33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

חופשי ומאושר

דור הנרות החליט מהפכה!

המחאה המדהימה הזו מפתיעה את כולנו שוב ושוב!

מי ידע לחזות שיהיו רבע מליון מפגינים בתל אביב ומעל 300,000 מפגינים בכל הארץ?

זה התחיל לפני שבועיים בצעדת מחאה של 20,000 איש בתל אביב, המשיך לפני שבוע עם 150,000 מפגינים ברחבי הארץ ובערך 80,000 בתל אביב ועכשיו גם השיא הזה נשבר עם הפגנת המחאה הגדולה ביותר שמדינת ישראל ידעה, 250,000 מפגינים רק בתל אביב! בקצב הזה ביום שבת עוד שבועיים נוכל להגיע לצעדת המיליון. כבר לפני שבוע נפתח דף בפייסבוק שצובר תאוצה רבה בשם צעדת המיליון, משנים את חוקי המשחק בקריאה לכל תושבי המדינה לצאת ולמחות בכל מקום בארץ, ביום שבת השלישי לספטמבר וכך להגיע למיליון מפגינים. האם היוזמה תצליח? ככל שעובר הזמן ורואים איך נשברים שיאי כמות המפגינים בכל עצרת והמונים אכן שותפים את רחובות הארץ, היוזמה נראית יותר ויותר אפשרית.

מרשימה עוד יותר העובדה שההצלחה הכבירה הזו באה לאחר שבוע לא פשוט בו בצמרת הממשלה כבר חשבו ששיא המחאה מאחוריהם ונעשו מצידם ניסיונות בלתי פוסקים למוסס את המחאה. כל הניסיונות הללו לא הצליחו. בתור מישהו שמשוטט הרבה בדפי המחאה השונים בפייסבוק אני יכול לספר על משתמשי פייסבוק מסויימים שנראה היה שכל תפקידם להפיץ שקרים ואי דיוקים אחרים שמטרתם להשמיץ את מארגני המחאה בניסיון למוסס את המחאה. היה נחמד לגלות שהשבוע, לאחר כישלונם והצלחת צעדות המחאה ביום שבת, אותם משתמשים הפסיקו לפתע בניסיונות פתטיים אלה ועברו לאסטרטגיות חדשות, יותר מתונות.

בעצרת המחאה האחרונה ראיתי שלט יפה בו היה רשום שדור הנרות עשה קמבק ודורש לעשות שינוי במדינה. ובאמת, רוב המאהלים מורכבים מאותו דור שהיה נוער בעת רצח רבין. אז כנוער יכולנו רק להדליק נרות, אח"כ נעלמנו, אני תמיד שאלתי את עצמי מה קרה לנוער הנרות היפה? לאן הדור הזה נעלם? והנה חזרנו! היום אחרי שהתבגרנו אנחנו לא רק מדליקים נרות אלא דורשים שינוי ולוקחים אחריות על חיינו ועל המדינה בה אנו חיים. אנחנו יודעים שיש לנו את הכוח לשנות ולא מפחדים להשתמש בו כדי לקבל ישראל טובה יותר ודמוקרטית יותר. דור הנרות מאיר את עתיד המדינה. זהו דור של אנשים שלוקחים אחריות חברתית, מדליקים נרות כאשר רצחו את המנהיג הנבחר שניסה לעשות שינוי (בלי קשר האם השינוי טוב או לא, זהו זעזוע מרצח פוליטי במדינה דמוקרטית וחופשית), ומוחים כאשר המדינה נמכרת רק לעשירונים העליונים על חשבון שאר האזרחים.

לעומתם, באמצע שבוע שעבר, ראש הממשלה גילה אטימות מוחלטת למאות אלפי המפגינים והעביר את חוק הוד"לים שלו למרות דרישת ראשי המחאה שיבוא לקראתם ויקפיא את הצעת החוק הזו. חוק הוד"לים הוא בדיוק דוגמה לשיטת האקמול שאנו יוצאים נגדה במחאה הזו (ראו בפוסט זה הזמן להצטרף למחאה החברתית!) אין שום ניסיון מצד הממשלה להבין על מה המחאה או לרדת לעומק הבעיה. במקום, ביבי ניסה להציע פיתרון שטחי - אקמול במקום טיפול אמיתי. אין דירות? יאללה נעיף את כל הועדות שמבטיחות שדירות לא יקומו על חשבון מעט הטבע שעוד נשאר בישראל, וששומרות שחופי הים ישמרו לציבור. נעביר קרקעות לקבלנים בחינם ואפילו לא נאכוף ולא נבדוק האם הם באמת בונים שם דירות ברות השגה או דירות יוקרה לעשירונים העליונים מול הים.

ראש הממשלה לא מבין שמי שעומד מולו אינו טיפש, וששיטת האקמול הזו לא תעוור אותנו ולא תסתיר מאיתנו את האמת. הוא כנראה חשב שלא נשים לב שהפתרון שהוא מציע בדיוק הפוך לדרישות הצדק החברתי. הוא עדיין מדבר בשפה הישנה של קפיטליזם מוקצן, אטום לחובות המדינה כלפיי אזרחיה. כמו למשל להבטיח לאזרחים תשתיות מספקות של חינוך, דיור, בריאות ותעסוקה (לפרטים ראו בפוסט זה הזמן להצטרף למחאה החברתית!). ההתנהגות של צמרת השלטון הישראלי הזכירה לי השבוע את חטא ההיבריס משיעורי ספרות. בטוחים מדי בעצמם ובמעמדם, לא שמים על המפגינים. הגישה הזו התחילה להתפוצץ להם בפנים בשבת האחרונה כאשר, בניגוד לציפיות שלהם, ההפגנות לא שכחו אלא רק התעצמו. הם ניסו לפלג אותנו עם אשכנזים ומזרחים ועם ימין ושמאל, אבל שום דבר מאלה לא הצליח. הטקטיקות הפשוטות הללו לא עובדות יותר. אתמול היה תשעה באב ויש את האימרה "בית המקדש חרב בשל שנאת חינם". יפה לראות את האחדות החדשה שיש בתוכנו ואת "אהבת החינם" והעזרה ההדדית שיש במאהלים ובמחאות השונות, לעומת שנאת החינם שצמרת השלטון ניסתה לשסות בנו. הם כנראה לא למדו כלום מאז ימי חורבן בית המקדש ומנסים לשמר את כוחם בכל דרך אפשרית.


אם הם ימשיכו בגישה המתנשאת הזו ובחטא ההיבריס הם בסוף יפלו. בפוסט הקודם המחאה החברתית הצליחה, איך ממשיכים הלאה? טענתי שיש כאן מאבק על דמותה של הדמוקרטיה וכיצד אפשר לשפר אותה כך שנעבור מדמוקרטיית נציגים רעועה לדמוקרטיה יותר אמיתית וישירה. הנה העם מרגיש שנציגיו הנבחרים כבר לא ממלאים את תפקידם ולא מייצגים אותו יותר. אך אנו לא רוצים לחכות ולסבול עד לבחירות הבאות, אנחנו רוצים שלטון עם אמיתי, בו העם יכול למחות ולהשפיע על השלטון גם בין בחירות ובחירות ובו לעם יש כוח לבחור את סדר העדיפויות הלאומי ולהכריח את נציגיו באמת לייצג את הדרישות של העם. כדי להצליח במאבק זה צריך להראות לפוליטיקאים שיש לאזרחים כוח ושהפוליטיקאים צריכים לפחד מהעם ולעבוד קשה כדי באמת לייצג אותם. השבוע האחרון מראה עד כמה אנחנו רחוקים מהמצב הזה. נראה שהפוליטיקאים בממשלה מנותקים לחלוטין מרצון רוב האזרחים ומצפצפים עליהם. חייבים לשנות את המצב הזה ולהזכיר לפוליטיקאים מי הריבון האמיתי על המדינה ואצל מי נמצא הכוח.

אנחנו צריכים להמשיך ולמחות, להמשיך ולהפגין, להמשיך ולשבור את שיאי העצרות הקודמות וכך להפגין את עוצמת האזרחים. או שראש הממשלה ישנה את דרכו הכלכלית ויתחיל לעשות צעדים אמיתיים לעבר תפיסת עולם של צדק כלכלי ושל מדינת רווחה אמיתית או שהממשלה תיפול והבחירות יוקדמו. רק בשני התרחישים הללו ישתנו חוקי המשחק הדמוקרטי, האזרחים יקבלו יותר כוח והפוליטיקאים יבינו את עוצמת האזרחים, יחששו מהם וייצגו אותם בצורה יותר טובה. אפשר לשאול, מה אכפת לראש הממשלה מההפגנות? איך המחאה יכולה להשפיעה עליו? בפוסט רוח השינוי באוויר - מהפכת מצרים ודמוקרטיה בעולם הערבי רשמתי שהפתיע אותי שרודן נופל רק בגלל מחאות והפגנות המוניות של אזרחים. למה שההפגנות הללו יזיזו למנהיג?

שימו לב לשלט "ברוכים הבאים למאהל של הממשי" בפרפרזה על המשפט הידוע מהסרט מטריקס "ברוך הבא למדבר של הממשי". כמו בסרט, כולנו היינו רדומים ועכשיו פקחנו את עינינו לראות את המציאות. הגיע הזמן שגם הממשלה תפקח את עיניה.

התשובה היתה שבכל שלטון יש מאבקי כוחות פנימיים בצמרת השלטון וככל שההפגנות הופכות לרציניות יותר, המוניות יותר ומתמשכות המאבקים הפנימיים יוצאים החוצה ומחריפים. פתאום יש יותר לגיטימציה וכוח למי שלא רואה באותה עין כמו השליט וכך מתערער השלטון עד שהוא נופל. זה היה נכון למצרים וכמובן נכון גם לדמוקרטיה כמו ישראל. ככל שנמשיך להפגין הפגנות המוניות לא תהיה ברירה לשלטון אלא להגיב ולמלא אחרי כל דרישותינו או ליפול. ככל שההפגנות ימשיכו נתחיל לראות תופעה זו של מאבקי כוח פנימיים בממשלה שיוצאים אל פני השטח. נראה יותר ויותר מרמור מצד מפלגות הקואליציה מתיפקוד ראש הממשלה ומתיחת ביקורת עליו. אם ראש הממשלה ימשיך בהתנהגותו הנוכחית אני לא אתפלא אם נראה בסופו של דבר את ש"ס מחוץ לממשלה, הצעות אי אמון בממשלה ובסופו של דבר הקדמת הבחירות.

כבר השבוע, בעקבות העצרת המדהימה הזו וכישלון נסיונות ההתעלמות והפירוד שהממשלה ניסתה להפעיל, אנו רואים את תחילתו של תהליך זה. שלשום הופץ במאהל ברוטשילד כרוז של אלי ישי, ראש ש"ס, שמברך על המחאה ותומך בה. ראובן ריבלין, יו"ר הכנסת, הודיע על דיון חירום של הכנסת בזמן הפגרה בגלל במחאה החברתית ואפילו ראש הממשלה הבין מה קורה והחל לשנות כיוון. אתמול הוא כבר הודה שהוא צריך לשנות את הגישה הכלכלית שלו. נחכה ונראה האם הוא יוכל לשנות את דרכי החשיבה שלו או שהוא ימשיך בשיטת האקמול שלו.


בינתיים אנחנו צריכים להמשיך ולמחות ולהגביר את הלחץ על הפוליטיקאים. אני קורא לכל מי שעוד לא הגיע למחאות השונות, להגיע להפגנות ולעצרות הענק בימי שבת, עד שנראה את השינוי, עד שהכוח יחזור לעם! זוהי שעתו היפה של העם הישראלי ושל הדמוקרטיה הישראלית. העם הוכיח בגרות ונחישות במוצ"ש האחרון. אלו זמנים נפלאים לחיות בהם והם מזכירים לי מדוע אני גאה להיות ישראלי!

לכבוד תמיכתו של אריק איינשטיין במאבק החברתי והתקווה שהוא יאזור אומץ, יפתיע ויופיע באחת מהפגנות הענק, הנה שניים משיריו:

 יושב על הגדר - אריק איינשטיין

 אתן מעריכות את העובדה שלפתע הרוב הדומם כבר לא דומם? אתם מבינים עד כמה זה מיוחד שהרוב אזר אומץ ובחר לקחת אחריות על חייו ועל המדינה שלו והחליט לא לשבת על הגדר? לפתע הפחד, הציניות וחוסר המעש הם המיעוט והרוב נעמד על רגליו, הבין שיש לו כוח לשנות ולא מתבייש לצעוק ולהביע עמדה נחרצת. פתאום הם לא מפחדים לשיר -    

אני ואתה (נשנה את העולם) - אריק איינשטיין

 

דבר אחרון, מי ששואל את עצמו איזה צעדים אחראיים אפשר לעשות לעבר מדינת רווחה,מוזמן להיכנס ללינק הזה. זהו מסמך שכתוב בלשון פשוטה, קצרה ומדוייקת ומסביר מדוע הגענו למחאה זו ומה ניתן לעשות כעת מבחינה כלכלית. את המסמך הזה כתבו חוקרים ממכון ון ליר בירושלים ובקרוב אני ארשום פוסט שמסכם את המסמך שלהם.


הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

4 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל freenl אלא אם צויין אחרת