתב ההגנה שלי למטאל הגיע לעמוד הראשי, הוא הוצף בתגובות של מטאליסטים שתמכו בי, אבל אני נורא קיוויתי שאיזה כמה מעריצי פופ-שונאי מטאל יפלפלו את הדיון. אבל זה לא קרה): אז, If You can Beat them, Join them. אני עומד לכתוב ביקורת על ליידי גהגה, כדי להראות למעריצים שלה (ושל הפופ בכלל) דעות מנקודת מבט שונה לגמרי ממה שכולם רגילים אליו. חשוב לציין שאני לא מבקר אלבום או שיר ספציפי, אלא את העבודה שלה בכללי.

ואם מדברים על מטאליסטים ועל ליידי גהגה, עוד סיבה שרציתי לכתוב ביקורת כזאת היא שראיתי שהיא דווקא נחשבת למוזיקאית טובה אפילו על ידי רוקרים. כלומר, אני מכיר ילדה שהאומנים האהובים עליה הם ליידי גהגה ו-AC/DC! אלו שני דברים שונים לגמרי, שרק פיצול אישיות יכול להצדיק אהבה זהה לשניהם. ילדה אחרת שאני מכיר אמרה ש"אני מתה על מיוז, אבל לא כמו שאני אוהבת את ליידי גהגה", ובאותה שנייה לא האמנתי. איך אפשר אפילו להשוות ביניהם?! האינטרנט מלא ברוקרים שעושים לה קאברים, וגם מוזיקאים אמיתיים, כמו ג'יימס הטפילד ולארס אולריך, מייסדי מטאליקה, אמרו שהיא לא רעה. אז החלטתי לבדוק מה יש בה שהופך אותה לדג נדיר בכל ים הרפש הזה שקרוי "פופ", אז החלטתי לשמוע כמה שירים שלה לעומק, והנה כמה מסקנות שהגעתי אליהם.

א. המוזיקה שלה מאופיינת חוסר בכלים. כלומר, נכון שהיא מנגנת על פסנתר וגיטרה בחלק מהשירים, אבל רוב הזמן, בואו נודה בזה, כל הצלילים שיש בשיר הם בסך הכל תוצרים של עבודת מחשב/סינתיסייזר/די.ג'יי, ככה שיותר קשה לשפוט את זה בתור אשכרה מוזיקה אמיתית שבה מנגנים על כלים. אם היא תתחיל לנגן מוזיקה קצת יותר מורכבת וקצת פחות קאצ'ית, אף אחד לא יאהב אותה, ובכך היא מוכיחה שכל מה שחשוב לה זה ההצלחה (פירוט בסעיף הבא). כנ"ל לגבי כל זמר/ת פופ אחר/ת.
ב. התדמית/פופולריות שלה יותר חשובה לה מהמוזיקה. זה נכון לגבי כל זמר פופ שקיים. אין אפילו יוצא דופן אחד. כשכוכב פופ מקליט אלבום, הוא יקדיש רק רבע ממה שהוא מקדיש כדי לפרסם את עצמו. ליידי גהגה, במקרה שלה, מנסה לעשות לעצמה גימיק על ידי סטייל הלבוש ה... WTFי הזה, שמשום מה כולם אומרים עליו שהוא מוסיף לרמת המסתוריות שלה. מצטער, אבל מסתורי זה הדבר האחרון שאפשר לומר על ה... דברים האלה. זה מה שנקרא "זיוף". רוק הוא אינו סגנון מזוייף. להקות רוק אמיתיות עולות לבמה בבגדים רגילים, בתור עצמם, ושרות על החיים האמיתיים בלי להמתיק אותם, ולכן יש להם גישה יותר אמיתית. ונכון שהיו פעם גם את כל הלהקות האלה כמו קווין, דייוויד בואי ו-KISS שהיה להם סגנון וויזואלי צעקני, אבל אצלם, בניגוד לגהגה חוץ מזה, הצעקניות לפחות לא באה על חשבון המוזיקה (זה נכון לגבי קווין ובואי, קצת פחות נכון לגבי קיס).
ג.היא תלויה במפיקים ובשיווק. לא שמענו על ליידי גהגה לפני 2009, ואז היא הופיעה משום מקום והפכה לדבר ה"גדול הבא". זה לא בגלל שיש לה איזה יכולת קסם וגם לא בגלל שהיא כל-כך טובה שהיא יכולה לפרוץ בצורה כזאת, אלא בגלל שיש לה מפיקים טובים. מפיקים שידעו לקחת את המוזיקה שלה ולדאוג שהיא תושמע בכל מקום וככה לא יהיה ניתן להימנע מלהיחשף אליה. לא מזמן איזה פופרית אחת הגיבה על אחד הקליפים של מטאליקה ביוטיוב ואמרה, "אם מטאליקה שלכם כל-כך טובים, אז איך שלהם יש רק 25 מילון צפיות ולליידי גהגה יש 100 מיליון צפיות???". טוב, אני מניח שאם היו דוחפים את Enter Sandman כ-featured video בכל סרטון שיש באתר, גם למטאליקה היו חצי מיליארד צפיות. מטאליקה הם באמת דוגמה טובה למה שאני מתכוון: הם באמת הפכו ללהקה הכי פופולרית בעולם ב-1991, אבל הם היו קיימים כבר 10 שנים לפני זה. וב"התקיימו" אני לא מתכוון שהם נגנו ביחד וזהו, לא,
הם הוציאו 4 אלבומים לפני זה, כולם נחשבים לאבני דרך בז'אנר. הם (ועוד הרבה להקות אחרות) התאמצו כדי לקבל הכרה, ולא סמכו על אף מפיק או חברת הקלטות, אלא רק על עצמם. זמרי הפופ של היום (וזה כולל את ליידי גהגה) סומכים על המפיקים יותר מאשר על עצמם, ולכן הם יודעים שאפילו אם הם יעשו מוזיקה נוראית, כל עוד יש להם מפיק טוב הם יוכלו להפוך ללהיט, ועוד באלבום הראשון שלהם.

אבל עכשיו שקטלתי אותה לגמרי, אני צריך לציין את מה שטוב בה, ומה שהופך אותה מכל האנשים האחרים בתעשייה: ראשית, אפילו שציינתי שהמוזיקה שלה מסונתזת במחשב, עדיין יש בזה טיפה קצת יותר מורכבות מאשר לזמרים אחרים (יחסית לז'אנר הפופ, כמובן), מה גם שהיא שמלחינה את השירים של עצמה, וזה כבר יותר מכובד. שנית, גם הליריקה שלה מעיזה לצאת מגבולות שירי ה"Oh Baby, i'm so Sexy" ששוטפים את השוק היום. ושלישית, היא לא עושה ראפ. זה כבר הופך אותה ליותר מכובדת. זה מוכיח שמתחת לכל ה...דברים בלתי מזוהים האלה שהיא לובשת מסתתרת בחורה יחסית אינטליגנטית, ובדרך כלל, אינטליגנציה היא לא תכונה שמייחסים לכוכבי פופ.
אבל למרבה הצער, כל התכונות הטובות שלה הן בדיוק מה שמוביל לבעיה שלה: עד כמה שיש לה יכולות מוזיקליות, היא לא משתמשת בהם בשיט. רואים עליה שהיא יכולה לעשות מוזיקה טובה, אבל היא מעדיפה לעשות מוזיקה נוראה, כדי להישאר במיינסטרים. להיות חסר פוטנציאל זה דבר אחד, אבל להיות בעל פוטנציאל ולא להשתמש בו זה הרבה יותר נמוך. 
במילים אחרות, מה שאני אומר הוא מוסר ההשכל של הפוסט הזה - ליידי גהגה צריכה לעבור לרוק. יש לה מספיק אינטליגנציה מוזיקלית בשביל זה, כך שאם היא תנטוש את התדמית השערורייתי ווהעאלק-מסתורית שלה, תעזוב את המוזיקה הממוחשבת הזאת, תיקח גיטרה ותתחיל לשיר מוזיקה אמיתית היא באמת יכולה להיות הדבר הבא בתחום. כלומר, תחשבו על זה לשנייה, אתם לא יכולים לדמיין את הפתיחה של Bad Romance מנוגנת על הגיטרה של קירק האמט? זה היה יכול להיות אחד הריפים המגניבים ביקום.
יש כאלה שטוענים שאסור לה לעשות רוק, כי זה לא סגנונות לנשים. תגידו, אתם צוחקים עליי? תשמעו קצת נייטוויש, להקה שיש לה זמרת בת, ותגידו לי שמטאל לא מתאים לנשים.
ואם כל זה לא מספיק, אתמול במקרה שליידי גהגה היא פאקינג מעריצה של איירון מיידן, ושהיא פגשה את המתופף שלהם מאחורי הקלעים בהופעה בפלורידה. אם זה לא מוכיח שיש לה ראש לרוק ומטאל, אני לא יודע מה כן.

כבר כתבתי הרבה, אז אני חושב שאני אסכם את זה בפנייה ישירה לכל המעריצים של ליידי גהגה:

כל עוד היא תישאר בתחום הפופ, היא תעשה מוזיקה רעה. אם היא תאגור אומץ ותצא מהמיינסטרים, היא תוכל לעשות משהו טוב. עד שהיום הזה יגיע, אני אמשיך לזלזל בה ובמוזיקה שלה.



הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

18 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל שנאוצר משהו אלא אם צויין אחרת