00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

דעת מיעוט

להבין כלכלה

החינוך הכלכלי בארץ (וככל הנראה גם בארצות אחרות) לוקה בחסר. מערכת החינוך הממלכתית מלמדת כיום שלל מקצועות שאינם רלוונטיים לחייהם העתידיים של התלמידים, ולא מספקת להם שום הכנה עבור שלוש משימות כבדות משקל איתן הם יאלצו להתמודד בתור אזרחים במדינות דמוקרטיות:

1. קבלת החלטות פיננסיות ברמה האישית

2. שיפוט אובייקטיבי של ההחלטות הפיננסיות שמקבלים קברניטי המשק בארץ, שיתרום לתהליך ההחלטה ביום הבחירות

3. הבנה של תהליכים המתרחשים בעולם, שלחלקם השפעה רבה על חייהם של הפרטים של האזרחים

המשימות האלו אינן דורשות התעסקות מייגעת עם משוואות מסובכות, הרצת סימולציות ב -  matlab, או דוקטורט בתורת המשחקים. ניתן ללמד כל אזרח בעל מנת משכל סבירה כיצד להתמודד איתן כמעט ללא שימוש במספרים. כלכלה זה לא פיזיקה גרעינית – את רוב הדברים החשובים ניתן להסביר די בקלות, ואין צורך בכישורים ריאליים גבוהים על מנת להבין. מה שכן צריך, זה בסיס רחב של ידע, שעל פי חלק מהוויכוחים שבהם נתקלתי בעולם הווירטואלי והאמיתי בשבועות האחרונים נראה כי הוא נמצא במחסור עבור רבים.

כמובן שאני לא הכי אובייקטיבי כאן; מחר יכול לבוא פיזיקאי ולטעון שהחינוך הפיזיקאלי בציבור הרחב לוקה בחסר, שלא ייתכן שאנשים במאה ה - 21 לא יודעים מדוע מטוס טס, מה גורם לגאות ולשפל או מדוע נורה מפיצה אור, ואחריו יבוא היסטוריון ויטען כי לא ייתכן שאנשים אינם יודעים באילו שנים נפלה האימפריה הרומית, וכך הלאה. בכל זאת, אני חושב שכלכלה שונה משאר המקצועות הללו, מבחינת השפעתה על החיים האישיים של כל אחד מאיתנו.


לא קשה לבנות תוכנית לימודים מפורטת עבור הנושאים שציינתי, שתתמודד עם המחסור בידע. עדיף יהיה ליצור כאן משהו שונה מקורסי המבוא לכלכלה הנלמדים באוניברסיטאות, שמתמקדים בעיקר בצדדים טכניים שנוח לשאול עליהם שאלות במבחנים, ואינם בהכרח חיוניים להבנת המציאות.

תוכנית הלימודים שהייתי מציע הייתה נראית כך (בסוגריים – כמות שעות הלימוד הנדרשת):

1.      קבלת החלטות פיננסיות ברמה האישית

1.1.כסף – ההיסטוריה של הכסף, מדוע הוא קיים, מדוע הוא חשוב (2)

1.2.ריבית – מהי המשמעות שלה ("מחיר הזמן"), מדוע אנשים מעדיפים כסף עכשיו מאשר כסף אחר כך, מה הקשר בין ריבית על הלוואות לבין סיכון, איך מחשבים ריבית דריבית, לוח שפיצר וחישוב החזרים על הלוואות, דוגמאות למהירות שבה חובות גדלים באופן אקספוננציאלי בשיטה הזו (8. זה קצת טכני, ייתכן שיהיו כאלו שיתקשו)

1.3.אינפלציה – מהי אינפלציה, מדוע היא קיימת, איך מתחשבים בה בנוגע להחזרים של הלוואות, שחיקת שכר וכו' (4)

2.      הבנת המערכת הכלכלית

2.1.היסטוריה של המחשבה הכלכלית – קומוניזם / קפיטליזם / סוציאליזם וכו' (8)

2.2.תוצר וצמיחה – ממה הם מורכבים, איך מודדים אותם, פחות או יותר מה שרשמתי ברשומה הזו (2)

2.3.בנקים מרכזיים – למה הם הוקמו, מהו תפקידם, מה משמעות הריבית במשק, האינפלציה במשק. זה נושא קצת מורכב, אבל לא צריך להיכנס לפרטים הטכניים. (2)

2.4.שוק ההון – מהי בורסה, כיצד היא עובדת, למה המציאו בורסות מלכתחילה, מה זה מניות ודיווידנדים. (2)

2.5.מיסים – סוגי המיסים שקיימים, אפשר לבנות סימולציה פשוטה באקסל ולשחק איתם, לראות איך שינוי במדרגות המס או במיסוי הישיר מוביל לשינוי בכסף שמועבר מעניים לעשירים, מיסוי פרוגרסיבי לעומת רגרסיבי (2)

2.6.שוק העבודה, אבטלה, שכר, איך הם נקבעים וממה הם מושפעים, קשר בין אבטלה לאינפלציה (2)

2.7.משברים כלכליים – גורמים, דוגמאות היסטוריות, תפקידם של הבנק העולמי וקרן המטבע הבין לאומית (4)

2.8.נתונים השוואתיים בין מדינות – להראות את מדינת ישראל בהשוואה ל 5-6 מדינות נבחרות אחרות בעלות משטרים שונים - מה שונה, מה דומה, מה יותר טוב, מה פחות טוב (4)

2.9.היסטוריה כלכלית של מדינת ישראל, משולבת עם היסטוריה כלכלית של העולם, כולל נתוני מאקרו על המצב היום, על חלוקת תקציב המדינה וכו' (8)

סך הכל – 48 שעות לימוד, וכמובן שאם אפשר יותר אז אני בעד. לאורך השיעורים הייתי שם דגש על שלוש נקודות עקרוניות:

  • השפעותיהם הצפויות והפחות צפויות של התמריצים על האופן שבו אנשים פועלים
  • חשיבותם של המוסדות הכלכליים להשגת רמת החיים הגבוהה של כולנו במאה האחרונה
  • השפעתם של מגמות כלכליות רחבות היקף על הפרט

ייתכן שישנם דברים ששכחתי ורצוי להוסיף, ואפשר להתווכח לגבי חלק מהסעיפים, אבל נראה לי סביר שיהיה קל לבנות קונצנזוס בקרב מומחים סביב רוב הנושאים שציינתי. אין כאן שום אידיאולוגיה בהסוואה, ניתן ללמד את הדברים באובייקטיביות עובדתית, ואין צורך במודלים מורכבים על מנת להבין. הייתי פורש את הלימודים על פני כיתות י"א-י"ב.


בסרטון ווידיאו שרץ ברחבי העולם הווירטואלי בתקופה האחרונה, מדבר החשב הכללי לשעבר ירון זליכה על השחיתות במדינת ישראל, על כך שקבוצה של אינטרסנטים השתלטה למעשה על הכלכלה כולה. ייתכן שיש כאן הגזמה מסוימת, אבל זו לא הפעם הראשונה שנשמעים דברים כאלו. כלכלנים בכירים רבים מבקרים את הכוח הרב שיש לקבוצות לחץ שונות על המוסדות הכלכליים ברוב מדינות המערב, וכן על מוסדות בין לאומיים כגון קרן המטבע הבין לאומית והבנק העולמי. צריך להיות מאוד תמים על מנת לחשוב שהמוסדות הכלכליים יפעלו מרצונם החופשי למען האזרח הפשוט, כשכל כך הרבה כסף מעורב מאחורי הקלעים; גם הסוציאליסטים וגם הקפיטליסטים, כל אחד מכיוונו שלו, ניסו לבנות מנגנונים שיפעלו נגד השחיתות הזו.

ידע הוא כוח, והבורות משאירה את הידע הזה בקרב מספר קטן של אנשים שהאינטרסים שלהם אינם בהכרח ידועים לציבור הרחב. כשהציבור הרחב שואג ברחובות סיסמאות כלליות ופופוליסטיות, אותם מעטים יכולים לחייך לעצמם בסיפוק - הם יודעים שאף אחד מהמפגינים לא יוכל למנוע מהם להמשיך ולשדוד את הקופה הציבורית. האנשים האלו יכולים להיות ראשי ההסתדרות, פקידי אוצר, פוליטיקאים, בעלי הון או כאלו העובדים עבורם; לפעמים האינטרס שלהם הוא מדיניות בעלת אופי קפיטליסטי יותר ולפעמים מדיניות בעלת אופי סוציאליסטי יותר – זה לא משנה בכלל, וחבל שרבים לא מבינים זאת. הקרב כאן הוא לא בין קפיטליסטים לסוציאליסטים, אלא בין הציבור הרחב לבין קבוצות לחץ ואינטרסנטים. הציבור הרחב לא ינצח במלחמה הזו ללא ידע, ללא הבנה של מה שבאמת קורה.

משמעותה של דמוקרטיה, היא מעורבות הציבור בהחלטות השלטון. ברגע שלציבור אין שמץ של מושג מה תפקידו של הבנק המרכזי, למה צריך בכלל בורסה, ואיך מנוהלת כלכלתן של מדינות אחרות, אז בהכרח תתרחש אחת משתי האפשרויות הבאות: או שמעורבות הציבור רק תפגע בכלכלת המדינה, או שהמומחים ישכנעו אותו שהוא לא יודע מספיק ושעדיף שלא יתערב. האפשרות השנייה, הנפוצה יותר במדינות מערביות, איננה דמוקרטיה, אלא טכנוקרטיה. באופן עקרוני מספר מועט של דוקטורים מומחים המנהלים את העסק מבלי שאף אחד יתערב נשמע אולי כמו רעיון טוב, אבל באופן מעשי זה תמיד מוביל לאותו המקום: שחיתות. טוב לאותם דוקטורים מומחים ולחבריהם, רע לציבור הרחב.


לאנשים רבים יש אנטגוניזם מובנה כנגד כלכלנים, וכנגד תחום הכלכלה. לכסף עצמו יש דימוי של משהו מלוכלך, שלא ראוי להתעסק בו. לא במקרה העיסוקים הפיננסיים היו נחשבים מוקצים וחלקם אף אסורים בחוקי הדתות הנפוצות במשך שנים רבות (מה שנתן ליהודים כוח רב...). אני מניח שמדובר בסוג של תדמית לא חומרנית שאנשים רוצים לטפח עבור עצמם, אולי על מנת להרשים אחרים, הגורמת לנטייה פסיכולוגית זו. אך העולם המודרני בו אנו חיים שונה מאוד מתקופות היסטוריות: ישנן יותר הזדמנויות כלכליות לכולם, אך גם פחות יציבות, השינויים מתרחשים במהרה ובאופן גלובאלי, מלחמות כבר אינן הגורם העיקרי לתזוזות במאזן הכוחות, וכיבושים אימפריאליסטיים אינם הדרך המקובלת לשפר את רווחת הציבור - אפילו במדינות שאינן דמוקרטיות. בעולם המודרני המאבקים החשובים מתרחשים בשדה הקרב הכלכלי. בעולם כזה, ידע כלכלי אינו מותרות אלא הכרח, בדיוק כמו קריאה, כתיבה, מתמטיקה, או יכולת לתפעל תוכנות מחשב. השקעה בחינוך בתחום זה תתרום לא רק לאזרחים באופן פרטי, אלא גם לכלכלתה של המדינה כולה בטווח הארוך.





הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

55 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל גן אנוכי אלא אם צויין אחרת