00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הבלוג של אילנה ארד לוין - פסיכולוגית קלינית, סקסולוגית ויועצת נישואין

מבצע חם לסוכות!

חוכמת הדינוזאורים – לשנן המקור, לזכור ולדעת (כתבה מעצבנת)

 

 

אומרים חז"ל שאין דומה זה המשנן לימודו 100 פעמים למשנן לימודו 101 פעמים.

וכרגיל הם צודקים.

איני זוכרת כמה רפורמות בפועל או רפורמות לכינון מתישהו עברו על מערכת החינוך בישראל וחזרו ויצרו בלבול הן בחומר הנלמד, הן במבנה הכיתות והן בשילוב התלמידים. טוב לא ניכנס לכך.

כל שאני יודעת הוא נוכח ספרי הלימוד הרבים שרכשתי כל שנה עבור כל ילד (שהרי חובה לשנות את הספרים מידי שנה כך שתהיה פרנסה למפיקיהם) שהלך ופחת הדור. שלא לדבר על הבגרויות. צחוק מהעבודה. טוב, תמיד הזקנים מקטרים על הצעירים ולהיפך זה טבעם של החיים.

אז בתקופת הדינוזאורים בה למדתי במערכת החינוך הממלכתית הכל היה מסודר להפליא: 8 שנות בית ספר יסודי, 4 שנות בית ספר תיכון. זהו בלי בלאגן וחטיבה וקומבינות של יחידות לימוד לבגרויות. 5 מגמות לימוד ונגמר העניין.

כדי להדגיש עד כמה הכל היה מסודר ועם דיציפלינה ברוח הסוציליזם המתחדש בארצנו הצעירה התקיימה כל בוקר (לא להאמין) ברחבת בית הספר התעמלות בוקר (נשבעת שכך היה, קשה להאמין כיום...) וכל הספרים היו עטופים בנייר עטיפה פרי עמל של שעות , שכן הם חולקו מידי שנה חינם אין כסף על ידי מערכת החינוך, קרי בית הספר, וכך עברו מדור לדור.

אגב גם מחברות חילקו ונדמה לי שגם עפרונות ומחקים אבל על כך לא אשבע.

כמובן גם שלמדנו בכיתה אחת קבועה ולא רצנו כל שיעור לכיתה אחרת. סדר ומשמעת נכון שאמרתי וכמובן תלבושת אחידה והיו בתי ספר ששרו ההימנון מידי בוקר.

טוב, היו זמנים... אבל זו רק ההקדמה, הרקע לדברים.

מעניין לדעת היכן זה מתקיים כיום? אולי בסין? אולי עוד ברוסיה? או יפן?

 

אגב משרד החינוך שנשלט בשנות ה- 50 וה- 60 בידי מפלגת מפא"י ההיסטורית (סוציליסטים אדומים ראו הוזהרתם) דאגה להרביץ בנו, בחינוך החילוני, תורה ומשנה ואגדה ופסוקי חז"ל ותלמוד (מה שקרוי כיום 5 יחידות) לבחינות הבגרות והטביעה חותם יהודי וידיעת המורשת ללא שום הצהרות ויפיופים. פשוט כך.

הרי הצהיר בן גוריון בהכרזת העצמאות שאנו מדינת היהודים, כך שהסוציאליסטים בלי לעפעף מיהרו ליישם זאת הלכה למעשה במערכת החינוך ובגדול.

אז לא הבינו שיש להבין לליבו של ילד רך ולאפשר לו חופש הבעה וחופש דעה והרבה שעות משחק. וכמובן שהמורה תמיד היה צודק ולא היו עמותות הורים למען הילדים ורווחתם. אז פשוט "הרביצו" שיעורי בית בכמויות של יום לימודים נוסף, והספרים אגב היו עבי כרס ובהיסטוריה "לא קיצור תולדות" אלא התולדות כולן בלי אותיות מודגשות ותצלומים המכסים חצאי עמודים. הכל כתוב ובצפיפות.

כאמור לא התעסקו בנפש, הרי ממילא היא אמורה להיות בריאה (כי הגוף הרי תורגל בהתעמלות הבוקר ונפש בריאה בגוף בריא) וגם כי התזונה הייתה בריאה ולא סתמה את המוח, כי לא היה כל כך ג'אנק פוד ולא משקה "טעם החיים" וכמובן טרם הומצאו הבמבה ביסלי. רק לפרות ולירקות היה טעם מלא ועסיסי טרום הינדוס גנטי והקפאה.

כך שרק ביקשו שנלמד והרבה. להיות "קול" עוד לא הומצא אז המגמה הייתה להיות "חננה".

ואין לומדים הרבה? לומדים כמובן בעל פה. כמעט את כל פרקי התנ"ך (כי בבחינה אין כמובן להביא ספר תנ"ך) מסכות שלמות במשנה ובתלמוד, השירה העיברית וכמובן חשבון ללא מחשבון, כל הנוסחאות במתמטיקה וכל נוסחאות מדעי הטבע ומשפטי הגיאומטריה.

כל מי שרצה להרחיב ידיעותיו מן המקורות הלך לחפש בספריות ובאינציקלופדיות. איש לא חזה אז שיהיה google בארץ. ובהעדר טלויזיה קראנו ספרים ועוד ספרים ועוד ספרים. כמובן גם שיחקנו משחקי שכונה מפגרים כגוון "חסמבה, חסמבה, חסמבה" וחבורות, ו"מחנה" על העץ והרבה הרבה להיות עם חברים ברחוב ובפיזי, לא לדבר זה עם זה בנייד או בפייסבוק. אמרתי כבר תקופת הדינוזאורים. עת לא היה אינטרנט בעולם, צוקרברג טרם המציא הפייסבוק ורק חושך על פני תהום.

טוב, מה הביג דיל, כל אחד צריך לדעת מתי להיוולד (ולמי כמובן). אז מלבד נוסטלגיה של זקנים מה כאן הפואנטה? הלימוד בעל פה. השינון.

כשהמוח צעיר מה שלומדים בעל פה נחרט בדיסק הקשיח של המוח ונשאר שם לנצח מה שנקרא בלשון חכמים "גירסא דינקותא" מאגר ידע ראוי בהחלט, כצידה לדרך החיים.

כמו שנאמר, שכל דבר בו אנו משקיעים רק נוטה להתרחב, זהו חוק בפיזיקה ובחיים. ידע מביא לעוד ידע.

כאן קופצים עליי כל הדרדסים בני 30 ומטה ובפיהם טענת הנצח: מה ללמוד בעל פה?

צריך להעמיק, צריך להבין משמעות ובהחלט לא ללמוד פרושים בעל פה.

 מי אמר חלילה שיש ללמוד פרוש בעל פה? חס וחלילה וחס.

 רק את טקסט המקור או נוסחאות במדעי הטבע. המקור בלבד. פרושים והבנות הם רבים למכביר.

כשטקסט המקור או הנוסחאות המדעיות שטות בחופשיות ובטבעיות בראשך אתה חופשי לרוץ לכיווני מחשבה יצירתיים וחדשים. חלילה מללמוד פרושים בעל פה ואותם לשפוך ולכתוב בעת המבחן, ולשכוח מיד לאחריו. זו בדיוק הדוגמא הגרועה ביותר ללמידה מיותרת. תוקעים לזיכרון לטווח קצר, אין הבנה, פולטים במבחן ואחר כך חור שחור שיכחה מוחלטת.

עם השנים באו הרפורמיסטים ויצאו חוצץ נגד השינון והלימוד בעל פה.

לימוד בעל פה זו עבודה של קופים מכסימום תוכים לא בני אדם. חיקוי לשמו. אין בכך הבנה.

לימוד אמיתי משמעותו הבנה, העמקה, יכולת ההיסק, הכללה, הפשטה ועוד כהנה וכהנה דברים טובים ונכוחים.

הבה נחנך כיצד להשיג את הידע...

אז למתלהמים בע"מ הייתי מייעצת לעשות רגע חושבים.

לימוד הוא אכן הידע ללמוד, הידע לדעת מה לשאול ומה רוצים לדעת, היכולת להפריד בין עיקר וטפל. והידע לפעול נכונה עם הידע. לדעת היכן להמשיך לשאול ולחקור הלאה, לדעת ליישם ולערוך אנלוגיה מתחום לתחום, לדעת להכליל, ולהוציא מסקנות... ולדעת לבנות ידע על ידע.

אין מה לעשות לידע צריכה להיות תשתית. אין ללמוד קרוא וכתוב בלי לדעת שפה. שפה לומדים בעל פה כי מוחנו מתוכנת לשם לימוד שפה.

מטרת הידע לא רק לקדמנו לצעד הבא של הבנה והתפתחות אלא מטרתו גם להיזכר ולא להתנדף.

זכירה היא תהליך של אימון המוח. זכירה היא שינון דברים עד שהם מאוחסנים בזיכרון לטווח ארוך שלנו. מאחר וממילא טוענים מדענים שניצולת פוטנציאל המוח המודעת היא זעירה 3% - 5% ביחס ליכולותיו איזה רע ייגרם אם נמלא כמה אלפי או מיליוני תאים בידע צבור ומאוחסן ומסודר כמו ידע בעל פה, ידע מתקשר לידע.

לכל תא במוח עשרות אלפי אקסונים המחברים אותו לאחרים וכך נוצרות שרשראות אסוציטיביות של ידע. קל יותר ללמוד ככל שיש תשתית צבורה רחבה יותר. קל יותר לשלוף מתוך ספרייה מוקלדת קיימת בדיסק הקשיח של המוח. זה נותן יתרון לא מבוטל על זה שצריך להתחיל לחפש היכן נמצא זה וזה...

ככל שבמוח יהיו יותר מאגרי מידע הם יתקשרו מהר יותר וטוב יותר למאגרים נוספים השוואה, אנלוגיה, עיקר וטפל, שונה ודומה יהיו מוסקים מהר יותר. הקיצור, לימוד בעל פה כבר בשנים הראשונות רק מחזק את יכולת הזיכרון בעל פה. 

"2000" שנה כך לימדו תורה ב"חדר" וכך שיננו תלמידי חכמים לימוד תורה, גמרא, משניות ופוסקים. (אולי יש בזה משהו שטרם להתפתחות המוח היהודי?...)

אז הקיצור בעניין זה של למידה בעל פה קיימת היווצרות זכירה לטווח ארוך שעם הזמן רק מתווספת אליה עוד זכירה ועוד זכירה.

ללמוד בעל פה זה טוב, זה מפתח, זה תורם, זה מזרים דם למוח, וזה שומר על גמישותו ויכולת למידתו עם השנים.

ואז הידע הולך איתך זמין ונוכח ככל שתחפוץ, מומלץ ורצוי בכל סוגי הלימוד והחינוך לסוגיהם.

 

אני מזמינה אתכם להגיב ולהצטרף לעמוד הפייסבוק שלי

אילנה ארד לוין, פסיכולוגית קלינית מומחית לטיפול בכל תחומי הפסיכותרפיה והפסיכודיאגנוסטיקה. סיום M.A בהצטיינות במגמה לפסיכולוגיה קלינית אוניברסיטת תל-אביב (1976). סקסולוגית מומחית בכירה ויועצת נישואין, מנחה ומדריכת קבוצות. בעלת קליניקה פרטית- מאז 1989 ועד היום. טל` 03-6411774

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אילנה ארד לוין אלא אם צויין אחרת