1515
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

החיים שלי (או של אחרים)

החירות, התורים והאינטרנט (במקום סיפור לשבת)

 
כשבועיים לפני הנסיעה לארה"ב התיישבנו לתכנן יותר בפירוט את מעשינו בכל יום. ליום רביעי ה-13.7 תכננו לבקר בפסל החירות.
כשבדקתי את הפרטים גיליתי להפתעתי כי מומלץ מאוד להזמין מקומות מראש כי אחרת מדובר בתורים ארוכים מאוד. למי שרוצה להגיע לראש פסל החירות (לכתר) מומלץ להזמין מקום שלושה חודשים מראש, אבל לכך לא התכוונו בכל מקרה (יש שם המון מדרגות...)
באחד האתרים שבדקתי – אתר רשמי של רשות הגנים האמריקאית – היה כתוב שחייבים להזמין מקום מראש.
 
ובכן, ניגשתי להזמין כרטיסים – והסתבר שאין כרטיסים עד ל-19.7 – אחרי שאנחנו עוזבים את ניו-יורק.
התחלתי לחפש כיצד ניתן בכל זאת להגיע לפסל החירות והבנתי כי יש מספר מוגבל של כרטיסים שאפשר לקבל לאותו יום – אם מגיעים מוקדם בבוקר.
אפשרות אחרת שרבים המליצו עליה הייתה לוותר לחלוטין על המעבורת לפסל החירות ועל הביקור באי עליו הוא מוצב, ובמקום הביקור שם לקחת את המעבורת לסטייטן איילנד העוברת קרוב מאוד לפסל החירות והנסיעה בה היא חינם (יש ארוחות חינם בארה"ב!)
 
החלטנו לנסות להגיע למעבורת לפסל החירות בשעה מוקדמת (המעבורת הראשונה אמורה לצאת ב-08:45) ולקוות לטוב – ואם נראה שהתורים בלתי אפשריים ניקח את המעבורת לסטייטן איילנד במקום כמומלץ.
תכננתי להגיע לשם באמת מוקדם – אפילו לפני שמונה בבוקר. אבל תכננתי עוד הרבה דברים... למשל להתעמל כל יום או יומיים ואולי אפילו לצאת לריצה.
אבל אני כל כך עייף... כשעננת העירה אותי בשבע בבוקר בקושי הצלחתי לצאת מהמיטה. אח"כ היינו צריכים לאכול ארוחת בוקר וכשסוף סוף יצאנו לדרך טעינו קצת בבחירת תחנת הרכבת התחתית. בסופו של דבר יצאנו מהרכבת קצת אחרי תשע בבוקר.
מול הרכבת ראיתי את הכניסה למעבורת לסטייטן איילנד וכמעט הצעתי שנלך לשם מיד – הייתי בטוח שמצפה לנו תור של שעתיים לפסל החירות (לפי האיומים באינטרנט).
בכל זאת הלכנו לקנות כרטיסים לפסל החירות – או לפחות להתבונן בתור הארוך לכרטיסים – כי תורים כאלה לא רואים בארץ.
מצאנו תור של כ-20 איש – לא כל כך נורא – אבל תוך שתי דקות הסתבר כי זהו תור רק לאנשים שהזמינו כרטיסים מראש ובאו לאסוף אותם.
בתור לאנשים המסכנים כמונו שלא הזמינו כרטיסים מראש היו כ... חמישה אנשים.
תוך חמש דקות רכשנו כרטיסים והלכנו אל התור הבא – התור לבדיקות הביטחוניות. באינטרנט למדנו כי לפני העלייה למעבורת נערכות בדיקות כמו בשדה תעופה כולל שיקוף של התיקים ומעבר בגלאי מתכות.
תיארנו לעצמנו שהתור הזה ייקח הרבה זמן... אבל תוך חמש דקות נוספות היינו כבר על המעבורת.
 
נכון שלפני הכניסה לבסיס של פסל החירות היה עוד תור ושוב עברנו בדיקות ביטחוניות קפדניות, אבל גם זה לא לקח יותר מעשר או חמש עשרה דקות.
והביקור בפסל החירות בהחלט היה שווה (גם אם עומדים קצת יותר בתור).
 
כעת אני אופטימי יותר לגבי התורים הבאים הצפויים לנו
 
 
מוסר השכל: אין מוקדם ומאוחר בתור(ה)
 
 
שבת שלום!
 
 
והרשומה המומלצת (קצת ישנה כי משום מה אני בפיגור)– מסדר כנפיים 2011 – בבלוג של shi1957
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

74 תגובות

תגיות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל motior אלא אם צויין אחרת