00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

העולם התחתון

איך זה התחיל

כידוע נישואים, זה דבר חד צדדי, אתה מאושר כשאשתך מאושרת, אתה מגיב כשאשתך חושבת, אתה פועל, כשאשתך אומרת. לאור כל זאת הגענו אישתי וקצת אני למסקנה שהמקום הכי טוב בשבילנו הוא קיבוץ קליה. למה? ככה. סתם, האמת שנורא רצינו לשנות את אורח החיים שבו חיינו, דהיינו, עבודה, שרות הסעות, שרות שמרטפות לילדים ושרות שמרטפות אחד על השני אשתי עלי ואני עליה. רצינו חיי קהילה, רצינו משהו פתוח, מרחבים, רצינו להפסיק את שרותי השמרטפייה, רצינו להשתתף בבניה של משהו אחר, להיות פעילים יותר מעבר לדלד אמותנו. אז לאחר חיפושים קדחתניים, החלטנו כאמור אשתי ואשתי, להגיע לכאן, לנסות. אני לצערי לא נייד אשתי כן. כלומר ההגעה לכאן היתה כרוכה בחוסר ניידות מצידי. אבל החלטתי כאמור שמה שאשתי רוצה אני עושה, אז הגענו לכאן. ההגעה היתה רצופה לא מעט מכשולים, וועדת קבלה, מבחנים מפרכים וציפיה אינסופית. אבל לבסוף התקשר חברנו מוטי בערב ראש השנה, כשחשבנו האמת שכבר שום דבר לא ייצא מהסיפור הזה ואיחל לנו שנה טובה. אני שאיני נביא אך יודע משהו על העולם הזה, ידעתי שאת השנה הבאה מבלי שזה ייאמר כבר אחגוג בקיבוץ. וכך בחג הסוכות, הגיעו מוטי רכז הקליטה וחמי שהוא חלק מתושבי קליה ותושב השכונה הקהילתית אחר כבוד אל ביתי הצנוע בירושלים, על כוס קפה ומים, כן גם כבדנו אותם, הוחלט שנעבור לשנת ניסיון בקליה. טוב מכאן היה רק לעשות כמה דברים קטנים ולא משמעותיים: ממש אחד או שניים, להשכיר את הדירה, להעביר רישום בעריה של הילדים, למצוא רכב טוב, שיוכל בלי מאמצי השתנקות וסבל לעלות את עליותיה של ירושלים, למצוא מוביל, לקבוע תאריך ולעבור. ממש מעט דברים. אחרי כל זה הגענו לקליה ב 21.11.2010, יום ראשון. את פננו קיבל מוטי בסלסלת ממתקים ונכונות לעזור. על התחלת המגורים שלנו, נספר בפוסט הבא. והפעם בהקדם האפשרי.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל Udilug אלא אם צויין אחרת