00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

סרטים, מוזיקה וכאלה

עץ החיים

במאי: טרנס מאליק
שחקנים: בראד פיט, ג'סיקה צ'סטיין, שון פן
תסריט: טרנס מאליק

ז'אנר: דרמה, "סרט אומנותי"
שנה:
2011

אני לא אחד שמשתעמם מסרט בקלות. אני לומד בכיתה שבה כולם נרדמים מסרט שבדקה הראשונה שלו אין פיצוצים או ציצים, בעוד שאני דווקא יכול לאהוב סרטים שמכילים רק דיבורים, כל עוד הסיפור מעניין. אבל סוף סוף מצאתי את הסרט הזה. הסרט שכל-כך גרם לי לסבל שיצאתי מקולנוע באמצע. הסרט הזה הוא "עץ החיים". אני יודע שלא נהוג לכתוב ביקורות על סרט שראית ממנו רק חצי (לעזאזל, מישהו כבר פוטר בגלל זה), אבל לצערי קלטתי את כל מה שטוב ואת כל מה שרע בסרט מתוך שעה ו-10 דקות. וזה לא סימן טוב.

והנה הבעיה של הסרט: פה בדרך כל מגיע החלק שבו אני מספר לכם, הקוראים, על העלילה. מה הבעיה? בסרט הזה אין פאקינג עלילה! טוב, יש משהו שמתיימר להיות עלילה: לפי מה שאני מבין הקטע הוא שגבר המגולם ע"י שון פן נזכר בילדותו, אז היו לו 2 אחים, אבא קשוח (בראד פיט) ואמא רחמניה (ג'סיקה צ'סטיין). וזהו. מילא שהורה טוב/הורה רע זו קלישאה שנעשתה מלא פעמים, הקטע הוא שכל הסרט הוא סתם קטעים  רנדומליים, חסרי משמעות ומשעממים מהחיים של המשפחה הזאת. וזהו. רגע אחד הילדים אוכלים ארוחת ערב ולפני שאתה מבין מה קורה הילדים פתאום משחקים בחצר. קאט - פתאום אבא שלהם מסביר איך לעקור שורשים, קאט - פתאום הם בכנסייה. זה לא סרט, זה כאילו טרנס מאליק החליט לצלם פיסות חיים אקראיות מחיי המשפחה שלו (אני מניח שהסרט מבוסס של ניסיון אישי של הבמאי) ולערוך אותם באופן מזוויע. אבל כדור הארץ למאליק - החיים לא תמיד מעניינים. הסרט סוקר באופן כרונולוגי את חייו של הילד שעומד להיות שון פן, אבל הבעיה שאין שום דבר מיוחד בילד הזה. החיים של פורסט גאמפ, למשל, היו מעניינים כי הוא היה מפגר שכלית והוא השתתף באירועים מעניינים. אם הוא היה אדם רגיל לגמרי והיה נשאר בבית, "פורסט גאמפ" בטח לא היה ראוי למקום של כבוד ב-25 הסרטים האהובים עליי.
כנראה כדי לפצות על חוסר העלילה, הבמאי טרנס מאליק ניסה להוסיף עוד "רובד" לסרט הזה: כמו שאמרתי, הסרט מתאר את חייו של אדם מלידתו ועד בגרותו, ובהתאם לכך, כל כמה דקות מופיעה קטע אלגורי שמשווה את חיי האדם להיסטוריה של היקום, כשברקע יש לחישות על משמעות האדם והאלוהים או משהו כזה. מה שאומר שהסרט הולך ככה, בערך:
סצינה 1: אדם נולד
סצינה 2: המפץ הגדול ("אלוהים, איפה אתה?")
סצינה 3: התינוק מבין מי הוא
סצינה 4: כדור הארץ נוצר ("מה עשיתי?")
סצינה 5: התינוק מתחיל ללכת
סצינה 6: דינוזאורים ("מה מקומי בעולם?")
האלגוריה הזאת הייתה יכולה להיות טובה אם היו מלבישים אותה על סיפור כלשהו, וכמו שכבר אמרתי, סיפור אין, אז האלגוריה לא שווה כלום (זה כמו "חוות החיות" בלי החווה או החיות) והיא בעיקר מבלבלת ומעיקה. לפעמים האלגוריה אפילו  לא ברורה - כמו רגעים בהם האמא מרפת באוויר, או הופעת אורח של המפלצת מלוך נס (כן!). נדמה שהבמאי היה על סמים כשהוא עשה את הסרט הזה, ושוב, זה רק עושה את הכל מבלבל ומוזר יותר.

יתרונות? דווקא יש. קודם כל, הצלם הוא עמנואל לובצקי, אולי אתם זוכרים אותו מהביקורת שלי על "הילדים של מחר" בה ציינתי שהוא כנראה הצלם הטוב ביותר שחי היום, או אפילו אי פעם. "עץ החיים" הוא עוד עבודת צילום נהדרת אותה הוא יכול להוסיף לרזומה שלו - כל שוט הוא יפהפה, מוקפד והוא מצליח לעשות תזוזות עם המצלמה שרוב בני האנוש לא יכולים לעשות. בנוסף ליופי הוויזואלי, יש לסרט אחלה מוזיקה, המשלבת יצירות קלאסיות מוכרות עם לחנים מקוריים של המלחין בן זמננו אלכסנדר דפלה.

אבל עם כל הכבוד, אם הייתי רוצה רק יופי וויזואלי ומוזיקה טובה הייתי לוקח את מישל וויליאמס להופעה של איירון מיידן. בסרט צריך *סיפור*, עדיף שיהיה סיפור רע מאשר לא סיפור בכלל. וזה "עץ החיים". זה אחד הסרטים עוצרי הנשימה ביותר שראתיי מבחינה וויזואלית, אבל לצערנו אין פה סיפור. זה מה שנקרא סרט אומנותי - סרט שכולו רק תמונות משונות עם משמעות שרק אנשים זקנים, אובר-רוחניים או אינגמר ברגמן יכולים להבין, וכל שאר הסרט הוא תצוגה של אנשים נושמים, והסיפור לא קיים. יש מבקרים מנוסים וזקנים ממני שיאהבו את זה, אבל אני מנסה לייצג את האדם הפשוט, שרוצה שפאקינג יקרה משהו. אני אוהב סרטים שגורמים לי לחשוב, אבל "עץ החיים" השאיר לי מוח ריק, כי מרוב מוזרות וחוסר עלילה, לא ברור מה הוא רוצה שנחשוב. מה הסרט הזה ניסה להגיד? אין שום רמזים בדרך, כך שאני אישית לא אוכל להבין. זה לא סרט לאנשים פשוטים, וזה כל מה שיש לי להגיד - אם אתם רוצים חוויה רוחנית-מוחית או משהו כזה, לכו לראות את זה. אם אתם לא... "הארי פוטר" יוצא מחר.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

4 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל שנאוצר משהו אלא אם צויין אחרת