44
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

חופשי ומאושר

המלחמה על החופש שלנו אף פעם לא נגמרת

לפני שבוע בערך פרסמתי את הפוסט האם אנחנו בפתחה של מהפכה? שם ניסיתי להראות מדוע לדעתי אנחנו בפתחה של מהפכה חברתית שתשנה מוסכמות חברתיות כך שתתקבל חברה פתוחה יותר וחופשית יותר. את הרעיונות הללו ביססתי על החברה המערבית בה אנו חיים, בה באמת היו מהפכות כאלו שהובילו לחברה חופשית יותר ששומרת על הזכות הבסיסית של האדם לממש את עצמו לפי רצונו.

זו מהפכה מופלאה שהתחילה עם המהפכה המדעית ותנועת ההשכלה באירופה, אבל יש בעולם יותר מדינות מאשר רק החברה המערבית, ושם המצב שונה. הם לא עברו את המהפכה המחשבתית הזו ששמה את האדם ואת מימושו ואושרו במרכז. חלק מהמדינות עדיין שמות את הדת במרכז כמו איראן, חלק עדיין שמות את המדינה עצמה במרכז כמו סין וחלק עדיין מעיזות לשים במרכז החשיבות שלהן את המנהיג כמו בסוריה.

מאז תחילת שנת 2011 אנחנו רואים סוף סוף סדקים בדיקטטורות הערביות וניצנים למהפכה החברתית שלדעתי עוד תגיע בהמשך (ראו את הפוסט שלי רוח השינוי באוויר - מהפכת מצרים ודמוקרטיה בעולם הערבי). עצם העובדה שיש נסיונות הפיכה במדינות דיקטטוריות מראות את הרצון האנושי העז בחופש. חופש בחירה לגבי עצמך ולגבי עתידך. לא פלא שאלו הם הערכים הבסיסיים ביותר שנבחרו בחברה המערבית (לפירוט ראו את הפוסט שלי הפגנות החרדים והערכים של החילוניות). אלו הם ערכים אוניברסליים שמתאימים לכל אדם, ולכן כדאי לאדם לבחור בערכים אלו ולא משנה האם הוא סיני, לבנוני, אמריקאי, ישראלי או פלסטיני. לפעמים קל לשכוח שכולנו בני אדם וכמו שאתה חשוב ואת חשובה כך גם האדם שגר במדינה רחוקה חשוב ואפילו בני אדם שגרים במדינות אויב חשובים. לכולם מגיע הזכות לחיות ולממש את עצמם בחופשיות.

הנה למשל קטע מתוך הסרט המומלץ פרספוליס. סרט שלדעתי חשוב שכל אדם יראה. הסרט מספר את הסיפור האמיתי של מרג'אן סטראפי, של ילדותה ובגרותה בצל המהפכה האירנית. בהתחלה היא כתבה ספר על כך, ובמקום לכתוב ספר רגיל, הספר היה כתוב בצורה של קומיקס. הספר מאד הצליח וגם תורגם לעברית. הסרט שהופק מהספר שמר על אותה רוח מיוחדת ובמקום לעשות סרט רגיל עשו סרט אנימציה שמספר את סיפורה. מרג'אן יכלה לפרסם את הספר כי ההורים שלה הצליחו לשלוח אותה לצרפת ושם היא רשמה את זכרונותיה. איחדתי מספר קטעים מהסרט שמראים את החיים בטהרן בעקבות המהפכה. הקטעים הראשונים הם ממש לאחר המהפכה כאשר מרג'י היא עוד ילדה קטנה והקטעים האחרונים מראים את טהרן כאשר מרג'אן חוזרת אליה מצרפת כנערה. שימו לב שהאנשים עם הזקנים הם אנשי המהפכה ששומרים על הסדר הקיים.

אחרי שרואים את הקטע הזה אי אפשר שלא לחוש אהדה וחמלה כלפי התושבים המדוכאים של איראן, והבנה עוד יותר גדולה עד כמה חשוב ושברירי ערך החופש של האדם. מה הם רצו לעשות בסך הכל? לערוך מסיבה עם מוסיקה מערבית ולשתות אלקוהול. בגלל זה רודפים אחרי נערים שוטרים עם רובים? בגלל זה מישהו צריך למות? ברגע שמדינה או ארגון כל שהוא מקבלים יותר מדי כוח לידיים שלהם, סביר להניח שהם ישתמשו בו לצרכיהם וכנגד היחיד חסר הכוח שעומד בדרכם. מצב זה יכול לקרות בכל מקום, לכן החופש נאבק על קיומו באופן מתמיד, גם במדינות דיקטטוריות וגם במדינות דמוקרטיות. מכאן ברור מדוע כל כך חשוב לחוקק חוקים שמגינים על החופש של היחיד ושנותנים לו כוח להתמודד נגד ארגונים כוחניים שללא החוקים היו יכולים לדרוס אותו בקלות.

  מה יהיה עם איראן וסין? מתי גם שם נראה מהפיכה שתצליח?

בינתיים הן מחזיקות מעמד, אבל כמה זמן יכולה מדינה להתקיים כשהיא ממררת את תושביה? ברית המועצות החיזקה מעמד 70 שנה בערך, סין כבר 62 שנה ואיראן 32 שנה. לדעתי זה רק עניין של זמן עד שהן יפלו, נראה האם הן ישברו את השיא של ברית המועצות או לא. עד שתהיה מספיק מסה קריטית של אנשים שיחוללו מהפכה יתקיים מיעוט של לוחמי חופש במדינות הללו. מיעוט שמנסה לכרסם בעמידות השלטון הדיקטטורי ומנסה לאט לאט לצבור עוד עוד כוח שיוביל לשינוי או למהפכה.

למשל בסין ישנו זוג של לוחמי חופש שכאלה, דר' לאו שיאבו שזכה בפרס נובל לשלום לשנת 2010 ואשתו לאו שיא. הוא מרצה גזר דין של 11 שנות מאסר בעוון, שימו לב, "הסתה למרידה בכוחה של המדינה" לאחר משפט שארך כשעתיים.. הוא נעצר אחרי שכתב שישה מאמרים שהתפרסמו באתרי אינטרנט מחוץ לסין בין השנים 2005 ל-2007 ובעקבות יוזמתו לניסוחה של אמנת "'צ'ארטר 08" (Charter 08). אשתו, לאו שיא, אמנית ומשוררת, שוהה במעצר בית לא חוקי בבייג'ינג והקשר האחרון עמה היה ב-18 לאוקטובר 2010. צ'ארטר 08, אשר נחתם בראשיתו על ידי 303 מלומדים, עורכי דין ובכירים בממשל הסיני, הוא הצעה לרפורמה חוקתית בסין לעבר מערכת דמוקרטית המכבדת זכויות אדם. שנה אחת לאחר פרסומו של צ'ארטר 08 ברשת מנתה ההצעה 10,000 חתימות נוספות.


לאו שיאבו זכה בפרס נובל לשלום בעבור מאבקו הלא אלים ארוך השנים למען זכויות האדם בסין. הבשורה הועברה אליו יום אחרי זכייתו על ידי שומרי הכלא. מיד לאחר ההכרזה על זכייתו בפרס הנובל עצרו את אשתו לאו שיא, ושמו אותה במעצר בית. המשטרה החרימה את הטלפון הנייד שלה מספר שעות לאחר מכן, ולקחה אותה למחוז ליאונין בכדי להרחיקה מהתקשורת ולפגוש את בן זוגה בכלא. לאחר הפגישה לאו שיא כתבה בטוויטר שבזמן פגישתם המשותפת ב-10 לאוקטובר, לאו שיאבו פרץ בבכי והקדיש את פרס הנובל לשלום לאלו שהקריבו את חייהם במאבק לא אלים עבור שלום, דמוקרטיה וחופש. לאו שיא חזרה לבייג'ינג באותו היום וממשיכה להיות אסירה בביתם; שוטרים עומדים מחוץ לבית והיא אינה מורשית לקבל מבקרים. אף אחד לא שמע ממנה מאז ה-18 לאוקטובר 2010.


דרך אגב, מסתבר שבזמן המשפט שלו, קבוצה של תומכים התקבצו מחוץ לבית המשפט. אחת מהן, מאו הנפנג, נלקחה לאחר מכן למחנה מעצר לחינוך מחדש דרך עבודה, בעוון "הפרעה לסדר הציבורי". מאד נאור מצידם.

 


לא יאמן שעוד יש סיפורים כאלה בתחילת המאה ה-21. איזה פערים מחרידים יש בעולם בין מדינות דמוקרטיות לבין מדינות דיקטטוריות. מזל שאנחנו חיים במדינה דמוקרטית ששואפת להיות ליברלית. אין לנו יותר מדי מה לעשות לגבי הסיפור הזה חוץ מלהפיץ אותו הלאה ולחנך לחשיבות ערכי החופש. מי שרוצה יכול גם לחתום על עצומה באינטרנט שקוראת לשחרר את הזוג וכל מי שקשור לסיפור ולאמץ את השינויים שהוא הציע.


כל מדינה צריכה להמשיך ולהתפתח לכיוון של נתינת יותר חופש למימוש האדם לפי רצונו. יש מדינות בהם המאבק הוא על זכויות אדם בסיסיות כמו בסין, ויש מדינות בהם עליית המדרגה היא בעקבות שינויים עדינים יותר כמו שינוי נורמות חברתיות. דוגמה לכך היא השינוי המבורך בבחירות האחרונות בארה"ב בהם ברק אובמה ניצח. סוף סוף הנורמות האמריקאיות התפתחו מספיק כדי שפעם ראשונה אחרי 234 שנה ייבחר נשיא שחור לבית הלבן. מי יודע, בקצב הזה אולי סוף סוף נראה גם נשיאה אמריקאית ראשונה עתיד הלא כל כך רחוק. המלחמה על החופש של האדם אף פעם לא נגמרת ולכן גם אנחנו בישראל מחוייבים להמשיך ולפתח את ערכי החופש. למשל אנחנו צריכים עוד לנפץ את תקרת הזכוכית בה נשים מרוויחות הרבה פחות מגברים על אותה עבודה באותו מספר שעות, אנחנו צריכים לפתור את חוסר השוויון שיש במדינה לאזרחים הלא יהודיים, לפתור את בעיית הדת והמדינה והכי חשוב לדעתי, לכתוב סוף סוף חוקה בה יאוגנו הערכים שישראל תבחר לעצמה כחשובים ולהתחיל לפעול לאורם.

אתם יכולים לנחש איזה ערכים הייתי ממליץ שנבחר.. 



הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל freenl אלא אם צויין אחרת