33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מרמלדה

מחאה - העם רוצה צדק חברתי!

 

 

אז המחאה הגיעה גם לשכונת קרית יובל.

 

 

סטודנטים, המנהל הקהילתי וכל מי שמעורב חברתית בשכונה נטלו חלק בהקמת האוהל

 

 

 

 

 

 

נכון  להיום הצטמצמו מספר האוהלים, אבל אני גאה על כך שיש בשכונתנו מעורבות חברתית שכזו.

זה לא מובן מאליו שאנשים יקחו יוזמה, יכתבו שלטים וישהו באוהל.

 

 

 

  

 

 

 

 

 

 

החצי היה בהפגנה שכללה 30,000 איש, ולהזיז ירושלמים למשהו  (ולא חרדים בהלוויה של אדמו"ר פלוני)

זה כבר הישג גדול!

הפגנה בסדר גודל כזה זכורה לי , להבדיל, בהפגנה של הימין נגד רבין.

המשותף - ביבי אז וביבי היום...

 

אז על מה היתה ההפגנה?

"צדק חברתי עד שלכולנו יהיה דיור, חינוך ובריאות"

"צדק חברתי עד שנרגיש שאנחנו גומרים את החודש בכבוד"

"עד שטובת החברה תעמוד מעל התועלת הפרטית של כל מגזר"

"כשנבנה סביבה שערבות הדדית עומדת במרכזה"

מתוך פלייר שחולק מטעם תנועת 'ערבות', המקדמת צדק חברתי.

לתנועת ערבות.

 אז למזלי, דירה כבר השגנו, אבל משכנתא גבוהה כבר יש, תשלום כבד לביה"ס יש,

יוקר מחייה יש, בקושי גומרים את החודש, הלוואות, אוברדראפט, וכל המציאות הכלכלית

הקשה, שלא אמורה היתה להיות כך, לפחות לא למעמד הבינוני היצרני, המשכיל,

שהשקיע את מיטב שנותיו בלימודים ובעבודה קשה.

עוד כמה זמן יחזיק עניין האוהלים אינני יודעת. עוד מעט תתחיל שנת הלימודים ודברים ישתנו,

מעין חזרה לשגרה. אבל, אני בטוחה שמשהו כן יזוז, אם לא בתחום הדיור, לפחות בתחום

יוקר המחייה (כדוגמאת הורדת מחיר הקוטג').

 

קיבלתי במייל את מכתבה של עלמה זוהר לראש הממשלה, ולמי שלא קרא - הנה הוא לפניכם:

למר בנימין נתניהו שלום,

רציתי לספר לך מי אנחנו, ומה אנחנו עושים פה ואיך הגענו לכאן בכלל.אנחנו הילדים של חורף שנת שבעים ומשהו, גדלנו, אנחנו כבר מזמן לא בצבא. השתחררנו, טיילנו במזרח, חזרנו, עשינו תואר (חלקנו אפילו שניים), התחתנו, הבאנו ילד (או שניים) והיום אנחנו עובדים במקצוע שלנו, או שפתחנו עסק קטן, או ששינינו כיוון. בקיצור, עלינו על המסלול הזה שאמור היה להפוך אותנו לקראת ארבעים לאנשים מסודרים.

אלא שאנחנו ממש, אבל ממש לא מסודרים. לא רק שאנחנו לא מסודרים, גם אין לנו מושג איך נסתדר. הדירה, החשבונות, המיסים, הדלק, הגן של הילדה – פשוט עולים כל-כך הרבה כסף שאנחנו בקושי מצליחים לשרוד. מזל שההורים עוזרים מדי פעם, ותאמין לנו שהיינו מעדיפים לא לקחת מהם. אנחנו יודעים שגם להם לא קל.

לא הייתי רוצה לדבר בשם כולם, כי כל אחד פה הוא סיפור אחר. יש כאן עירונים ומושבניקים, ימנים ושמאלנים, חבר'ה מהדרום וחבר'ה מהצפון, סטודנטים ומשפחות. אנחנו לא תנועה ולא לובי פוליטי והאמת שבחיים לא חשבנו שנתאחד למאבק משותף.

כולנו שותפים לתחושה שככה אי אפשר יותר, אבל לכל אחד מאיתנו יש תפיסה שונה לגבי מה צריך לעשות.

אז במקום לדבר בשם כולם, אני רוצה לספר לך מה אני הייתי רוצה שיקרה, איך אני הייתי רוצה שהמדינה הזו תראה. יש הרבה במאהלים שלא יסכימו איתי, אבל אולי זה יגרום גם להם לנסח רשימת יעדים משל עצמם, ומי יודע, אם נתחיל לחשוב ברצינות על הכיוון שאליו אנחנו הולכים, מכאן יתחיל לצמוח שינוי.

רשימת הדרישות הפרטית שלי במאבק הנוכחי

1. הייתי רוצה שתקים גוף מקצועי ורציני שיטפל בבעיית הדיור – כי זה לא רק המחירים, הולך ונעשה פה צפוף. ובמקום לבנות מהר כדאי לבנות חכם, ולחשוב רגע קצת על העתיד, ולתת פתרונות ארוכי טווח שגם יענו על הצורך של זוגות צעירים וגם ישמרו על הסביבה.  

2. הייתי רוצה שהחינוך במדינה הזו יהיה גם טוב וגם באמת בחינם – תבין, זה הדבר הכי חשוב לנו. שהילדים שלנו יהיו במסגרות טובות. בשביל זה אנחנו קורעים את עצמנו כל חודש. וכשאני אומרת חינוך חינם אני מתכוונת גם למשפחתונים ופעוטונים. תן לי סיבה אחת טובה למה המדינה צריכה לדאוג לחינוך של בני שלוש אבל לא של בני שנה? אמהות חייבות לצאת לעבוד והמדינה חייבת לדאוג לילדים.  

3. וכדי לדאוג לילדים צריך להעלות את השכר של המורים, והסייעות בגנים, והעובדים הסוציאלים, והשוטרים, והרופאים. ועל הדרך להוריד את השכר המטורף של הבכירים. כי בכירים שמרוויחים מאה אלף שקל בחודש אני ממש ממש לא צריכה. מוותרת עליהם ותודה. הם לא מועילים למדינה שלי בכלום. שירוויחו שלושים אלף. מספיק להם.

4. ואם כבר מדברים על רופאים, אני רוצה שתשקם את מערכת הבריאות הציבורית. כי לא הגיוני בעיני ששילמתי החודש חמש מאות שקל לביטוח הלאומי, ואז נאלצתי לשלם עוד 250 שקל לביטוח משלים, כי הביטוח הבסיסי של הקופה פשוט לא שווה כלום. ומה עם אלה שאין להם, הבריאות שלהם חשובה פחות משלי? וכשאני אומרת בריאות חינם זה כולל טיפולי שיניים. תדע לך שהדבר הראשון שעשיתי אחרי שהאלבום הראשון שלי הצליח היה לטפל בשיניים. שנים הייתי שותה אופטלגין נוזלי ומתה מכאבים ולא היה לי חמש עשרה אלף שקל כדי לטפל בשיניים שלי. וכמוני יש אלפים במדינה הזו.

5. בעניין הקוטג' - צריך להיות איזה קשר הגיוני בין יוקר המחיה ובין השכר הממוצע במשק. לא יכול להיות שאני משלמת אלפיים שקל דלק כל חודש (!) אלף שקל חשבונות, אלפיים שקל סופר וארבעת אלפים שקל שכר דירה אם השכר הממוצע במשק הוא שבע וחצי. אי אפשר ככה לחיות.

6. החרדים חייבים לצאת לעבוד. משלוש סיבות: כי אני לא יכולה לממן אותם יותר, כי הם חיים בעוני נורא וכי הסידור הזה גורם לשנאה ביננו וזה כואב לי הכי הרבה. והם גם חייבים ללכת לצבא או לפחות לשירות לאומי ולתת בדיוק את מה שאני נתתי למדינה. תן לי סיבה אחת טובה למה לא.

7. אני רוצה שיהיו פה הרבה פחות קניונים והרבה יותר פארקים ציבוריים. אני רוצה שכל החופים במדינה יהיו פתוחים בחינם לציבור. אני רוצה שמפעלי ים המלח יפסיקו לייבש את ים המלח ושמפעלי חיפה כימיקלים יפסיקו לסרטן את תושבי חיפה. בגדול אני רוצה שתשמור על הארץ שלי. אין לי אחרת.

8. אני רוצה לצאת מהשטחים. ארבעים שנה שפכתי שם דם, כסף ודמעות ומה יצא לי מזה? לא רוצה לשלוט על שני מיליון פלסטינים. וזה לא שאני לא מפחדת ממה שיקרה שם אחרי שנצא. אבל אני סומכת על עצמי ועל המדינה הזו. נלחמנו בעבר ונילחם שוב אם נהיה חייבים. להלחם כן, לכבוש לא. יש הבדל.

9. אני לא רוצה דירה באקירוב. אני לא רוצה וילה בקיסריה. אני לא רוצה לטוס במחלקה ראשונה. אני לא רוצה לעשות שופינג בכיכר המדינה. אני רוצה לחיות בשקט בערוגה בכפר. שלושה וחצי חדרים, שלושה ילדים, שני כלבים, שיח בוגונוויליה ואחד גבר-גבר שיהיה באמת חבר שלי. זה הכל.

אתה יודע מה, את הגבר אני כבר אמצא לבד. כל היתר לטיפולך.

בברכה,

עלמה

 

"תן דעתך, שלא תקלקל ותחריב את עולמי,

 שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך" 

 

ויש גם את רשומתו של יאיר לפיד -

כדאי גם אותו לקרוא, ולמי שלא קרא/קיבל במייל:



 
מרד העבדים

מאת יאיר לפיד

 

אחי העבדים,

תרשו לי לפתוח ולומר לכם, שלמרות כל מה ששמעתם, ולמרות כל מה שאתם עתידים לשמוע - אתם צודקים.

בימים הקרובים ילעגו לכם, יגידו שאינכם ממוקדים ומניעיכם האמיתיים הם פוליטיים, יסבירו שהמחאה שלכם ילדותית ומפונקת, יציפו אתכם בשלל עובדות והחלטות ומספרים שכל מטרתם להסוות את העובדה שלא יעזור שום דבר - אתם עדיין צודקים.

אתם צודקים משום שהפכתם לעבדים.

הכבלים על ידיכם שקופים, השלשלאות על רגליכם בלתי נראות, אבל הן עדיין פוצעות אתכם. אתם עבדים למשכנתא, עבדים לשכר הדירה, עבדים למחירי המזון, עבדים למחירי הדלק.

אתם עבדים לבירוקרטיה המשעבדת אתכם ולפקידות האדישה לגורלכם. עבדים לטייקונים המעבירים זה לזה מיליארדי שקלים, שחלקם הגדול נלקחו מכספי הפנסיה שלכם, מבלי שיטרחו לשאול אתכם או לתת לכם על כך דין וחשבון. עבדים לשלטון שהפך למועדון חברים סגור שבו לנצח אותם אנשים מתחלפים שוב ושוב באותם תפקידים, סוגרים עניינים בקריצת עין, ויודעים שלעולם לא יתבקשו לשלם את מחיר הכישלון.

אתם עבדים מפני שעבדות היא מצב שבו אתה עובד ומישהו אחר מרוויח. אם הקוטג' עולה יותר, הדלק עולה יותר, שכר הדירה עולה יותר, התשלומים לבריאות עולים יותר, אבל אתם מרוויחים אותו דבר או פחות – אז מישהו אחר מרוויח. מישהו מקושר, מסודר, שחוקי המשחק נכתבו בשבילו.

כי אם רוב מוחלט של מוצרי יסוד הוא יקר בהרבה מאשר באירופה או באמריקה, ובאותו זמן אתם מרוויחים הרבה פחות מאשר באירופה או באמריקה, אז זוהי עבדות מודרנית. איש אינו מצליף בנו בשוטים בשדות הכותנה, אבל גם לא צריך, אנחנו כבולים אל האדמה הזו לא פחות.

פעם לפחות ידעו העבדים אצל מי הם עובדים. אם קראו לעבד "ג'פרסון", סימן שהוא עבד בשדה של ג'פרסון. העבדים המודרניים אינם יודעים אפילו מי מחזיק בקצה השני של הכבל. רשת סבוכה של קשרים סובבת את חייהם, מנהלת אותם מבלי שיידעו איך היא פועלת.

אנחנו לא סוציאליסטים אחי העבדים, אבל אנו יודעים לזהות אי-צדק כשאנו רואים אותו. מעמד הביניים הישראלי משלם על מי שמתחתיו, וזה בסדר, ועל מי שמעליו וזה מאוד לא בסדר.

הוא משלם על העניים, והמיסים שלו מחזיקים ילד אחד בבני-ברק וילד אחד באום-אל פאחם, ואין לנו על כך תלונה. כל חברה אנושית צריכה לדאוג לחלשיה.

אבל איך קרה שהוא משלם גם על מי שמעליו? איך קרה שהכסף שאמור היה לאפשר לעבדים החדשים לגמור את החודש, הולך לקבוצות אינטרסים חזקות ממנו.

בימים האחרונים הופנו הרבה אצבעות מאשימות החוצה מהמאהל. הן הופנו לטייקונים, להתנחלויות, לוועדים הגדולים, לחרדים, לעובדי המגזר הציבורי. מבחינת העבדים, הכל נכון. כי כשאתה עבד, כולם הופכים להיות אדוניך.

כולם, כולל הפקידה בחברת החשמל שמרוויחה פי שישה מפקידה בתפקיד זהה במחלקה האונקולוגית בבית החולים, כולל המתנחל שקיבל כביש עד הבית, כולל האנשים שמוציאים שבעה מיליון שקלים על חתונה בעודם מבקשים הסדר חובות מהמוסדיים. מיהם המוסדיים? זה אני ואתם, דרך קרנות הפנסיה שלנו. באו כמה אנשים, הלוו מאתנו 150 מיליארד שקלים, ועכשיו לא בא להם להחזיר.

מדוע השלטון מרשה לכל אלה להצטרף לשורת המכים? מפני שהוא יודע שנשתוק. העבדים הרי תמיד שותקים. אם הם מתחילים לצעוק ולכעוס, השלטון רק צריך לחכות. משהו כבר יגיע. המלחמה הבאה, פינוי המאחז הבא, ספטמבר הבא. הרי תמיד יקרה משהו שיאפשר לממשלה לשלוף את דגל הפטריוטיות ולנופף בו למול העבדים כדי שישתתקו.

ישתתקו ויילכו למילואים, ישתתקו וישלמו שיעורים פרטיים לילדיהם כי מערכת החינוך אינה טובה מספיק, ישתתקו נבוכים מול הוריהם כשיבקשו עזרה בשכר הדירה, ישתתקו ויעמדו בפקק, שעות על שעות, בעוד עורפם נוזל זיעה ומכוניתם נוזלת דלק יקר להחריד, עומדים מעל לתוואי של הרכבת התחתית שהממשלה החליטה להקים כבר בשנות השבעים אבל מעולם לא בנתה.

שכן זוהי תכונתם המובהקת ביותר של העבדים – הם בלתי נראים. השלטון שלנו, בעודו מחליף לחיצות ידיים סודיות מתחת לשולחן עם נציגי הטייקונים וקבוצות האינטרסים השונות, אינו זוכר רוב הזמן שהם קיימים.

כבר יותר משנה שהאדונים נתניהו ושטייניץ מספרים לנו שהכלכלה הישראלית היא סיפור הצלחה, ואינם מבינים כמה זה מרגיז. הרי הכלכלה אינה מטרה, היא אמצעי המיועד לשפר את חיי האזרחים. הכלכלה אינה הצלחה אם המשכורות לא עלו, אם המחירים עדיין יקרים, אם רמת חייהם של העבדים ממשיכה כל הזמן לרדת.

והכלכלה אינה יכולה להיחשב להצלחה אם איש אינו משלם את מחיר הכשלונות. האם מישהו שילם את מחיר הרכבת שלא באה? את מחיר מותה של הזקנה שאיש לא פינה מהמסדרון? את מחיר המתמחה הצעיר שנטש בזעם אין-אונים את בית החולים כי אינו יכול עוד?

כמובן שלא. כי עבדים אינם מתים, הם רק מתחלפים.

מקווה שלא הכבדתי מדיי בהפניות לקריאה נוספת, אך אני התרשמתי מאד משני הכותבים

 

 

 

 

 

 

 

עכשיו חזרתי מטיול באירופה, ואכן יש מה לקנא במדינות כמו הולנד מבחינת הרווחה של

התושבים. אז נכון, אין להם בעיות בטחוניות כמו שלנו, אבל המציאות לא חייבת להיראות

כפי שהיא בארץ. יש מקום גדול לשינוי!

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

18 תגובות

נהנתי לראות
  • 2008
  • קונג פו פנדה -סרט לילדים לחופש-כל המשפוחה..
  • וולE-סרט מצוייר למבוגרים וילדים...
  • קופים בחלל- סרט מצוייר לילדים...
  • אותלו-טרגדיה מאת שקספיר-חאן
  • הכתובה-אפרים קישון-תיאטרון..
  • החותנת-תיאטרון הבימה-קומדיה מאת אנדרו..
  • נישואים-קומדיה מאת גוגול-החאן
  • המצליחים-קומדיה מאת מיכאל גורביץ' ודניאל..
  • הקמצן-מולייר-החאן
  • מלחמה על הבית-קומדיה מאת אילן..
  • הרטיטי את ליבי מאת חנוך לוין. רמי ברוך משחק..
  • 2009
  • סרט לילדים -למעלה (UP)
  • סרט לילדים-קורוליין -מפחיד, סרט אימה לילדים..
  • 2010
  • חלומות גנובים-החאן- הצגה לילדים
  • אווטאר (בבית בדי.וי.די)
  • אליס בארץ הפלאות (בבית בדי.וי.די)
  • תעלולי סקפאן-הצגה בתיאטרון החאן
  • נסיך פרס-סרט לנוער, הרבה אקשו
  • הבדלה-הצגה-כתב וביים שמואל הספרי, תיאטרון..
  • נפגעי חרדה, סאטירה מצויינת מאת מוטי..
  • גנוב על הירח, סרט אנימציה לילדים, מאד..
  • קופים בחלל 2, סרט חביב לילדים
  • ציפורלה, קטעים בשירה ריקוד ודיאלוגים, משוגע..
  • עידן הקרח 3
  • בייביז (bebes)- מקסים, תיעוד ארבעה תינוקות..
  • אלפא ואומגה-סרט מצוייר על זאבים
  • עוץ לי גוץ לי-הצגה של שלונסקי ודובי זלצר..
  • 2011
  • סרט-צעצוע של סיפור 3 -הבריחה הגדולה - מזכיר..
  • גשם של פלאפל-לילדים
  • תפוס ת'כריש-סרט מקסים!! לילדים
  • אסטרו-בוי-סרט לילדים -עם רובוטים
  • ברבור שחור
  • שירות המתנות החשאי של ארתור-סרט קריסמס..
  • איש קטן ודרקון-הצגה לילדים בחאן
  • 2012
  • אמיצה-סרט לילדים
  • 2013
  • גנוב על המיניונים (המשך גנוב על..
  • 2014
  • מחוברים לחיים - מבוסס על סיפור אמיתי...
  • שומרי הגלקסיה - בגלל קטנציק. כמה דמיון..
  • לא בלי ביתי - מזעזע ומפחיד מסקרן..
  • הקופסונים-סרט מצוייר לילדים. יפה..
  • 2015
  • לשבור את הקרח, סרט מצוייר
  • אמא שלי - נני מורטי(שחקנים: מרגריטה באי..
  • מסע של מאה צעדים(הלן מירן, רוהאן..
  • המיניונים-חמודים כתמיד
  • המילים הטובות-- סרט ישראלי מצויין
  • 2019
  • לשחות או להיות-סרט צרפתי על קבוצת גברים..
יום קסום לכולנו
אהבה, אושר, בריאות הרמוניה, שפע, פריון
מה שכתבתי ב-2009
חיבוק ממני
/>
MySpace  Graphics
/>
מה שכתבתי עד כה-2008
מבקרים פה מהעולם
Visitor Map
!
רשומות אקראיות
רשומות 2010
הרשומות הכי נצפות
רשומות 2011
רשימות 2012
נעימה מהסרט הפסנתר The Piano
 

 

 

 

 

 

----
Myspace Graphics
 
תגיות
bztalia.wix.com/books

 

 

 

 

 

~♥~♥~♥

 

 

 

 

 

 

 

 

~♥~♥~♥

 

 

להתראות ובואו שוב לבקר

 

~♥~♥~♥

 

 

 

      

 

 

 

 

 

 

 

 

 

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל טליונת1 אלא אם צויין אחרת