00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

דעת מיעוט

תעזבו את הילדים בשקט

18/07/2011

לאחרונה התבשרנו על יוזמתו החדשה של שר החינוך הבלתי נלאה, גדעון סער, שהרגיש ככל הנראה כי הוא נדחק לאחור בתחרות תפיסת הכותרות אל מול עשרות השרים האחרים. זוהי תוצאה בעייתית נוספת של ריבוי השרים במדינתנו הקטנטונת – פשוט אין מספיק אמצעי תקשורת וצופים המסוגלים לספק זמן מסך ראוי לכולם, והשרים נאלצים לדרוך אחד על השני ולהיאחז בכל בדל רעיון וזיז סלע קיומנו חשוף על מנת לנסות ולטפס החוצה מתוך בור האלמוניות העמוק, אל עבר האור שיבטיח להם שמישהו יזכור את שמם.


בקצרה, כך נראה הרעיון שלו:

"[...] על פי ההנחיות החדשות הגננות מחויבות ללמד את הילדים לפחות אחת לשבוע על סמלי המדינה. הגננות הונחו ללמד את הילדים את ההמנון הלאומי – עד ליום העצמאות הבא [...] הגננת תפתח את השבוע בהנפת הדגל ושירת ההמנון [...] הגננת תכיר ותלמד את הילדים את סמלי המדינה (סמל, דגל, המנון) בהקשרים הרלוונטיים ובאירועים שונים בגן אחת לשבוע. הגננת תטפח את הזהות ואת תחושת השייכות החברתית-לאומית והמסורתית של הילדים לאורך כל השנה".

רעיונות פטריוטיים מעין אלו לרוב עושים לי בחילה, מכיוון שהם מעוותים לחלוטין את משמעותה של המדינה המודרנית. יש כאן בלבול מהותי: במקום שהמדינה תתחייב לנאמנות לאזרחים, היא מנסה לחוקק חוקים שיחזקו את נאמנות האזרחים למדינה. ולמה בכלל צריך לחזק את המחויבות ותחושת השייכות הזאת מלכתחילה?


מנהל טוב, או מפקד טוב בצבא, לא צריכים לחזק את תחושת הנאמנות של אנשיהם. התחושה היא טריוויאלית, ונובעת מכך שהאנשים מרגישים כי יש להם על מי לסמוך. בני האדם הם חיות עדריות מטבען, ואין לנו התנגדות עקרונית להיות מובלים מאחורי מנהיג כלשהו. לעומת זאת, מנהל גרוע צריך כל הזמן לדרוש מאנשיו אישור לנאמנותם, מכיוון שהוא יודע שזו מוטלת בספק.

כך גם לגבי מדינות: ככל שהמדינה מתנהלת בצורה סבירה יותר, כך פוחת הצורך בעידוד רגשות פטריוטיים. שווייץ לא צריכה להשמיע את ההמנון לאזרחיה על מנת לגרום להם לאהוב את ארץ מולדתם ולמנוע מהם להגר לארצות הברית, הם פשוט נשארים שם כי החיים שלהם טובים.

אני מוכן להתערב שבכל מדינה ובכל תקופה בהיסטוריה (מאז שהמציאו את "מדינת הלאום"), תגלו שרמת ההשקעה בחינוך פטריוטי וסמלים פטריוטים עולה כאשר המצב הכלכלי והמדיני מידרדר. האזרחים מתחילים להטיל ספק בלגיטימיות של השלטון הקיים, במצבים מסוימים הם עלולים להצית מרד של ממש, ובמקרים כגון ישראל 2011 הם פשוט יהגרו לחו"ל, או ישתמטו מחובותיהם למדינה (צה"ל, תשלום מיסים, אפילו השתתפות בבחירות).

הפתרון הפטריוטי הוא יעיל בטווח הקצר, בייחוד כאשר הוא מגיע ביחד עם המצאתם של אויבים שטניים כלשהם האשמים בכל בעיותיה של המדינה. ילדים בני 18 משתכנעים בקלות מדהימה למות עבור מולדתם בקרב כנגד האויבים השטניים, המלחמה פורצת, ועד מהרה כולם שוכחים מהבעיות האמיתיות. בטווח הארוך מצבה הכלכלי של המדינה רק מידרדר בגלל המלחמה, הילדים חוזרים ממנה עם השקפה הרבה יותר צינית לגבי העולם, את המבוגרים מלכתחילה די קשה לשכנע, והמנהיגים מגלים בכל דור מחדש כי הפטריוטיות לבדה היא תרופת אליל אשר אינה מסוגלת לפתור בעיות כלכליות, חברתיות או מדיניות.


במדינת ישראל יש מיסים גבוהים למדי (בעיקר מיסים עקיפים), שמממנים מערכת ביטחון שמנה וזללנית, תומכים בחלומות דתיים-משיחיים, מסבסדים משק לא תחרותי, ויוצרים מדינה שקשה לחיות בה. זו לא אשמתם של הפלסטינים או של האיראנים, אלא שלנו, ושלנו בלבד. עידוד רגשות פטריוטיים בקרב ילדי הגן לא ימנע מהם בעתיד להבחין באמת הפשוטה הזו, לא בטווח הארוך. במקום לטפל בסימפטומים – חוסר המחויבות למדינה – שר החינוך צריך לטפל באותם חלקים של המחלה עצמה אשר נמצאים תחת אחריותו: רפורמות שונות אשר יהפכו את מערכת החינוך ליעילה ומוצלחת יותר, שיפור החינוך הטכנולוגי, משיכת מורים טובים יותר וכו'.

ממשלת ישראל לא אמורה לדרוש גאווה מאזרחיה או לנסות לטעת בהם את הגאווה הזו על ידי טריקים של תעמולה זולה; היא אמורה להתנהל באופן שיגרום לכולנו להיות גאים במדינה שבה אנחנו חיים. לצערי, נראה כי בשנים האחרונות הפוליטיקאים שלנו אינם מבינים זאת. בתגובה לכך, אני מציע רפורמה חינוכית בכנסת, אשר תכלול שיעורי אזרחות, היסטוריה, כלכלה ומדעי המדינה, ותחזק את תחושת השייכות של חברי הכנסת כלפי אזרחי המדינה. זהו הכיוון הנדרש בימים אלו, ולא הכיוון ההפוך.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

32 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל גן אנוכי אלא אם צויין אחרת