00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הכאב שבליבי

פגישתי הראשונה עם המטפלת 06.07.2011

 

נכתב יומיים אחרי הפגישה הראשונה


פגישתי הראשונה עם המטפלת 



השעה 02:07 בלילה ..

מנסה לכתוב קצת על הפגישה עם המטפלת..

וואוו כל כך הרבה לחץ לפני .. לא ישנתי טוב באותו לילה.. מחשבות התרוצצו לי בראש .. מה יהיה.. מה אני אומר לה.. ולא האמנתי שא' תבוא באמת.. והיא באה.. ושלחה לי חיבוקים בהודעות זה ריגש אותי מאוד הייתי צריכה זאת פיזי.. 
א' ביקשה להשתחרר מוקדם מהעבודה כדי להיות איתי אני לא יודעת אם אי פעם מישהו היה עושה דבר כזה בשבילי.. חיכיתי לחיבוק שלה.. היא הגיעה לפני הרכבת שלי איחרה כבר חשבתי לעצמי שזהו אולי אני אבטל אבל אין סיכוי הייתי חייבת זאת לעצמי .. וכמובן שלא הבאתי את א' מאזור המרכז לשווא.. היא חיכתה לי מחוץ לתחנה ראיתי אותה.. התחלתי להתרגש יותר.. לקחנו אוטובוס מס' 3 או 14 ונסענו.. כל הנסיעה עוברות לי מחשבות בראש אפילו לא לרגע נעצרו..
הגענו לתחנה.. סיגריה הרגעה.. חיפשו את הדירה היה שם מן פארק קטן של הבניינים.. מצאנו.. הגענו שעה לפני אז ישבנו על הדשא.. דיברנו קצת.. היא ניסתה להוציא אותי מהמחשבות הרגיעה אותי ממש.. הזמן לא זז.. והאמת לא הכי רציתי שיזוז.. פחדתי.. ואז הגיעה השעה.. חיבוק לפני הכניסה לבניין.. ועלינו במעלית.. הלב פועם בחזקה.. נושמת בקושי..
יצאנו מהמעלית.. חיבוק אחרון לפני.. א' צלצלה והדלת נפתחה.. המטפלת בפתח הדלת.. אמרה לי נעים מאוד.. לחצה לי את היד וא' עמדה בצידה השני.. והמטפלת שאלה על א' אם היא זאת שהייתה עם בנה בדרום אמריקה .. ענתה שכן.. ואז המטפלת שאלה אותי האם אני רוצה לבד או עם א'..
נחנקתי.. לא ידעתי מה להגיד ואז א' אמרה תנסי לבד ואם לא אני אכנס איתך.. וואווווו הרגה אותי... א' התיישבה בסלון...

ואני נכנסתי לחדר עם ר' התיישבתי על הספה.. והיא אמרה לי ספרי על עצמך קצת.. אמרתי לה שאני בת 25 שעבדתי ב___ ושפיטרו אותי שאלה אותי למה הסברתי לה .. ואז התחיל החנק בגרון.. אמרתי לה שזאת פעם ראשונה שלי ואני טיפה בלחץ.. עוד כשהייתי אתה בפנים חשבתי שא' לידי איתי מחזיקה לי את היד .. והיא אמרה לי תתחילי מהסוף ואז פשוט סיפרתי לה על המקרה של מ' בעבודה על מה שהוא עשה לי.. היא ידעה בדיוק לאן לכוון ואז כבר הכל התחיל להיות מבולבל לי.. קפצתי לבן דוד שלי למקרה שהיה לי בכיתה ח'... והדמעות התחילו לצאת.. הקול שלי רעד.. היא שמה לב לזה היא שאלה אותי אם אני רוצה את א'.. עניתי לה שאני לא יודעת.. בפעם הראשונה הצלחתי לדבר אבל פתאום נעצרתי.. היא שאלה אותי אם זה יעזור לי שא' תשב לידי אמרתי לה שכן.. ופשוט היא קמה וקראה לה.. והרגשתי פתאום את הפעימות הלב שלי... התרגשתי שהיא עשתה נסיעה כזאת ובאה איתי והיא עוברת זאת איתי.. פחדתי עליה על א'.. היא התיישבה לידי וישר תפסה לי את היד .. מדהימה!
זה נתן לי כוח.. באמת.. הרגשתי שאני לא לבד.. 
היא פשוט דיברה ולכמה רגעים נעלמתי.. נעלמתי לעצמי מן ניתוק כזה.. נשמתי.. והרגשתי שאני מתחילה לרעוד.. דמעות ירדו.. קצת.. ונעצרו והבנתי שאני חייבת לחזור לעצמי.. כל הזמן רצו לי מחשבות בראש..
ואז פשוט שאלה מה היה עם הבן דוד.. וזה פשוט זרם.. פחות או יותר.. ואחרי זה סיפרתי לה על המקרה בכיתה ח'.. ופשוט נחנקתי ור' שאלה עם זה קשה לי ואמרתי לה שלא.. כי הייתי חייבת לתת הזדמנות לעצמי..
והיא חזרה עוד פעם לבן דוד שלי לש' ואמרה לי אם אני יודעת שזה נקרא "גילוי עריות" ווווואווו החסרתי פעימה.. נבהלתי.. עד אותו הרגע לא חשבתי על זה .. וזה פתאום נתן לי משמעות אחרת למה שעברתי.. חשבתי עד היום שגילוי עריות זה משפחה קרבה ראשונה בלבד.. מתברר שלא.. 
היא התחילה להסביר לי על זה.. ושוב התנתקתי מעצמי .. בזכות א' שהיא ליטפה את ידיי חזרתי חזרה למוטב.. 
התחלתי לספר על על בן דוד שלי ועל העבודה למה פיטרו אותי היא הייתה בהלם.. בהתחלה ככה זה היה נראה ואז שאלה אותי למה רציתי לבטל את התלונה... וווואוו נחנקתי .. רציתי לבטל את התלונה שעבודה כי חשבתי שזה לא יעזור.. כי אוהבים אותו.. היא ניסתה לכוון אותי למשהו אחר ושוב שאלה.. והיא גרמה לי להבין שאיכשהו אני חושבת שאולי אני רציתי בזה כי אמרו לי לומר שאם אני רוצה לבטל אז לומר שהתבלבלתי.. אז אולי כן רציתי בזה.. למרות שבתוך תוכי אני יודעת שלא.. אבל בגלל זה רציתי לבטל את התלונה..
א' לא עזבה את ידי לשניה היא התרגשה.. אני חושבת שהיה לה קצת קשה .. ואחרי זה שחשבתי על זה קצת הצטערתי שעשיתי זאת לה אבל מצד שני היא זאת שגרמה לי לדבר.. ללכת לר' בכלל..
ר' קראה אותי.. וכיוונה אותי לדברים שהם כל כך נכונים.. מאשימה את עצמי בכל.. דואגת לכל העולם אבל מה איתי.. זאת הדרך שאני רוצה לחיות בה? שאלתי את עצמי בלב.. וגם עכשיו.. אני יודעת שלא.. שזאת דרך חדשה בשבילי..
היא סיפרה לי שאנחנו כבני אדם מגיבים באחת מתוך 3 דרכים שפירושם FFF לברוח, להילחם, או לקפוא (Flight, Fight, Freeze)
ואז היא סיפרה על סרט שהייתה שם ילדה קטנה שפשוט יצאה מתוחה ציפור ועמדה על עדן החלון.. העביר בי צמרמורת..
אני קוראת לזה ניתוק מהגוף.. לא יכולה לזוז וסוג של נותנת להם לסיים זאת מבלי להרגיש דבר באותו הרגע.. כאב לי... 
אצל ר' לא צריך מבט ישיר היא עיוורת וזה הדהים אותי היכולת שלה להקשיב לי.. ולהבין אותי ככה בלי מבט.. וואווו לא האמנתי.. היא שאלה אותי אם אני בסדר.. ואמרתי לה שכן.. וא' לאורך כל השיחה שתקה.. הייתה בשבילי נטו.. אני בטוחה שאף אחד לא היה עושה כזה דבר בשבילי כפי שא' עשתה.. 
ר' שאלה אותי מה אני רוצה.. בהתחלה עניתי לה בגישה שלילית.. והיא אמרה עוד בהתחלה שא' והיא הם צינור ואם הוא חסום בצד שלי לא יהיה אפשר לעזור לי.. לכן אני חייבת להפתח ולראות כיוונים אחרים וזה מה שאמרתי בסוף אני רוצה להיות חזקה.. לעבור דירה.. לשנות את עצמי בשביל עצמי לא כמו עד היום בשביל אחרים.. לא רציתי שהשיחה הזאת תגמר התפללתי שזה ימשיך וימשיך וימשיך...
ר' ניסתה להבין איך הגעתי אליה.. וא' אמרה שדרך בנה שהיא שמעה עליה (על ר') .. ור' שמעה על קולה של א' שהיא צרודה פתאום.. ושאלה אם היא בסדר וא' ענתה שהיא התרגשה קצת.. כאב לי קצת כי אולי כל השיחה הכאיבה לה.. אבל השתיקה שלה הדהימה אותי.. חשבתי שבאיזשהו שלב היא תקום ותצא והיא לא.. נשארה עד השניה האחרונה.. באמת אני שמחה שהכרתי בחורה כזאת חברה אמיתית אחות... וואווו..
כבר בסוף השיחה.. שוב התחלתי לדבר אך הבנתי שזהו הסוף.. אבל ר' נתנה לי להמשיך ופתאום אמרתי על אבא שלי ועל הפחד שלי בשביל אחיות שלי.. אני מביאה זאת על עצמי את האחריות הזאת.. ולא רואה ברירה אחרת.. והיא שאלה אותי מה הייתי רוצה.. והסבירה שהיא אינה פסיכולוגית אלא מטפלת .. ממש לא איכפת לי איך המקצוע שלה נקרא כל עוד היא בן אדם מקצועי ושמע אותי .. הרגשתי הקלה.. הקלה גדולה.. שילמתי לה.. א' חתמה על הקבלה.. ובזמן הזה חשבתי איך אומר לה שלום.. הייתי חייבת חיבוק ממנה... ולחצתי לה את היד והיא אמרה למרות שמטפלות לא עושות זאת אני אתן לך חיבוק ווואווווו אמאאאא איך התרגשתי באותו הרגע.. גם לא' היא נתנה חיבוק מדהימההה.....
אמרו לה ביי ויצאנו מהדלת .. א' הראתה לי משהו שהיא כתבה בפאלפון בזמן שישבתי עם ר' לבד.. אין על הבחורה הזאת פשוט איןןןןןן פשוט אחות אמיתית.. ועוד אמרה לי שהיא בכתה כשהיא שמעה שדיברתי עם ר' לבד עוד לפני שהיא נכנסה התרגשתי כי באמת ראו שאיכפת לה ממני.. ואני מאחלת לכל בן אדם בעולם הזה בחורה טובה.. מקסימה .. עם לב ענקי כמו שלה יש.. 
ירדנו במעלית קיבלתי ממה מלא חיבוקים באותו היום חיבוקים אמיתים מהלב.. לא רציתי שתעזוב.. ירדנו למטה ואמרתי לה שאני רוצה ים.. נסענו לים.. ווואוו אוויר נקיייי .. התיישבנו שם לא רחוק מהתחנת רכבת על הדשא והמשכנו לדבר.. היו כמה פעמים של שתיקה.. אבל נהנתי מכל שניה.. גם בשתיקה היא איתי.. 
היא שאלה אותי אם היה משהו בשיחה שהזדעזעתי ממנו.. אמרתי לה שלא יודעת.. מרוב כל המחשבות שרצו בתוכי..
היה שלב שבו ישבתי יחסית מקופלת והיא אשכרה עטפה אותי בחיבוק ... אין עוד אנשים כאלה פשוט אין! 
והיא אשכרה אמרה לי פעם ראשונה שהיא שמעה אותי ככה מדברת.. הייתי בהלם מעצמי כי חשבתי שכן דיברתי איתה בעבר מתברר שלא.. אבל זה יצא... וזה מה שחשוב!
התלבטתי אם לנסוע אליה הביתה או ללכת לים לבד .. רציתי בזה כל כך.. נפרדנו היא עלתה על הרכבת ואני עליתי על שלי.. ונסעתי לים חשבתי... חבל שלא היה לי עט ודף אבל לא משנה.. הסתכלתי על הים.. בהיתי.. ירדו קצת דמעות.. וחזרתי הביתה.. משוחררת יותר .. בטוחה יותר ... רגועה יותר.. אותו הלילה גם לא ישנתי כמו שצריך ועלה לי השאלה של א' שיחזרתי את כל מה שהיה בשיחה עם ר'... והבנתי שמה שזעזע אותי זה "גילוי עריות" כואב לי לשמוע זאת כואב לי להפנים זאת.. אך ר' מבינה בזה יותר ממני ולא תאמר לי זאת סתם כדי להכאיב לי.. עברתי גילוי עריות.. אני בהלם עדיין..
לא מעקלת זאת.. לא מעקלת שא' באה בשבילי מאזור המרכז בשבילי להיות איתי... לא מעקלת שהלכתי לר' ובכלל שדיברתי.. לא מעקלת שא' נכנסה איתי אליה.. לא מעקלת שהשיחה נגמרה ושהיום כבר יומיים אחרי.. לא מעקלת שאני כאן בכלל.. 
א' תודה לך על מי שאת ועל מה שאת בשבילי זכיתי, זכיתי בך כאחות שאין לי לא צריכה כסף כדי להיות מאושרת יש לי אותך ואני אגיע לאושר הזה בזכותך תודה לך שפתחת לי את העיניים אין לי מילים להודות לך מילים לא יכולות להעביר את מה שאני מרגישה בתוכי כרגע אני מעריכה אותך על הכל תודה תודה תודה

השעה 04:31 לפנות בוקר.. לקח לי זמן אבל הצלחתי לכתוב...
 
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל yoyo186 אלא אם צויין אחרת