00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

The Reporter

חוזר בי

איך שיניתי את דעתי מקצה לקצה בכל הקשור למנהג הטיפים


במשך שנים נלחמתי בחירוף נפש על זכותם של שליחים לקבלת טיפ מהלקוח, השתלחתי בקמצנים על גבי הפורום ויצאתי עליהם בשני מאמרים שכתבתי בבלוג, כולל תמיכה בשליחים "המטפלים" במזון שמזמינים אותם קמצנים.
אחרי הרבה מאוד חושבים הגעתי למסקנה: טעיתי ואני חוזר בי. אם הייתי יכול הייתי מוציא את ענין הטיפים אל מחוץ לחוק.
אז איך קרה שהפכתי עורי ? תקראו.

מעולם לא היה נושא טעון כל כך שהגנתי עליו בכל כוחי ולבסוף גם היה לי האומץ להודות שטעיתי. לא, לא הפכתי לתומך נלהב בלקוחות הקמצנים ואין לי שמץ של אמפתיה אליהם, אבל אני יכול להודות שהשיטה של מתן הטיפים הוא עקום מיסודו ולמעשה משרת דווקא את הציבור שאני בז לו, אלה שלא נותנים טיפים. דווקא בגלל זה צריך לבטל כליל את המנהג, גם במסעדות, גם בהובלות, וכן גם במשלוחים.

מה בין טיפ למס הכנסה?
הטיפ דומה במהותו למיסוי הידוע לשימצה. על פי נתונים רשמיים ושאינם רשמיים, בכל שנה עוברים מיליארדי שקלים מיד ליד מבלי שהמדינה יודעת מזה, בתור מה שקרוי "ההון השחור". אותם אלה שמשלמים מס, די בו כדי להחזיק את המערכת גם עבור אלה שלא משלמים את המס. נכון שאם כולם היו משלמים מס על הכל - המס היה יורד - אבל על מנת שזה ייקרה דרושה מערכת אכיפה חסרת תקדים שלא לומר מסורבלת. ולכן נוח למדינה להעלים עין מחד ולעמוד על כך שמערכת המיסוי תגבה די על מנת שהמדינה תמשיך ותתנהל.
הטיפ שונה בדבר אחד - שהוא איננו חובה ואי מתן טיפ איננה עבירה על החוק. בשאר הדברים הוא אינו שונה, כלומר, אלה שנותנים טיפ הם אלה שמשמנים את המערכת ודואגים שהיא תמשיך לעבוד גם עבור אלה שלא נותנים טיפ. שאילו אף אחד לא היה נותן טיפ - המערכת היתה שובקת.
וזו בדיוק הבעיה.

אז איפה הקטץ'?
לטיפ יש משמעות מינורית. בזמן שבחו"ל הוא מתקבל על מנת להבטיח שירות ראוי וזריז ומכאן שמו (To Insure Promptness), הרי שבישראל הטיפ השתרש כמנהג כמעט חובה כמו במסעדות ודי תובעני כמו במשלוחי מזון. שום דבר שקשור בהבטחת שירות ראוי.
הלקוח הישראלי מצפה לשירות מהיר וטוב ללא כל קשר לטוב ליבו. אם השירות הוא טוב, הוא ישלם את המחיר הנקוב ואם הוא מתעכב או בעייתי הוא יבטל את העסקה ואולי אף ידרוש פיצוי. עבור הלקוח הממוצע, הבטחת שירות טוב בצורת טיפ כמעט ואיננה קיימת.
יוצא, אפוא, כי גם הלקוחות שנותנים טיפ (אם ברצון ואם בחוסר נעימות) לבין הלקוחות שלא נותנים טיפ (אם מהעדר רצון או מחוסר ידיעה) - זוכים לאותו שירות בדיוק.
אז מה עשינו בזה?

העסקים שבהם עובדיו מקבלים חלק גדול מהכנסתם ע"י טיפים, יכולים לתמחר את המזון הנמכר במחיר נמוך יותר ולשלם לעובדיו שכר מינימום. כך זה פועל היום: גם שליחים וגם מלצרים מקבלים את השכר הנמוך ביותר המותר על פי חוק. התוספת לשכרם, הסכום ה"שחור", זה שאיננו ממוסה, הוא זה שיכול לאפשר להם להמשיך ולעבוד במקצוע תובעני וכפוי טובה שכזה.
שלא יהיו ספקות לרגע, עסק שלקוחותיו לא נותנים טיפים, מאבד בתוך זמן קצר מאוד את עובדיו שיחפשו מקום שבו הלקוחות נדיבים יותר. במצב שכזה הברירה שתישאר לבעל העסק הוא להעלות את מחירי המזון ולשלם שכר גבוה יותר לעובדיו - וזה המצב הראוי ביותר.
במקרה שכזה כולם מרוויחים - מי שממילא התכוון לשלם טיפ - ישלם אותו גלום בתוך המחיר החדש, וזה שלא התכוון פשוט יוותר על בית העסק הזה.
כך לפחות ייחסך מהשליח את הסיטואציה המביכה שבו הוא עומד מול הלקוח כפושט יד ומקווה לקבל ממנו מספר שקלים אשר יצדיקו את כדאיות המשך תעסוקתו, ומאותו מלצר שיאסוף את הכסף מהשולחן ובלבו תקווה שהלקוח היה מספיק הוגן כדי להשאיר שם קצת יותר.

אם חשבתם שהשליחים והמלצרים מעדיפים לקבל טיפים - אתם טועים. הם, כמו כל יתר השכירים בשוק, היו רוצים לקבל שכר הוגן לעמלם. שכר שבעבורו יהיה שווה לשרת את כולם באופן שווה, מבלי לחשוב מי הוא הלקוח המועדף ולמי כדאי לקחת את הפיצה כי הוא נותן טיפ נדיב. ההתעסקות הזו גוזלת אנרגיות ועצבים שממילא לא נמצאים למכביר בשכבת האוכלוסיה הזו.
ביטול כליל של הטיפים יאלץ את בעל העסק להעלות מחירים ולהבטיח כי רק הלקוחות הראויים יישארו נאמנים לו, וכי עובדיו ישמחו לשרתם - ובא לציון גואל.

 

 

הלוואי ותחנקו

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

18 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל פנומן 72 אלא אם צויין אחרת