00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

Aliens & Mind Control

ההילר השני שטיפל בי: ג`וני - טיפול מספר 12.

(אני סופר את הטיפולים מתחילתם כתהליך אחד ולכן זהו טיפול מספר 12).

31.10.2001

לאחר שמונה חודשי הפסקה בטיפולים מצבי עדיין לא היה טוב. ידעתי שאם אני רוצה להגיע למשהו, אני חייב להמשיך.

ההילר השני שטיפל בי לא נתן לי אישור לפרסם את שמו (לא ביקשתי) ולכן אכנה אותו בשם בדוי: ג'וני.
ג'וני לא היה ההעדפה הראשונה שלי.
קדמו לו שני הילרים שהכרתי במהלך ההפסקה מאדריאן, אך שניהם לא יכלו לטפל בי בגלל התחייבויות אחרות.

ג'וני הוא ידיד טוב של אדריאן והם עבדו הרבה ביחד.
על פי ספרו של אדריאן הוא מטפל ומתקשר בכיר המהווה סמכות בכל הקשור לחוצנים ואדריאן רואה בו שותף שווה ערך.
אם רציתי מישהו שאוכל לסמוך עליו, זה היה האיש.
התקשרתי אליו.
לטלפון ענה קול עירני שהפתיע אותי. מתמונתו של ג'וני בספר חשבתי שהוא איש מנומנם ומגושם משהו.
האדם שדיבר נשמע בטוח מאד בעצמו.
אני: שלום. האם אני מדבר עם ג'וני?
ג'וני: כן. מה הבעיה?
אני: אני מטופל לשעבר של אדריאן. הטיפול שיפר את מצבי, אך לא מספיק. עלי להמשיך את הטיפולים.
נשמעה אנחת רווחה. השם אדריאן שבר כנראה את הקרח. מכאן כבר היה ברור ששנינו מדברים באותה שפה ושנושא החוצנים לא זר לי.
ג'וני: יש לי מחר, בתאריך 22.10.2001  שעה פנויה. האם אתה יכול להגיע?
קבענו למחר.

למחרת...
את הדלת פתח בחור שמנמן בעל תנועות נמרצות ומעשיות. הוא נראה כמו מוכר בחנות מכולת.
מבטנו נפגשו ובאחת התפוגגו כל חששותי.
העיניים הפגינו טוב לב ומבט של אדם שאינו מסוגל לשקר או להרע למישהו. הוא לחץ את ידי בחמימות ובחוזקה.
כמו כל האנשים שעבדו עם חוצנים היה ג'וני אדם מחובר למציאות, אוהב חיים, שאינו מפריח לחלל האוויר אמירות פילוסופיות מעורפלות.
כאלו היו גם אדריאן ושלושה הילרים נוספים שהספקתי להכיר.

ג'וני הושיב אותי על כורסא באמצע הסלון: כן, אז בוא ספר מה הבעיה?  
בהיתי בו בחוסר אמון: אנחנו נשב כאן, באמצע הדירה? אין מקום שבו נוכל לשבת בפרטיות?
ג'וני (בציניות): מצטער, הקליניקה בשיפוץ. מסתבר שבדירה לא היה חדר נוסף שיכול לשמש כקליניקה.
ג'וני לא נראה מוטרד. מרגע זה החל הטיפול לזרום.

מתחילת השיחה ג'וני התנהג כאילו שהוא בקשר בלתי פוסק עם החוצנים.
כאילו שהם נוכחים כל הזמן לידו, אמיתיים כמו הכסאות שבחדר.
ההבנה שאכן כך הדבר חלחלה לתודעתי רק בחודשים האחרונים.
עד עתה היה קיומם עבורי משהו מופשט ולא נוכחות פיזית ממשית בחדר.
הידיעה שאנו נצפים על ידי גורם שלישי בלתי נראה טרדה את מנוחתי ואף הפחידה. חשתי פלישה לפרטיותי.
המחשבה על כך גרמה לי לבקר את התנהגותי ולנסות "לשפר" אותה בנקודות שבהן נראתה לי "בלתי מכובדת".
בתהליך שלקח מספר שבועות הצלחתי לשכנע את עצמי שמודעות היתר מזיקה ושעלי לנהוג בטבעיות.
החוצנים במילא לא יתרשמו מפני שהם יודעים מי אני באמת.

ג'וני התיישב על הספה והתחלנו לדבר באופן חופשי.
ג'וני דיבר מהר ובביטחון. הוא נראה יותר כאדם שעוסק בעבודת ייעוץ שגרתית ולא כמישהו העוסק במשהו כמו ניהול מרפאת חוצנים.
ההבדל הגדול בין הפגישה אצל ג'וני לפגישות עם אדריאן היה בכך שאצל אדריאן הייתי מתלמד שלא חדל לחקור את תעלומת החוצנים.
אל ג'וני באתי כמעט כעניין שבשגרה. כמו פאציינט שבא למרפאה לקבל טיפול רפואי.
אין ספק שבשנתיים האחרונות עברתי תהליך פסיכולוגי משמעותי.

אני: כפי שאתה יודע, אני מטופל לשעבר של אדריאן. אדריאן מסר לי שהחוצנים שלו הסירו לי 14 חרצנים במוח שהפריעו לתפקוד.
ג'וני: אני רואה 11 נקודות שחורות במוח שלך, היכן שהחוצנים טיפלו בך.
אני: מצבי השתפר, אך לא מספיק. יש לי לחץ באוזניים המשפיע גם על הראייה.
נוסף לכך אני סובל מקילע. הקילע נוצר כתוצאה ישירה מהבעיה במוח. הרגשתי שאני נדחף החוצה מתוך הגוף שלי וכתגובת נגד סיגלתי לי הרגל מגונה לאמץ את שרירי הבטן התחתונה על מנת להרגיש שאני בתוך הגוף שלי. כך אירע הקילע. למעשה איבדתי שליטה.
עברתי ניתוח קילע בשנת 1997. החוצנים של אדריאן חיברו מחדש את העצבים במקום אך התחושה לא חזרה לקדמותה.

(הערה מ- 07/2011: הטפיל שישב על עמוד השדרה שלי דחף את הגוף האסטראלי שלי הצידה.
היו תקופות שהרגשתי שאני נמצא כחמישה סנטימטר הצידה מהגוף הפיזי שלי. זהו לא מצב שבו אפשר לקיים חיים נורמאליים). - - -

ג'וני: שב בבקשה בנוחות על הכורסא, הישען אחורה והשען את כפות הידיים על מסעד הכורסא.
יתכן ותרגיש זרימה או עיקצוצים בכפות הידיים. החוצנים זיהו אצלך שני גידולים על גזע המוח. הם יורידו אותם. זו לא בעיה בשבילם.
הגידולים חוסמים את האנרגיה שאמורה לרדת במורד הגוף, כולל האנרגיה המינית באגן שתיארת.
יתכן שהם גם אחראים ללחץ שלך באוזניים ולטישטוש הראיה.
הייתי בהלם. לא עברו דקות מספר מתחילת הטיפול וכבר הייתי בשתי רגליים בתוך "איזור הדימדומים".
התברר שכל משך שיחתנו החוצנים בדקו אותי.
אני: גידולים על גזע המוח? כיצד לא זיהו אותם החוצנים של אדריאן?
ג'וני: החוצנים של אדריאן עובדים בשיטה אחרת.
בירכתי על מזלי הטוב בכך שהגעתי לג'וני.
אם כן, צדקתי. התחושה הבסיסית שלי שבעייתי טרם נפתרה התבררה כנכונה.

ג'וני: החוצנים תיכף ירדימו אותך.
עצמתי עיניים בציפיה לתחושת התרדמה אך ג'וני עצר אותי.
ג'וני: מדובר בהרדמה מקומית. אין לך מה לעצום עיניים.
נזכרתי שהמוח אינו מרגיש כשנוגעים בו. בינתיים הרהרתי לי:
הנה אני כאן, יושב לי על כסא, וחוצנים בלתי נראים מנתחים אותי במוח. ניסיתי לשווא לקבל קלט חושי כלשהו שיוכיח לי שמשהו אכן קורה, אך לא הרגשתי דבר.
הרגשתי עיקצוצים כלשהם ביד ימין, אך ייחסתי זאת לעובדה שהיא נחה ללא תנועה מספר דקות.
למרות שעברתי סיטואציה דומה אצל אדריאן, הייתי בעיצומה של התרגשות.
הרעיון שאני מנותח באמת, שהדברים אכן מתרחשים, ריגש אותי.
ג'וני: גוש אחד ירד בקלות. הגוש השני בעייתי. נראה כאילו יש לו המון רגליים קטנות שרוצות להיתפס. החוצנים עובדים קשה.
הבנתי שג'וני רומז לי שמדובר בטפיל כפי שקראתי בספריו של אדריאן, אך נמנע מלהגיד זאת כדי לא להפחיד אותי.
ניצלתי את הזמן לדבר.
אני: לא מזמן הילר אחר (לא אדריאן) אמר לי שהחוצנים שלו יסדרו לי מכשיר כלשהו שיגן עלי מפני אנרגיות שליליות.
האם אתה רואה משהו?
ג'וני: כן. אני רואה מכשיר כזה. לא רציתי להגיד לך כדי לא להפחיד אותך. מגיעים אלי כל מיני אנשים עם כל מיני חיבורים ותוספות.
אני לא מספר להם על כך אם הם לא שואלים. חלקם לא יודעים על המכשירים.
אני: זה בסדר. הדבר נעשה בידיעתי ובהסכמתי.

(הערה מ-07/2011: בינתיים התברר שהמכשיר שחיברו לי לא עשה רק דברים טובים. הילרית שטפלה בי בשלב מאוחר יותר סיפרה לי שהמכשיר חיבר את המוח שלי ללא רשותי למערכת שליטה מרכזית אליה חוברו אנשים נוספים ושהתכוננו להפעיל אותנו ביחד לצורך עניין כלשהו.
זוהי הפרה בוטה של כל כלל אתיקה שניתן לעלות  על הדעת. המכשיר הוסר על ידי ההילרית). - - -

ג'וני: תשתדל לא להזיז את הראש כשאתה מדבר. אתה מפריע לעבודה על המוח שלך.
(לאחר הפסקה קלה) אני: נזכרתי במשהו חשוב. אני ממש מתפלא איך שכחתי. יש לי בעיה רצינית בפה.
שן שקיבלה זיהום בחניכיים וכמעט איבדתי אותה.
עברתי ניתוח חניכיים בלייזר והשן ניצלה בינתיים. הבעיה היא שבמצב הנוכחי השן לא תחזיק הרבה זמן.
מדי פעם יש דימום או יוצאת מוגלה. האיזור מאד מגורה, ומעסיק כל הזמן את המערכת החיסונית שלי.
אני מאד מבקש מן החוצנים לבדוק את השן ולראות אם אפשר לטפל בה. אובדנה יהיה עבורי רע מאד.
ג'וני: אתה צודק. השתלות שיניים הן עניין מפוקפק ביותר. אל תעשה את זה. החוצנים לא מתעסקים בשיניים. מצטער. לך לרופא שיניים.
אני: אבל זה לא שיניים. זה חניכיים!
ג'וני: בסדר. החוצנים יבדקו. הם יבצעו בדיקת רקמה (ביופסיה) ויבדקו אם אפשר לטפל, אולי להשתיל לך תאים.
הם יגיעו אליך הביתה ביומיים הקרובים ויטפלו בך שם. זהו טיפול נסיוני, אני לא מבטיח כלום.
אני נושם לרווחה. זו בדיוק התשובה שקיוויתי לשמוע.

אני: נזכרתי בעוד משהו חשוב. יש לי בעיות שינה רציניות.
על מנת שתקבל מושג עד כמה המצב רע, יש לי מרשם פתוח לכדורי שינה מהרופאה.
ג'וני: לא היה צורך לספר לי. כבר ידעתי את זה. למעשה התכוננתי להתייחס לכך. הגידולים בגזע המוח הם כנראה הגורם לבעיה. אני מקווה שבעיה זו תיפתר.
לפתע ג'וני צמצם את עיניו בהבעה של ריכוז: האם סבלת בעברך מטראומה?
הופתעתי. גם זאב קולמן, ההילר הישראלי מניו-יורק, איבחן את הבעיה.
אני: כן. השירות הצבאי כולו היה טראומה. אך על פי ההסברים שקיבלתי מאדריאן, הבעיה האמיתית היתה הבעיה במוח. בגיל עשרים המוח שלי פשוט נסתם. האקסונים לא יכלו יותר להתקדם בגלל הגושים, ואיבדתי את היכולת להסתגל.
אם לא הצבא, משהו אחר באותה תקופה היה גורם לבעיה. הצבא פשוט היה שם. 

ג'וני: אני רואה שיש לך פתיחות גדולה לנושא החוצנים.
אני: נכון. בסך הכל הנושא מסקרן אותי והגישה שלי חיובית.
ג'וני: אתה מכיר את האנשים האלה שמגיעים עם הבעת ספקנות על הפנים: "בוא נראה מה אתה יודע לעשות! נראה אותך!"
חייכתי. ידעתי שאני שייך למעטים שכבר עברו את השלב הזה. מבחינה זו לפחות הייתי מטופל מועדף על ידי המטפלים. היה נוח לעבוד איתי.
ג'וני: טיפלתי לאחרונה בבחורה שהיתה חולת סרטן. הצלחנו להתגבר על הסרטן אך כתוצאה מהחלשות הגוף נוצרה לה בעיה בלב והיא מתה. הטיפול ניתן לה בחינם.
השתנקתי. זה עתה הוכיח לי ג'וני כי השיפוט שלי לגבי אופיו היה נכון. השיקול המוסרי והרצון לעזור עמדו אצלו בעדיפות הראשונה לפני כל שיקול כספי.
ג'וני: אני רואה שאתה מאד מתרגש.
אני: אני מעוניין בעתיד להיות מטפל בעצמי ולכן מעניינת אותי זווית הראיה של המטפל.
הבחירה שלך היא ברמה המוסרית העליונה. לו הייתי במקומך הייתי עושה את אותו הדבר.

ג'וני: או-קיי החוצנים סיימו להוריד את הגוש השני. איזור גזע המוח היכן שישבו הגושים הוא קצת אכול וחסר שם חומר.
החוצנים משתילים שם תאים, למעשה D.N.A לשקם את האזור. השיקום יארך כעשרים יום עד שהתאים יתפסו.
בסופו של התהליך תהיה מחובר טוב יותר לאנרגיות שלך.
אני: עשרים יום? קטן עלי. אני סובל מהבעיה עשרים שנה!
ג'וני: עברת ניתוח קשה. יתכן שבימים הקרובים תסבול מכאב ראש עמום ובלתי מוסבר באזור העורף. אל תפחד, זה יחלוף.
כמו כן מאותה סיבה בחודש הקרוב ילווה אותך חוצן נוירולוג. תפקידו לטפל בך במקרה של סיבוכים.
הוא ילך איתך לכל מקום. מעין "מלווה אישי."
לא הופתעתי. קראתי בספרו של אדריאן על ליווי שכזה והנה "זכיתי" לכך בעצמי. חייכתי.
אני: חוצן ילווה אותי? נהדר!
ג'וני: אל תצחק. העניין רציני.
אני: איך קוראים לו?
ג'וני: קוראים לו G-1 והוא נוירולוג.
אני: האם הוא מהגלקסיה שלנו?
ג'וני: לא. הוא מגלקסיה שכינויה 51. זוהי גלקסיה ממימד מקביל. לא ניתן לראות אותה בראייה רגילה של בני-אדם.
הוא ינסה לתקשר איתך בשעה שתישן בלילה.
אגב גם לי (ג'וני) יש ליווי קבוע. החוצנים הצמידו לי רובוט שגובהו כ- 70 סנטימטר. תפקידו לתרגם לי כל מיני דברים.
הוא גם מספר לי בדיחות ומעיר הערות שובבות לגבי נשים שהוא רואה ברחוב.
זהו, הטיפול להיום נגמר.

שנינו נשארנו לשבת. הקשר ביננו התפתח כה יפה ששנינו התקשנו להיפרד.
החלטתי להרשים קצת את ג'וני.
אני: כשהייתי בתיכון היתה לי תופעה מוזרה. היתה לי תחושה משונה במרכז המצח, כאילו יוצאת משם קרן אנרגטית.
זה היה כל כך חזק שהרגשתי כאילו שאני יכול לחתוך עם זה קירות. כמו קרן לייזר. זה היה באורך ארבעה מטר בערך.
אז עוד לא הכרתי מושגים כמו "העין השלישית" ולא ייחסתי לזה חשיבות. חשבתי שלכולם יש את זה. בינתיים זה נעלם. כנראה בגלל הבעיות במוח. אני מקווה שזה יחזור בעתיד.
ג'וני: זה מראה על פוטנציאל לתקשור.
אני: יש עוד משהו. היו תקופות שהרגשתי מעין קרן אנרגטית שיוצאת לי ממרכז כף היד בזווית של כ- 30 מעלות.
זה בא והולך, לא קבוע. נדמה לי שזה היה קיים בתקופות שהרגשתי טוב מאד מבחינה פיזית. כרגע זה לא קיים.
דוקא עכשיו התפשטה על פניו של ג'וני הבעת הפתעה והתרגשות.
ג'וני: זה מראה על פוטנציאל שלך להיות הילר.
התרגשתי מאד מתשובתו אך החלטתי לא להיסחף. בסופו של דבר עד היום לא עסקתי בהילינג ובהתחשב במצבי לא בטוח כלל שאוכל לעסוק בכך בעתיד.
בשלב זה קמנו מהספה.
ג'וני לחץ את ידי בחום: אני באמת מקווה שתבריא ותרגיש יותר טוב.
אני: גם אני מקווה.
פניתי לעבר הדלת (בצחוק): בוא G-1! אנחנו הולכים!
ג'וני חייך: זה לא הולך ככה...
יצאתי מהדירה בתחושה טובה. למרות נסיוני הארוך בטיפולי חוצנים הטיפול הזה היה מעל לציפיותי.

באוטובוס הצפוף בדרך הביתה עלתה במוחי מחשבה היתולית: כמה משעשע היה לו לחוצן המלווה שלי היו קוראים P-2 בגלל כפל המשמעות: פי-שתיים.
בטיפול הבא אקבל הוכחה לכך שהחוצנים קראו את מחשבותי...

לקראת הערב הגעתי לדירה של אחי. הייתי נרגש, בעיקר בגלל "הליווי" שזכיתי לו.
אך ההפתעה הגדולה הגיעה כאשר ניגשתי לצחצח את השיניים לפני השינה.

כאמור, ב- 09/2000 עברתי ניתוח חניכיים בלייזר.
הניתוח היה אמור להותיר מתחת לשן מכתש בעל שטח פנים חלק.
אולם כשבועיים לאחר הניתוח הופיעה במקום בליטה בגובה של כארבעה מילימטר.
להערכתי הסיבה לבליטה היתה אנרגיית החום של הלייזר שנספגה בתוך החניכיים עד שהם לא יכלו להכילה יותר ואז התפרצו אל פני השטח בצורה של בליטה.
שלוש פעמים הסיר רופא השיניים את הבליטה בעזרת הלייזר ושלוש פעמים היא שבה וצמחה.
ובכן הבליטה הגדולה והמטרידה הזו נעלמה!
בהיתי בראי באי-אמון: הבוקר היתה שם בליטה בגודל של כארבעה מילימטר, ואילו עתה השטח חלק לחלוטין!
עמדתי המום. זו הפעם הראשונה שהיתה בידי הוכחה פיזית לטיפול של החוצנים.

עלי להדגיש משהו:
שישה ימים לפני הטיפול אצל ג'וני, הגעתי למרפאתו של רופא השיניים לביקורת עקב גירוי ומוגלה באיזור הניתוח.
הרופא בדק אותי והודיע לי שאין לי מה לדאוג. המצב תקין ואם מדי פעם יש גירוי זה לא נורא.
הדבר חשוב לציון משום שכל אותו שבוע הייתי עסוק במצב השן, בודק ובוחן אותה מול הראי.
לו היתה הבליטה נעלמת באופן ספונטאני הייתי שם לב.
עד כמה שאני יכול להעיד, עד הביקור אצל ג'וני, הבליטה היתה בתוך הפה!
החוצנים השתכנעו כנראה מרצינות תלונותי והחליטו להגמיש טיפה את הכלל האוסר להשאיר עקבות פיזיים של עבודתם.
(מותר בפנים הגוף, אך לא על פניו או במקום גלוי).
כנראה שהשיקול הרפואי גבר כאן, ובנוסף פנים הפה הוא מוסתר ויקשה עלי להוכיח שהבליטה נעלמה עקב טיפול החוצנים ולא על ידי רופא השיניים או באופן ספונטאני.

למחרת היום, בתאריך 23.10.2001 , חזרתי הביתה. הייתי עייף מהנסיעה ומארועי יום אתמול. בתחילה לא ייחסתי חשיבות לכאב הראש העמום שתקף אותי באחורי הראש. רק לאחר מספר שעות כאשר הכאב לא חלף נזכרתי בדבריו של ג'וני.
נשכבתי במיטה כשאני ממלמל “G-1, G-1!”  תוך שאני מצביע לכיוון הראש.
יש לציין שלפני כן עוד הספקתי לצאת לריצה קצרה. יתכן שראשי כאב מהריצה, מהנסיעה, או אולי מכיוון שלא שתיתי מספיק מים.
בכל אופן כאב הראש חלף למחרת.

היום, שבת 3.11.2001 .
בהרגשתי הכללית חלה קפיצת מדרגה בהשוואה להרגשתי לפני הטיפול אצל ג'וני.
אני מרגיש כאילו מחסום פנימי נוסף הוסר ויש לי יותר כוח.
חלק מההפרעות שהיו קודם נעלמו.
אני מרגיש פתוח יותר וזורם יותר הן מבחינה אנרגטית והן מבחינת חוט המחשבה שלי.
אני מתנסח בצורה מהירה וברורה יותר.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

8 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל franse אלא אם צויין אחרת