00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מדע אחר

למען מדינת ישראל: ביבי - אל תיכנע!

07/08/2011

 

לפני הכל, אני רוצה להודות לכל הקוראים על התגובות התומכות והמדרבנות לרשומה האחרונה. הלב התחמם, ואני אומר את זה בלי שמץ של ציניות. אני מקווה שמכל זה יצא טוב, ושהמו"לים יתחילו להתקוטט על הספר כבר בתחילת השבוע.

 

הערה מנהלתית נוספת: במאמר הנוכחי כתבתי כי המתנחלים זוכים לארנונה, חשמל ומים זולים יותר. אחת מקוראות הבלוג העמידה אותי על טעותי והסבירה שלמרות שהיו הנחות כאלו בעבר, הן כבר אינן תקפות. אני מתנצל על הטעות בנוגע למיסים, אך עדיין עומד מאחורי הנתונים הקובעים כי הון עתק הושקע בהתנחלויות, כמו גם כמות גדולה של ההשקעה בבניית דירות על-ידי הממשלה. 


ועכשיו, למשהו שיעצבן חלק נכבד מהקוראים.

כבר שלושה שבועות שאני עוקב בעניין רב אחר המחאה הכלל-ארצית. קורא עיתון, רואה טלוויזיה, אפילו מבקר במאהל בחיפה – ולא כותב אף מילה בבלוג. וכבר שלושה שבועות שחבריי מנסים לשכנע אותי לומר משהו על המחאה הזאת.

אבל אני מפחד. אני מפחד שהיא תצליח.

אתם מבינים, יש למחאה הזו בעיה גדולה. היא מחאה של כו-לם. היא התחילה כמחאה של סטודנטים והפכה להיות מחאה של מעמד הביניים. כשהיא גדלה מספיק, עופר עיני קפץ לתוך העסק גם הוא. למה? גם בגלל שציפו ממנו לייצג את העובדים המרודים, וגם בגלל שהוא מספיק חכם להבין שכל עוד הוא עומד בראש המחאה, יהיה למוחים מאד קשה לצאת כנגדו. ומכיוון שההסתדרות היא אחד הטייקונים הגדולים ביותר, העוצמתיים ביותר והלא-יעילים ביותר במשק הישראלי, היא אמורה להיות אחת המטרות העיקריות על הכוונת של המוחים.

לאט-לאט הגיעו גם שאר הקבוצות. המתנחלים הבינו שהמחאה הזו גדולה מדי, והופ – הגיע מנכ"ל מועצת יש"ע לשבח את המפגינים. הרפתנים הבינו שאפשר לתפוס כאן טרמפ – והנה יש לנו עוד כמה אלפי מפגינים, שמושכים לכיוון המנוגד לגמרי לכיוון של הורדת מחירי מוצרי יסוד כמו קוטג'. ואל כל אלו הצטרפו גם הקומוניסטים, צער בעלי חיים, הבונים החופשיים וכנסיית פלפ-אל (הטחננו בשבילנו!).

ומה כולם רוצים? כולם רוצים כסף. כולם רוצים שיהיה טוב. חלק אומרים שקשה להם לגמור את החודש. אחרים מתלוננים שיידרשו להם עוד עשרים שנים לקנות דירה, אם בכלל. ומישהו אחר בכלל טוען שאצלו דווקא הכל טוב, אבל צריך לעזור לכל היתר. הדרישות שלהם מתמקדות בעיקר בכינון מדיניות רווחה שבה הממשלה מתרכזת בלעזור לחלשים ולמסכנים.

אבל יש לי מבזק חדשות בשבילכם: המדינה עושה את זה כבר עשרות שנים.

קחו לדוגמה את המגזר החרדי. שישים אחוזים בלבד מהגברים שם עובדים באופן חוקי. למה? בגלל שיש עידוד מאד חזק מצד המדינה ומצד החברה באותו מגזר שלא ללכת לעבוד. המדינה משלמת אלפי שקלים למשפחות מרובות-ילדים, המתקיימות כמעט אך ורק במגזר החרדי (כן, כן, גם בציבור הערבי מספר הילדים הממוצע ירד דרמטית). לא מדובר רק בקצבאות הילודה, אלא גם בהנחות מסיביות בארנונה, גני ילדים כמעט בחינם, ביטוח לאומי מוזל, סבסוד של בתי-ספר ועוד. צד בצד עם העזרה הזו לחלשים, המדינה אינה ממלאת את חובתה הבסיסית לנסות להוציאם מהבוץ, ואינה מפקחת כראוי על הוראת לימודי הליב"ה בבתי-הספר החרדיים. התוצאה: תמיכה ללא מעצורים בשכבה החלשה ביותר, תוך כדי חינוך שמוודא שכל הילדים שם יישארו באותה רמה בדיוק.

קחו כדוגמה אחרת את המתנחלים. המדינה מסבסדת למתנחלים פחות-או-יותר הכל. אוטובוסים להתנחלויות זולים פי שתיים מאוטובוסים רגילים. חשמל, מים, ארנונה – כולם נמוכים במיוחד. וכמובן, לא לשכוח, הוצאות שמירה על-ידי חיילי צה"ל באופן בלתי-פוסק, וסכסוכים מכאן ועד הודעה חדשה עם שכנינו הפלסטינים.

ואיך אפשר לדבר על חיילי צה"ל בלי לדבר על תקציב הביטחון? צה"ל הוא צבא העם, זה נכון, אבל אין סיבה שלא יהיה יעיל. בזמן שכל המשק צומח, גם צה"ל צומח בתקציב. בזמן שכל המשק עובר מיתון, צה"ל עדיין צומח בתקציב. וגם כשמנסים לעצור את הגדילה המטורפת בתקציב מדי שנה, צה"ל מוצא דרך לשנורר עוד במהלך השנה עצמה. שיהיה ברור: אני בעד ביטחון כמו כולם, עושה מילואים וכל היתר. אבל כמו שילד צריך שישימו לו גבולות, ככה גם קברניטי הצבא צריכים שיגידו להם מדי פעם "לא!" ברור, כדי שיצטרכו לפטר את מגישת הקפה ויתחילו להכין קפה בעצמם.

שלושת המגזרים האלו הם הבעייתיים ביותר במשק, והם אלו שהמחאה אינה מתייחסת אליהם כמעט לחלוטין. מתוכם, השניים הראשונים הם 'החור השחור'. כל אגורה שמושקעת בהם הולכת לטמיון, וגוררת אחריה לרוב עוד הרבה אגורות אחרות. המתנחלים מרחיקים את השלום, את התיירות ואת מתן הלגיטימציה מצד העולם. האוכלוסייה החרדית הולכת וגדלה, מבלי שתקבל את הכלים הבסיסיים להם היא זקוקה לצרכי עבודה ולימודים לתארים גבוהים.

האם אפשר לשנות את המצב הקיים? אולי, אבל לא דרך הדרישות שהועלו עד היום. המוחים רוצים דירות בחצי-חינם. אין בעיה – אבל החרדים (שאצלם קיימת מצוקת דיור חריפה לא-פחות) יקטפו אותן במהירות, כי הן ייבנו באזורים שאף חילוני שצריך גם לעבוד במרכז לא ירצה לגור בהם. ואחרי שיש כבר משפחה של חרדים בבניין, כמה חילוניים ירצו לגור בו? כמה מהם יחששו ש- 'השכונה מתחרדת' ויחפשו יחידת דיור אחרת?

המוחים רוצים סובסידיות, עזרה, שכר מינימום ומה לא. ושוב, אין בעיה – אבל כרגע הכל ישחק לטובת האוכלוסייה החרדית, ולמתנחלים זה לא יעלה ולא יוריד. וצה"ל? ישב מהצד ויגיד תודה שלא מתייחסים אליו עדיין. וכולנו נמשיך במדרון החלקלק של עזרה לכל עניי וחלשי העיר, אבל לא עזרה מהסוג שמשפרת את מצבם בדורות הבאים. רק כזו שמשמרת ואף גורמת להרעה במצב המדינה כולה בעתיד של עוד עשרים שנים, כשהילדים שלנו יצטרכו לסבול מהמדיניות הקיימת.

ראוי אגב לציין שאחד המגזרים בהם צריך באמת תמיכה מצד הממשלה הוא המגזר הערבי-ישראלי. מאז קום המדינה לא נבנה אפילו אזור תעשייה אחד בקרבת ערים ערביות. ערבים-ישראלים שרוצים לבנות את ביתם לפי הנהלים והחוק, צריכים לעבור ועדות אישור שלוקחות לעתים יותר מעשר שנים. התוצאה: הכפרים הערביים הם בלגן שאין כדוגמתו, עם מספר רב של בתים שנבנו שלא לפי החוק (כי החוק נכשל מלתפקד כאן), כמעט בלי ארנונה ובלי מסים. בחלק מהכפרים הביוב זורם ברחובות. דווקא כאן דרושה רפורמה מקיפה – ודווקא כאן כמעט אין קול מצד המוחים. אי-אפשר לקיים מדינה כשעשרים אחוזים מתושביה מרגישים מקופחים ומופלים באופן כמעט אוטומטי. אי-אפשר לקיים מדינה כשעל עשרים אחוזים מתושביה נכפית אבטלה ממקצועות מוערכים.


כל הנקודות האלו מביאות אותי למסקנה פשוטה: המחאה במתכונתה הנוכחית לא באמת הולכת לשפר את מצב המדינה. ואם ביבי יקשיב למפגינים ולדרישותיהם, הוא עומד להפיל את המדינה לבור עמוק עוד יותר מכפי שהיא כיום.

ובכל זאת, אני אופטימי.

אני אופטימי כי אני תומך ברעיון מאחורי המחאה. תומך בה עד כדי כך שגם אני ביקרתי במאהל בחיפה הערב (וגיליתי שכולם היגרו לתל-אביב כדי להפגין) ובפעמים קודמות. אני תומך בהתעוררות הציבור החילוני, בהבנה שצריך להלחם על המדינה כדי שתשאר מדינה עבור הילדים שלנו. לא להלחם עם החוץ, אלא כלפי פנים. וצריך כח עצום בשביל זה. צריך מאות-אלפי בני-אדם שיצאו לרחובות ויקראו לסדר חברתי חדש. לא לשינויים קטנים פה ושם, עם חוק זעיר כאן ותוספת אחוז פה. צריך רפורמה כוללת. צריך לעצב מחדש את המערכת.

צריך לתת לחרדים רק את הסבסוד שהם צריכים כדי להפוך את מערכת בתי-הספר שלהם למוכוונת למאה העשרים ואחת. צריך לחתוך את הסבסוד למתנחלים, ואם צריך – להחזיר אותם לתוך מדינת ישראל. צריך לשפר את השירותים הניתנים למועצות האזוריות של הערבים-ישראלים. צריך ליצור מודל של שירות לאומי וצבאי שגם החרדים וגם הערבים יוכלו להתקבל אליו.

צריך להתחיל לקצץ בתקציב הביטחון בבשר החי, עד שהאלופים יפרצו בבכי ויהפכו את הצבא שלנו למכונת לחימה משומנת ויעילה, ויפסיקו את המצב בו חיילים משתמשים במ"קים מהימים שסבא שלי רכב על הדינוזאור שלו בשטחים, בתור התחלה. צריך לבטל את הסכם ישיבות ההסדר שמאפשרות לאלפי דתיים-לאומיים וחרדים-לאומיים לקצר את זמן השירות בצה"ל לפחות משנתיים.

צריך, בקיצור, לבנות את המדינה הזאת מחדש. צריך שביבי לא יכנע, ושהמתחים ימשיכו להצטבר עד שהממשלה הבאה תבין שיש צורך בשינוי מהיסוד, ולא ממגדלי אקירוב.

זו תהיה דרך ארוכה ולא קלה. והמחאה היא הצעד הראשון בה.


לקריאה אצל ידיד מוערך שלי, גן אנוכי, שכותב דברים מאד מעניינים על המחאה:

פינת הכלכלן המרושע

תוכנית המיליון והביצה הסוציאליסטית

מחאה אותנטית לחלוטין

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

85 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל רועי צזנה אלא אם צויין אחרת