00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

כן, לא, למה לא?

פנטזיה מרוקאית

19/07/2011

                     

כולנו מפנטזים על החופשה האולטימטיבית שלנו, רק השאלה שעולה תמיד היא לאן, מתי ועם מי? אין לי שום כוונה להסתבך כאן עם תשובה לשאלה הזו, אבל מה שאני כן רוצה, זה לספר לכם על חופשה שהיתה לי במרוקו.  
אז ככה. לאשכנזיה כמוני זה לא בדיוק היה יעד תיירותי אטרקטיבי כשעלה הרעיון לנסוע לשם, אך לאחר הפצרותיו של בן זוגי יליד המקום וכמיהתו לטיול שורשים במחוזות ילדותו, נכנעתי.
כשקיבלתי את חוברת המסלול עם הכותרת: "פנטזיה מרוקאית", התחזקה בי המחשבה שקיבלתי החלטה נבונה ודמיינתי לי את כל אותם המקומות האקזוטיים בהם אבקר ואת החפלות המסורתיות עם ריקודי בטן חושניים.
המפגש הראשון עם ארץ היעד היה כמובן מיד כשירדנו מהמטוס בקזבלנקה. שם התחוור לנו כי הכנסת האורחים המרוקנית תלויה בנדיבות ידו של התייר הישראלי וההמתנה בטרמינל נמשכה לפחות כמה שעות (ואל תעיזו להזכיר את המילה שוחד או טובות הנאה, זה קשור אך ורק לפוליטיקאים...)
לאחר שהעניינים הסתדרו יצאנו לדרכנו. לאורך כל הנסיעה היתה תחושה של שיגור במנהרת הזמן עד הגעתנו לכפר נידח אי שם. כפר שעד עצם היום הזה לא מחובר לרשת המים והחשמל. נשות הכפר המקומיות ישבו לצדי הנהר וכיבסו את בגדיהן. חברי הקבוצה התקהלו סביבן וצילמו אותן מכל זוית אפשרית, אבל כשחברי הקבוצה ואני בראשם היינו צריכים לשירותים...הסתבר לנו כי שם חייבים למצוא רק זוית אחת נכונה...אחרת נוצרת בעיה. שירותי הכפר הם עדיין בול פגיעה!!
לא אפרט יתר על המידה על חוסר גמישותי והתוצאות של זה, רק אציין שחיכיתי בקוצר רוח להגיע למלון להתרעננות מחודשת. רק מה שלא ידעתי זה שבית המלון באזור, לא עומד בקריטריונים של דירוג כוכבים בכלל, והצנרת שם לא מצליחה להכיל את כל מה שמגיע משירותי הכפר השכן. אז תדמיינו לכם איזה מחזה נגלה לפניי ועם איזה ניחוח מסביב נאלצתי לנסות להירדם... 
לא ארחיב כל כך על חלקו הראשון של הטיול שהיה מבחינתי טראומתי וקשה, כמו גם ההשלכות שהיו לי מהשימוש בשמן ארגן מרוקאי והתיבול המזרחי החריף שתושבי המקום שמים בכל מזון או תבשיל שלהם. אך אני שמחה לשתף אותכם בשאר החוויות המרגשות שליוו אותי בחלקו השני. חלקם הטביעו את חותמם בריחות חזקים שילכו איתי עוד לאורך זמן. 
במהלך סיורנו בערים רבט, פס ומקנס שכל אחת מהן בנפרד אופפת מסתורין, נחרדנו לגלות את מנהג הילדים המקומיים לבושי הסחבות, המצטופפים סביב תיירים ומקבצים נדבות. מראה ששבר את ליבי ורוקן את ארנקי. הביקור במפעל לתבלינים וצמחי מרפא שמבטיחים פתרון לכל חולי ומכאוב, סיור במפעל עורות כשבכניסה שלו דוחפים לאף לכל מבקר, חופן עלי נענע לנטרל את ריחות הסירחון שעוטפים אותו. הריחות החזקים מהשוק במרקש שעוד ישארו אצלי באף עוד שנים רבות, וכל אווירת השוק התוססת שהיא חגיגה לעיניים עם כל אותם אקרובטים, מאלפי נחשים, קוסמים, מכשפים ועושי קמיעות למיניהם. ואיך אפשר כאמור בלי עלייה לקברי צדיקים וביקור בבתי כנסת עתיקים, כשמדובר בטיול למרוקו.

אבל חוויה אחת מיוחדת ומטלטלת תרתי משמע...היתה לי במרוקו והיא זכורה לי במיוחד. 

.....אני יושבת על דיונה בלב הסהרה. השעה 04:00 לפנות בוקר. לגופי גלביה עם הדפסים אתניים כשהרוח הקרירה והרעד התוקף אותי מצמידות אותה לגופי. על הראש ומסביב צוארי מלופף צעיף צבעוני, שבימים כתיקונם משמש רעלה לבנות המקום. לימיני יושב בדואי שחור שפם ושיער, האוחז בחבל הקשור לצוואר גמלו הממושמע. משמאלי, קבוצת מטיילים וביניהם יושב בעלי היקר, יליד המקום, המתרגש כבר ימים אחדים מטיול השורשים שחווה. עיני מקפצות מצד לצד. מביטות קדימה, נפעמות מיופי עוצר נשימה של צבעי הנץ החמה, ומיד חוזרות להביט לכיוונו של בעלי, המפטפט בשפת אמו, מרוקאית, עם בדואי נוסף היושב לצידו. השיחה מתנהלת בענין משא ומתן על מכירתי וכמה גמלים אני שווה לו....

אלו רגעים הזויים וקסומים שהיו חלק ממסע ג`יפים בסהרה! טיול שהתבהר יותר כדהירה במרחביו העצומים של מדבר סהרה, בה נאלצתי לשנן חרישית את תפילת הדרך, לאור הזעזועים בשטח וייחלתי למיומנות הנהגים הבדואים. יהיה לי קשה לשכוח גם את הרכיבה על גב הגמלים המושפעים מהדיונות שעליהם הם מתהלכים במשך שנים. את מראה הבדואים בחיוך חסר שיניים החובשים את ראשי התיירים בתרבושים ועוטפים את צוארי הנשים ברעלות צבעוניות. אבל בעיקר את עוצמת החוויה בידיעה שעדיין קיימת בקרב הבדואים במרוקו קנייה ומכירת נשים ושהייתי לרגעים בודדים חלק מעיסקה כזו... 

צפירת ארגעה! חזרתי, אני כאן. לא נמכרתי! את תוצאות המו"מ שניהל זוגי היקר על מכירתי עוד אספר בהמשך, אבל כאן אני רוצה לפרגן לו לאור העובדה שהיה לו מפגש מרתק עם העבר. ההליכה בסמטאות ילדותו היו עבורו חוויה מרגשת ועוצמתית יותר מהכל.

לסיכום, "הפנטזיה המרוקאית" התגלתה כחופשה עוצמתית, טעונה ועמוסה בחוויות רגשיות ומרתקות שילוו אותי עוד שנים ארוכות. אז תגידו לי אתם מהי חופשה מושלמת מבחינתכם??

                                              להשתמע, אביבה

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

4 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל Avivamar אלא אם צויין אחרת