66
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

איילת מטיילת

קוביית Facebook Like

פרשת ג`יין אייר

הלכתי אתמול לצפות בסרט "ג'יין אייר" עם חברתי הטובה קרין.

קצת רקע: את הספר ג'יין אייר קראתי לפחות 20 פעמים במהלך חיי. בממוצע פעם בשנה לאורך חיי הבוגרים. אין לי הסבר לשריטה הזו, אבל בואו נסכים שיש דברים גרועים יותר...

ראיתי גם את כל הגרסאות הקולנועיות והטלויזיוניות, ומיסטר רוצ'סטר המושלם ביותר הוא ללא ספק מיסטר רוצ'סטר הזה

הלוא הוא טימותי דלטון.

אין עליו.

לכן לקח לי קצת זמן להתרגל, אני מודה, למיסטר רוצ'סטר חדש

במהלך הסרט הוא בהחלט עבר את האודישן שלי. התאהבתי גם בו והכל בסדר.

כאמור, ראיתי את הסרט עם חברתי האהובה קרין, וביחד איתנו ישבו בקולנוע  עוד כ-  10  קשישים שלא לומר ישישים. בזמן שהרהרתי על הרייטינג הירוד שיש לג'יין אייר בימינו הסיט הרהור מטריד אחר את מחשבותיי: ההרהור התייחס לטעם המיושן שלי בענייני ספרות ותרבות. צריך להתקדם קצת.

הביקורת היחידה שיש לי על הסרט  מופנית לצלם או למקרין בקולנוע לב הרצליה. הראשים של הדמויות נחתכו בחלקן העליון לאורך כל הסרט וזה היה די מרגיז. אז או שמישהו פה לא יקבל פרס אוסקר על הצילום הטוב ביותר, או שמישהו צריך להרכיב משקפיים עם מספר גבוה יותר כשהוא יוצא לעבודה. אחד מכם חייב להשתפר, רבותיי.

קרין ואני הפלגנו אתמול לאנגליה של המאה ה-19. אנגליה אפורה, עגמומית, בודדה, אכזרית וקרה. מזג האויר הקיצוני שיקף את חייה של ג'ין: החורף האפל, הקר בתקופות הקשות שלה, לעומת האביב המואר והמלבלב בתקופת ההתאהבות במיסטר רוצ'סטר.

כשיצאנו מהסרט, ועברנו מאנגליה הקודרת להרצליה החמה חשבתי בליבי: סחתיין עלייך, שרלוט ברונטה, שיחקת אותה, אחותי- איך הצלחת לכתוב יצירה לפני 164 שנה והיא ממשיכה להתקיים ולרגש עד היום.

כדאי לראות.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

26 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ayeletgazit אלא אם צויין אחרת