00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

דעת מיעוט

המרד הכלכלי-חברתי

בחודשים האחרונים, משהו השתנה.

אי אפשר להתעלם מכך יותר.

אפשר להתווכח על הגורמים, על הדרך, על צדקת הדרך, אבל אי אפשר להתווכח עם כך שמשהו השתנה. מדינת ישראל כולה נסחפה לסדרה של מאבקים חברתיים – כלכליים באופיים, ופתאום אלפי אנשים שמעולם לא חשבו להפגין בעד או נגד משהו יוצאים לרחובות. הרבה מאוד אנרגיות משתחררות אל האוויר החם של יולי-אוגוסט, ומחפשות להן מוצא, פיתרון, משהו.


באופן עקרוני, התהליך הזה מאוד חיובי. הנושאים החברתיים – כלכליים הרבה יותר חשובים לעתיד המדינה והחיים בה מהמשא ומתן עם הפלסטיניים ומהגרעין האיראני, והגיע הזמן שנושאי הסכסוך למיניהם ירדו מכותרות העיתונים.

אבל אנרגיות אינן מספיקות על מנת לשנות את המציאות. גם במדינות אחרות בעולם היו תקופות שבהן אנרגיות רבות של שינוי התעוררו, ולאחר מכן התנדפו אל האוויר בייאוש. על מנת לשנות את המציאות, האנרגיות צריכות להיות מתועלות אל המקום הנכון. ולא, לומר "אנחנו מתוסכלים, אתם הפוליטיקאים תמצאו את הפתרונות" זו לא דרך. פוליטיקאים הם כמו ילדים קטנים, במובן מסוים; הם נורא רוצים לרצות את הציבור על מנת שיבחר בהם, לא תמיד ברור להם איך לעשות זאת, והם בעיקר מפחדים לשנות משהו על מנת שלא ירדו עליהם לאחר מכן. הם לא יכולים להיות המבוגרים האחראיים במערכת הפוליטית הנוכחית, הציבור צריך להיות המבוגר האחראי.

אז מהו המקום הנכון שאליו צריכות ללכת האנרגיות?

מאוד פשוט, כל מה שצריך זה לשאול את השאלה הנכונה: מהן הסיבות שבגללן החיים כאן כל כך גרועים?

 

1. מערכת ציבורית מנופחת ולא יעילה

כתבתי בעבר על הבזבוז במשרד הביטחון, אבל גם במשרדים אחרים אנחנו במצב גרוע. למשל, ההוצאה בישראל על חינוך היא מהגבוהות בעולם, אבל מערכת החינוך עצמה לא מצליחה במיוחד בעשורים האחרונים. אם המורים מרוויחים כל כך מעט ביחס לעמיתיהם באירופה, ומספר התלמידים בכיתה גדול כל כך, איך ייתכן שההוצאה על החינוך בישראל גבוהה יותר מאשר ברבות ממדינות ה OECD? פשוט מאוד – בגלל המוני פקידים מיותרים במשרד החינוך, ששום רפורמה לא מתייחסת אליהם.

על מנת לממן את המערכת הציבורית הזו נאלץ האוצר לגבות מאיתנו מיסים גבוהים. כאשר הוא מנסה לייעל אותה מעט, הוא מקבל כמובן תגובות זועמות מהתקשורת והציבור הרחב. לעיתים נראה כי אנשים אינם מבינים שהמיסים הגבוהים ומשכורות העו"סים הם שני קצוות של אותו החבל. אם רק הייתה כאן מערכת ציבורית הבנויה כמו שצריך, היה אפשר לשלם משכורות גבוהות לכולם, להעניק שירותים הרבה יותר טובים לאזרח, ולהוריד מיסים בו זמנית. כדי להגיע לשם נדרש שינוי מבני, רפורמות, ולא מאבקים הדומים יותר למשיכת החבל בו זמנית בשתי קצותיו.  

 

2. שוק ריכוזי מדי

כתבתי כאן על בעיית הריכוזיות בארץ, הנובעת במידה רבה מהעבר הסוציאליסטי של המדינה. התוצאה פשוטה: כולנו משלמים מחירים גבוהים מדי על מוצרים רבים מדי. חלק מהאנרגיות של המאבקים הנוכחיים מתחילות לאחרונה להתנקז לכיוון של פיקוחי מחירים, הלאמות, ושלל רעיונות סוציאליסטיים שיכולים, אם יהיה מי שיקח אותם רחוק מדי, להחריף את בעיית הריכוזיות בשוק ולא להקל עליה. לא כל פיקוח מחירים הוא רע מיסודו, ויש שווקים רבים שדורשים רגולציה, אפילו רגולציה כבדה, אבל צריך להיזהר עם דברים כאלו.

 

3. שיטת משטר לא מתאימה

לראשי ממשלה ושרים בישראל אין מספיק כוח לבצע רפורמות בתחומים עליהם הם אחראים, מכיוון שהממשלות לא יציבות מספיק (דווקא ממשלת נתניהו הנוכחית די יוצאת דופן בעניין זה). מפלגות סקטוריאליות כגון מפלגות החרדים מסוגלות באופן הזה לסחוט לעצמן הטבות מפליגות, וחברי כנסת פוחדים לצאת נגד וועדי עובדים גדולים כגון אלו שבחברת החשמל וברכבת ישראל. גם על הנושא הזה כתבתי בעבר, כאן. אני מבין את החששות בקרב הציבור ממתן כוח רב מדי לפוליטיקאים, לאור "חוק החרם" ותופעות דומות מהתקופה האחרונה, אבל לפחות בתחום התכנון הכלכלי של משאבי המדינה והמגזר הציבורי אי אפשר לצפות שהדברים יתנהלו מעצמם כמו שצריך.


נכון לעכשיו, הרושם שלי הוא שמרבית המאבקים לא מתנקזים בכיוון שלושת הבעיות האלו (מאבק הקוטג' היה יוצא דופן, חלק מהאנרגיות שנוצרו במהלכו התמקדו בבעיה השנייה). במקום זאת, המאבקים מתנקזים בכיוונו של בנימין נתניהו. ישנו סיכוי טוב שהאנרגיות האלו מספיק חזקות על מנת להפיל אותו מכיסאו בבחירות הבאות, ומן הסתם מפלגת קדימה, או אולי אפילו מפלגת העבודה, יצליחו לתפוס את מקומו. הבעיה היא שהאופי החברתי-כלכלי של מדינת ישראל לא השתנה בשני העשורים האחרונים, גם תחת ממשלות העבודה וקדימה. אין שם פוליטיקאים חדשים. הם כולם יודעים מהי השיטה להצלחה פוליטית בארץ: תכניס את החרדים לקואליציה, שב בשקט, אל תריב עם אף אחד חשוב, אל תרגיז את הציבור, תן לאוצר לעשות את העבודה המלוכלכת, התרכז בנושאי ביטחון וחוץ אבל אל תקדם שום תהליך יותר מדי רחוק, ויהיה לך סיכוי לשרוד את הקדנציה בהצלחה. 


לאחר נפילתו של נתניהו, דבר לא ישתנה מלבד השפה שבה מדברים הפוליטיקאים - שזה נחמד, אבל קוסמטי. הרפורמות שיוזמת הממשלה הנוכחית יתחילו לפעול את פעולתן, כמו רוב הרפורמות, רק בעוד כ 5 שנים, מחירי הדיור יפסיקו לעלות בחדות, יהיו בעיות חדשות אחרות, והאנרגיות ששוחררו במחאה הנוכחית יתאדו לאוויר ללא שינוי אמיתי במדינה. החיים כאן ימשיכו להיות גרועים ביחס לרוב המדינות המתקדמות, והצעירים המוכשרים יתייאשו מההפגנות, ימשיכו לעזוב את הארץ בהמוניהם, וייקחו איתם את האנרגיות שלהם.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

30 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל גן אנוכי אלא אם צויין אחרת