00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

דעת מיעוט

הכירו את השיטה החדשה: היא בדיוק כמו השיטה הישנה

מדי מספר שבועות צצה בעיתונים כתבה חדשה המכריזה על מות הקפיטליזם והשיטה הכלכלית הנוכחית. הפעם מדובר בראיון בכלכליסט עם פרופ' הא-ג'ון צ'אנג תחת הכותרת "האשליה הגדולה של השוק החופשי". רבים מאלו שקוראים את הכתבות האלו ולא למדו כלכלה מעולם באופן פורמאלי, עלולים לדעתי לקבל רושם מוטעה, אותו הייתי רוצה לתקן.


נתחיל מכך שאין תיאוריה כלכלית אחרת.

הכתבות הללו, לרוב ראיון עם איזה זוכה פרס נובל לכלכלה או אקדמאי בכיר כלשהו, לא מחדשות כלום לאף אחד שלמד כלכלה. שום דבר חשוב לא השתנה במחקר התיאורטי הכלכלי בחמש השנים האחרונות. לפני 20-30 שנה הייתה את המהפכה של כלכלת אינפורמציה שכללה גילוי של כל מני כשלי שוק, במקביל הגיעה הפריחה של הכלכלה הפוליטית שהראתה שהפוליטיקה מובילה את כלכלתן של מדינות על פי אינטרסים סמויים ולא על פי מה שטוב לציבור הרחב, ובעשורים האחרונים כל העניין עם הרציונליות / חוסר-רציונליות של בני אדם פורח, אבל כל זה ממש ממש לא חדש. דניאל כהנמן כתב את המאמרים החשובים שלו בשנות השבעים וזכה בפרס נובל ב 2002.

המון אנשים אמרו שהנחת השווקים המשוכללים היא בעייתית במהלך 20 השנים האחרונות, וזה גם מה שאומרים בשיעורי כלכלה לסטודנטים בתואר ראשון (לפחות מה שהמרצה אמר כשאני למדתי). גם המשבר של 2008 לא שינה שום דבר חשוב בתיאוריה הכלכלית. גם הורדת דירוג האשראי של ארצות הברית לא מבשרת על שום תיאוריה חדשה. אין תיאוריה חדשה. אין תיאוריה חלופית. יש רק תיאוריות ישנות שהולכות ונכחדות, ואנשים שנמאס להם מהתיאוריה הנוכחית (קשה להאשים אותם) נתלים בהן לעיתים, ככל הנראה לשווא.


נמשיך בכך שאין שיטה כלכלית אחרת.

לא במקרה התעקש הפרופסור המרואיין בכתבה להכריז שהוא קפיטליסט. כולם קפיטליסטיים היום. לא נותרו מדינות מערביות לא קפיטליסטיות. אין דבר כזה. במובנים רבים מדינות צפון אירופה הן יותר קפיטליסטיות מארצות הברית. למשל, בשוודיה אין שכר מינימום ואין הגבלות על יבוא. השיטה האחרת נקראת כלכלה ריכוזית, קומוניסטית, וכל השאר זה גווני ביניים בין שיטה זו לבין השיטה הקפיטליסטית, כאשר במדינות מערביות מדובר בגווני ביניים עם נטייה חזקה לכיוון הקפיטליסטי.

אז בסדר, במדינה אחת יש מיסים גבוהים ושירותים ממשלתיים ברמה גבוהה, ובמדינה אחרת יש מיסים נמוכים ושירותים ממשלתיים ברמה נמוכה (ובמדינה שלנו יש את השילוב הנהדר של מיסים גבוהים ושירותים ממשלתיים ברמה נמוכה). ההבדל הוא כמותי, לא איכותי. 20% מס או 30% מס, מדרגה כזו או מדרגה אחרת, אוניברסיטאות בחינם או בתשלום, ביטוח רפואי ברמה כזו או אחרת. הכירו את השיטה החדשה: אין כזו. כל השיטות האלו הן אותו הדבר, ההבדל הוא בפרטים. מדינה אחת יכולה להיות יותר קפיטליסטית כאן ויותר ריכוזית שם, והמדינה השנייה תהיה ההפך. שום דבר לא נכשל בשנים האחרונות, שום דבר לא נכחד, שום דבר לא השתנה באופן דרמטי. אבולוציה, לא רבולוציה.


האם תהיה אי פעם תיאוריה אחרת? שיטה אחרת?

קשה לומר. מהמעט שאני יודע על המחקר האקדמי אין הליכה בכיוון של תיאוריה אחרת. ההפך, ההליכה היא בכיוון של להפסיק לנסות להמציא תיאוריות "מאקרו" שיסבירו איך הכלכלה כולה עובדת, ולעבור לתיאוריות יותר ברמת המיקרו, המסבירות חלקים ספציפיים, או לעבודה אמפירית.

קשה לי גם לדמיין שיטה אחרת שתעבוד במדינות דמוקרטיות. אין דרך אחרת לנהל כלכלה של מדינה מלבד שילוב של כלכלת שוק עם רגולציה היכן שהשוק לא עובד. גם הצריכה הפרטית לא תיעלם לשום מקום, ואנשים שיש להם כסף ימשיכו לבזבז אותו על מה שבא להם, לאו דווקא על מה שכל מני פרופסורים למדעי הרוח, פעילים סביבתיים, ושונאי תוכניות ריאליטי אחרים למיניהם היו רוצים. ייתכן שהעולם ישקע בתקופה הקרובה במשבר כלכלי עמוק, ייתכן שהמערב ידעך לאיטו במאה הקרובה, אבל זה לא אומר שהשיטה תשתנה.


אז מה כן השתנה?

דברים קטנים.

כלכלנים רבים אומרים היום שהמגזר הפיננסי גדול מדי, שצריך לפקח עליו ולהקטין אותו. אני מקווה שזה אכן ישתנה. אחרים (כגון שטיגליץ) מבקרים את קרן המטבע הבין לאומית ואת הבנק העולמי, שמכריחים כל מני מדינות עולם שלישי במשבר לעשות רפורמות בעלות גוון קפיטליסטי חזק תמורת המענקים שהם נותנים, ולמעשה משרתים בעיקר את האינטרסים של וול סטריט על חשבון העמים המקומיים. הרעיון של "חלחול הצמיחה" מהעשירים לעניים ככל הנראה אינו עובד בשטח, ויותר כלכלנים עוברים לתמוך בהקטנת פערים כדרך לצמיחה.

אולי חשוב לומר את זה באופן חד וברור: לבעלי ההון יש כוח להשפיע על המדיניות של מדינות וארגונים שונים, כך שהיא תיטה לטובתם. זה לא אומר כלום על כישלונה או הצלחתה של תיאוריה כלכלית כלשהי. זו פשוט הדרך שבה העולם עובד. הדרך להילחם בכך היא לא על ידי סיסמאות והנפת שלטים ברחובות, אלא על ידי מלחמה בבורות בציבור הרחב בכל הנוגע לנושאים כלכליים, וזו גם המסקנה הסופית של הכתבה שאליה קישרתי בתחילה. הגיע הזמן שכל ילד שמסיים תיכון ידע מה זה תמ"ג וממה הוא מורכב, ואז אולי אנשים לא יכתבו רשומות מלאות בטעויות על הנושא.


הקפיטליזם לא מת. אם יש מישהו שמת, זו רק התקשורת, שמתה למכור עיתונים, בייחוד עכשיו בעידן האינטרנט-חינם-לכל-פועל והבלוגים. אנשים רבים משתפים פעולה עם כך, ונתלים בכל מני אמירות של כלכלנים מבלי להבין אותן, מפני שהם נורא היו רוצים להאמין שקיימת מערכת אחרת. לרוב מדובר באנשים שלא נחלו הצלחה כלכלית במסגרת המערכת הנוכחית, ואני מבטיח לכם שהם לא ישיגו הצלחה כזו במסגרת כל מערכת אחרת שתקום בשנים הקרובות. הקפיטליזם נשאר איתנו, לטוב ולרע, וככל הנראה יישאר שנים רבות לאחר שהמכריזים על מותו ימותו בעצמם.





הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

36 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל גן אנוכי אלא אם צויין אחרת