00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

דעת מיעוט

עדכונים משדה הקרב

באמת הופתעתי כאשר סילבן שלום הזכיר בחדשות לפני מספר שבועות את תקציב משרד הביטחון המנופח ואת הבקשות שלו לתוספות שונות במהלך השנה כבזבוז עצום של כספים שיכלו לשרת מטרות חברתיות. ככל הנראה היה מדובר במהלך מתוכנן של ראשי הליכוד, שהחלו כבר אז לפמפם את העניין באופן איטי אך עקבי; לאחרונה התבטאה גם לימור לבנת באופן דומה באחת ממהדורות החדשות, אהוד ברק ספג ביקורת על התנגדותו, שאול מופז האופורטוניסט הנצחי קפץ על העגלה (מן הסתם הוא היה מגיב הפוך אם הוא היה שר הביטחון), והקרב נפתח באופן רשמי כאשר האוצר הכריז על הקיצוץ הנדרש.


רק לפני מספר חודשים כתבתי על הנושא, וזה משמח לראות את הדברים מתחילים לנוע בכיוון הנכון. כמובן, הכל פוליטי: בכל משרדי הממשלה ישנו בזבוז משווע, אבל משרד הביטחון הוא היחיד שניתן לייעל אותו בלי לקבל כותרות בעיתונים על קיצוץ נוסף בשירותים החברתיים. תוסיפו לזה את היותו של אהוד ברק גוויה פוליטית מהלכת על שתיים (באמת, נותר מישהו במדינה שלא מתעב אותו?), ואת המחסור באיומים ביטחוניים מטרידים מדי בתקופה האחרונה, ותקבלו אולי את הרפורמה המשמעותית ביותר במשרד הביטחון בשנים האחרונות. אולי. אם האוצר יצליח לנצח במערכה הנוכחית את פקידי משרד הביטחון שזועקים כי מדובר בספין של ביבי (הגדרתו של ספין בימינו: כל דבר שראש הממשלה עושה, עשה, יעשה, אומר שהוא יעשה, או חושב לעשות), ואם הפלסטינים לא ימשכו אליהם יותר מדי תשומת לב בספטמבר.


בספרו "חם, שטוח וצפוף", הנוגע למשבר האקלים-אנרגיה, מבקר תומס פרידמן חלק מהארגונים הירוקים שמנסים לקדם מהפכה "שכולם מרוויחים ממנה". מהפכה שכולם מרוויחים ממנה איננה מהפכה. זה פשוט לא ייתכן במציאות. זה אומר שלא התרחש שום שינוי אמיתי בסדרי העדיפויות.

כך גם לגבי המחאה הנוכחית: כל עוד כולם תמכו בה – ההסתדרות, בעלי ההון, כל המפלגות הפוליטיות, הסוציאליסטים והקפיטליסטים והצעירים והמבוגרים והעובדים והמובטלים וכל האנשים מכל העשירונים – היה ברור ששום דבר יוצא דופן לא יצא ממנה. ברגע שאנשים מתחילים להתנגד, לריב, לצעוק, זה הסימן לכך שמשהו במציאות הולך להשתנות. מישהו הולך להפסיד הטבות שהוא התרגל אליהם. כסף הולך לצאת מכיס אחד, ולהיכנס אל כיס אחר (גם אם עדיין לא ברור אם יהיה זה הכיס של משתתפי ההפגנות).


במקביל לוויכוחים סביב תקציב הביטחון, קיבלה המחאה תפנית מעניינת: המומחים השתלטו על העסק. בפינה אחת של זירת האגרוף התייצבו לקרב חבורה של דוקטורים שדחקו לאחור את הסטודנטים המשועממים, ובפינה השנייה הציב ביבי את אחד התותחים הגדולים והיותר מוצלחים של הפקידות הבכירה בשנים האחרונות, פרופ' מנואל טרכטנברג, שבמהלך השנים האחרונות ממוטט התנגדות אחר התנגדות בחביבותו המופלאה וביכולתו ליצור אמון אצל אנשים (ועכשיו הוא פתח גם בלוג מעט הזוי בנושא).

קשה לי להיות אובייקטיבי כאן, מכיוון שאני מאוד מחבב את טרכטנברג מהיכרות קודמת איתו; למעשה קצת הצטערתי על כך שהוא לקח על עצמו את המשימה הבלתי אפשרית של כיסתו"ח על ביבי. בכל מקרה, אין ספק שהדוקטורים שבצידו השני של המתרס עדיפים על אותם המונים הצועקים ברחובות "צדק חברתי" - הם לפחות מכירים את הנושאים לעומק, ולא כל הרעיונות שלהם מופרכים לחלוטין.

עדיין ישנן אותן שתי שאלות מרכזיות לגבי הקו אותו הם יובילו:

  1. מהיכן יגיע הכסף?
    1. הגדלת מיסים - מהכיס שלי, שלכם, של מעמד הביניים
    2. הגדלת החוב הלאומי – מהכיס של הילדים והנכדים שלנו
    3. ממקור אחר כלשהו – ייעול, קיצוץ הוצאות וכו'
  2. להיכן יגיע הכסף?
    1. למשפחות עניות, מן הסתם רובן חרדים וערבים.
    2. לניפוח המערכת הציבורית בעוד פקידים מיותרים, ללא שיפור באיכות וביעילות, ללא מדידה, ללא תמריצים שונים מאלו שקיימים היום.
    3. למעמד הביניים – דרך שיפור איכותם ויעילותם של שירותי בריאות וחינוך שרוב מכריע מבין תושבי המדינה צורכים.

את התשובות לשאלות אלו נוכל לגלות רק כשנראה את רשימת הדרישות הסופית שלהם.


כמובן, זהות המנצח בקרב האגרוף ידועה מראש. אין סיכוי שהממשלה הנוכחית תאמץ המלצות שיעמדו בסתירה לדעתו של טרכטנברג. אין לה שום סיבה לעשות זאת; השמאל הסוציאליסטי הפסיד בבחירות האחרונות. להביא מפגינים לרחוב זה נחמד, אבל יום הבחירות הוא הדבר היחיד החשוב. האם בעוד שנתיים מהיום מישהו יזכור את כל זה? נחיה ונראה...

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

6 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל גן אנוכי אלא אם צויין אחרת