1515
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

החיים שלי (או של אחרים)

אוף, כמה חם! (סיפור לשבת)

 
כשדני (שם בדוי) נולד הוא עדיין לא ממש הכיר את העולם אליו הוא הגיח. יותר מכך – הוא לא הכיר את המדינה שלאווירה החם והלח הוא הגיח.
אבל מיום שהוא עמד על דעתו (כשנתיים אחרי שעמד על רגליו) דני הבין שמזג האוויר במדינה בה נולד היה... איך לומר את זה? לא משהו. או במילה אחת: רע.
 
בקיץ דני סבל מהחום והלחות הנוראיים. טמפרטורה של שלושים מעלות בצל לא הייתה נדירה כלל. צל היה קצת יותר נדיר.
לעומת זאת בחורף דני רעד מקור. הטמפרטורות צנחו לפעמים עד 10 מעלות בלילה (והלילות לא היו נדירים כלל).
דני אהב את ימי האביב הנעימים, אבל לצערו הרב האביב היה העונה הקצרה ביותר באזור – לעיתים הוא נמשך לא יותר משבוע. למעשה, אנשים רבים טענו שכלל אין אביב בארץ אלא רק עונת מעבר בין הקור הקיצוני לחום הקיצוני עוד יותר.
 
בשלב מסוים למד דני שמזג האוויר הוא לא גזירה משמיים. כלומר, מזג האוויר בארץ בהחלט היה גזירה משמיים (למרות שהייתה טענה כי בני האדם דווקא השפיעו מאוד על מזג האוויר) אבל הסתבר כי בעולם יש עוד מדינות שבהן מזג האוויר שונה משמעותית מאשר בארץ המזרח תיכונית (עלומת השם) בה חי דני.
לאחר שדני למד על האפשרויות הוא החל לחלום בהקיץ על הארצות הקרירות (אך הנעימות) בהן יבקר בקיץ והארצות החמימות (והלא פחות נעימות) בהן יבקר בחורף.
 
רצה הגורל (בעצם זה לא היה הגורל, אבל זה כבר סיפור אחר שעדיין אסור לפרסום) ומסעו הראשון של דני אל מחוץ לגבולות המדינה היה ללונדון, אנגליה בחודש ינואר. לשמחתו הרבה של דני השמש זרחה והשמיים היו בהירים. לא עוד החורף העגמומי של ארץ מולדתו!
לקח קצת זמן לדני להודות שבעצם קצת קר לו. קצת יותר קר מאשר בארץ. ביום השלישי לשהותו בלונדון הוא במקרה שמע את התחזית ונדהם לשמוע שכרגע (שעות הבוקר) שוררות בחוץ לא יותר (ולא פחות) מאפס מעלות.
אפס מעלות! פתאום הוא הבין שמעיל הגשם המזרח תיכוני שלו אולי לא מספיק עבה כדי להתמודד עם החורף האנגלי. ואולי אנגליה היא לא המקום האידיאלי לבריחה מהקור בחורף בארץ מולדתו.
 
בשנים הבאות דני מצא את עצמו מבלה (אבל יותר עובד) בארצות שונות בעולם ומשום מה מזג האוויר מעולם לא היה טוב כפי שהוא ציפה שיהיה. לא פעם הוא מצא את עצמו מתגעגע למזג האוויר הגרוע במולדתו (במיוחד כשהוא חווה 26 מעלות מתחת לאפס בצפון אמריקה) אבל בתור אנטי-פטריוט גאה דני לא הרשה לעצמו להודות בכך. הוא הבין שהוא פשוט עדיין לא היה במקום הנכון בזמן הנכון – אבל יש מקום שבו מזג האוויר הוא הרבה יותר טוב מאשר בארץ המזרח תיכונית הזנוחה ממנה דני הגיע וכשהוא ימצא מקום זה דני יעבור לגור שם לשארית חייו.
דני האמין שרק מזלו הרע גרם לכך שעדיין לא פגש באקלים האידיאלי שאמור לשרור בחו"ל.
 
ואז, באחד מחודשי יולי, דני ארז את משפחתו ואת מזוודותיו ונסע לנופש נעים בארה"ב. הוא זכר היטב את החורף הקר שהוא חווה בצפון אמריקה והניח כי מקום קריר יתאים למשפחתו בימי הקיץ החמים.
אבל בניו יורק מזג האוויר היה לא הרבה יותר טוב מאשר בארץ... מזל שלא כל החופשה תוכננה לניו יורק. דני לקח את משפחתו לפנים הארץ אל וושינגטון הבירה הקרה והנעימה.
קרה ונעימה במזגן בכל אופן. ברחובות שררו ארבעים מעלות ומעלה...
 
אבל בכל (מזג אוויר) רע יש גם טוב.
כשדני חזר לארץ הוא כבר לא סבל כל כך משלושים המעלות ששררו שם.
 
 
מוסר השכל: כמה מעלות טובות למקום עלינו? בערך עשר יותר מדי.
 
שבת שלום!
 
והרשומה המומלצת היא – איך (כמעט) בעטתי ברדמס – בבלוג של girlkido

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

70 תגובות

תגיות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל motior אלא אם צויין אחרת