22
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

צרכנות תרבות ומה שביניהם

ברוכים הבאים

ערב "בירה, מדע ומצב-רוח 2" בתאריך 21.7.2011 באיזורי הבילוי ברחובות.

עיריית רחובות ומכון ויצמן למדע מגישים: ערב בירה, מדע ומצב-רוח 2 ב 21/7/2011 באיזורי הבילוי ברחבי העיר רחובות.

עיריית רחובות ומכון ויצמן למדע מזמינים את בלייני העיר ואת אורחיהם, לבילוי של בירה, מדע ומצב-רוח שיתקיים זו השנה השנייה. אשתקד נפתחה לראשונה המסורת במסגרת חגיגות ה- 120 לעיר ולאור ההצלחה והביקוש, הוחלט להמשיך ולקיים את האירוע כמסורת. השנה הוא הורחב וכ-30 מדענים ותלמידי מחקר ממכון ויצמן למדע יצאו לברים, מסעדות ובתי-קפה ברחובות, שם יחלקו עם הבליינים את ההתרגשות המלווה את הפעילות המדעית בחזית הידע האנושי.

 
האירוע יתקיים ב-21 ביולי, בשעה 20:00, במקומות הבילוי ברחובות, בהשתתפות מדעני מכון ויצמן למדע.

מיקום ונושאי השיחות:

1. פרופ' דניאל זייפמן - נשיא מכון ויצמן למדע
כיצד כוכב נולד? והאם יש חיים מחוץ לכדור-הארץ?
דבלין, גילי , המדע 1 פארק המדע, 08- 9470504,         052-8365324               

האם יש חיים במעמקי החלל החיצון? חיים יכולים להתקיים רק על כוכבי-לכת, ולמעשה, רק על כוכבי-לכת מסוג מסוים, המכילים חומרים מסוימים והנעים במרחקים מסוימים סביב כוכבים - השמשות שלהם. כיצד נולדים כוכבים (שמשות)? כיצד אפשר לזהות כוכבי-לכת הנעים סביבם, שעליהם, אולי, יכולים להתפתח חיים?
 
2. פרופ' ישראל בר-יוסף, סגן נשיא מכון ויצמן
אור מחומר, חומר מאור – ננו-פיסיקה עכשיו
מא – ביסטרו בר, יקי ניסנבאום, הרצל 226,         08-9364234               
כמה חומר, באמת, יש באטומים הבונים את החומר בעולמנו? כיצד אור יוצר אטומים ואטומים יוצרים אור? וכיצד תהליכים אלה עשויים להיות אבני בניין בטכנולוגיה עתידית? הפיסיקאי פרופ' ישראל בר יוסף, סגן נשיא מכון ויצמן לפיתוח משאבים, ודיקן לענייני חינוך, יתאר את התגליות המפתיעות בתחום הננו פיסיקה, שיובילו, אולי, לפיתוח אלקטרוניקה קוונטית.
 
3. פרופ' צבי ליבנה - דיקן הפקולטה לביוכימיה
מירוץ החימוש בין האבולוציה והסרטן
בלאק בר-בורגר, ארז, המדע 6 פארק המדע,         08-9361230               
לכל מטבע יש שני צדדים. הדברים האלה, מתברר, נכונים גם כשמדובר במוטציות – שגיאות גנטיות בחומר התורשתי. מצד אחד, ככל שמתרבות המוטציות, עולה הסיכון להתפתחות סרטן. מצד שני, המוטציות הן המנוע האבולוציוני המספק שונות ומגוון ביולוגי. בנוסף, בשנים האחרונות מתברר כי תהליכים מחוללי מוטציות, המתקיימים במינון נמוך, דווקא מגוננים עלינו מהסרטן. כיצד פועלים
מנגנוני הבקרה, המאזנים בין סיכוי לסיכון?
 
4.
פרופ' אהרון פרידמן- דיקן הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית
הגנים יוצאים מהבקבוק - הנדסה גנטית ומשק המזון
המבורג, עומר, המדע 1, פארק המדע,         08-9461100               , 1700-507-073
המחסור הצפוי במזון הוביל לשימוש בטכניקות של הנדסה גנטית במטרה לשפר את הערך התזונתי של מזון מהצומח, וכן להנדסת בעלי-חיים. כיצד מתבצעת ההנדסה הגנטית? אילו סיכונים וסיכויים טמונים בה לבני-האדם, וכיצד מקפידים על רווחת בעלי-החיים.
 
5. ארז גרטי
אבולוציה עכשיו – איך האבולוציה מעצבת את חיינו
קפה ג'ו – פארק המדע, אלי ברנס, פקריס 2 פינת אופנהיימר 2,         08-9475554               
האבולוציה נתפסת בעינינו כמשהו גדול, הנמשך מיליוני שנים, אך למעשה יש לה גם ביטויים קטנים יותר, אשר משפיעים על חיי היום יום שלנו, בתחומי הרפואה והטכנולוגיה. חיידקים הרוכשים במהירות עמידות לתרופות אנטיביוטיות הן דוגמה אחת לתהליך אבולוציוני מהיר ומתסכל. גם מערכת החיסון שלנו עוברת אבולוציה מתמדת, ומשפרת את ביצועיה בעקבות כל מפגש עם חיידק או נגיף. דוגמה נוספת היא "אלגוריתמים לומדים", המשתמשים בעקרונות אבולוציוניים כדי להשתפר ולבצע טוב יותר את המשימות המוטלות עליהם.
 
6. פרופ' אלישע מוזס
מעצבי העצבים: האם אפשר ליצור התקנים חשמליים מתאי עצב?
הרצל בר, דודי אדניה, הרצל 209,         08-9461448               
תאי העצב הם תאים מורכבים היודעים לבצע חישובים מסובכים, אך כאשר מגדלים אותם במעבדה הם מאבדים את כל האינטליגנציה שלהם ונעשים פרימיטיביים למדי. פרופ' מוזס מממכון ויצמן הצליח להתגבר על הבעיה, ולגרום לתאי עצב לגדול על משטח זכוכית וליצור מעגלים חשמליים ושערים לוגיים. מחקריו מסייעים להבין טוב יותר את הפיסיקה של המוח: כיצד מצליחה רשת תאי העצב שבמוח ליצור חישוב או מחשבה. בחזון לטווח ארוך יותר, יתכן שאפשר יהיה להשתמש בשיטות שהוא מפתח כדי לחבר את מוח האדם למערכות מלאכותיות שונות.
 
7. ד"ר אורן טל
מדעי הסיחרור
"אייל – מאפים טובים", אייל, הרצל 193,         08-9315895               
האם אפשר לייצר רכיבים אלקטרוניים שגודלם כגודל מולקולה בודדת? והאם הם יתאפיינו בתכונות שישנו את חוקי המשחק האלקטרוניים? והאם אפשר יהיה להשתית מערכות על תכונת הספין – סיחרור – של האלקטרונים ולא על הזרם החשמלי? ד"ר אורן טל בוחן את גבולות המעטפת של האלקטרוניקה, ואת האפשרויות שמציע המדע החדש, הקרוי "ספינטרוניקה".

8. עומר מרקוביץ
איך נוצרו החיים מתוך החומר הדומם
BBB, אבי, ויסגל 2, פארק המדע,         08-9348820               
הדרך שבה נוצרו החיים בכדור-הארץ הקדום היא אחת התעלומות המרכזיות בעולם המדע. התפיסה המקובלת בתחום זה אומרת שישויות חיות מתאפיינות ביכולתן לשכפל את עצמן, אבל כיצד התפתחה היכולת הזאת? או, במלים אחרות, כיצד הופיעו החיים? על-פי התיאוריה, על כדור-הארץ הקדום התחוללה אבולוציה כימית, שבעקבותיה נוצרו בתחילה מולקולות שהיו מסוגלות לשכפל את עצמן. לפי תפיסה רווחת, המולקולות המשתכפלות הראשונות היו RNA. תיאוריה חלופית של מדעני מכון ויצמן, וביניהם הדוקטורנט עומר מרקוביץ, מעלה את האפשרות שהיווצרות החיים הייתה עשויה לנבוע מאבולוציה של מבנים העשויים מחומרים דמויי שומן.
 
9. ד"ר רותם שורק
המהפכה הגנומית השנייה – גנום לכל אדם
טרומן, יפתח מילשטיין, אופנהיימר 10, פארק המדע,         077-5006065               
בשנת 2003 הושלם פרויקט בין-לאומי רב משתתפים למיפוי גנום האדם, אשר נמשך 13 שנה ועלה שלושה מיליארד דולר. בימים אלה מתחוללת מהפכה גנומית נוספת, שתביא בסופו של דבר למיפוי הגנום האישי של כל אחד מאיתנו, ובעתיד תשנה ללא הכר את הרפואה, ותאפשר פיתוח תרופות יעילות ומותאמות אישית לכל מטופל. אבל התפתחויות אלה טומנות בחובן דילמות אתיות מורכבות.
 
10. ד"ר נחום אולנובסקי
אני אנווט - על עטלפים, אנשים, ניווט, זיכרון ולמידה
טוק-טוק, ארז, אופנהיימר 10, פארק המדע,         09-9318885               
מדי לילה, יוצאים עטלפי הפירות ממערתם החשוכה, ועפים אל עץ הפרי האהוב עליהם – המרוחק עשרות קילומטרים משם. עטלפי חרקים מסוגלים לאתר חרק קטן בתוך סבך צמחיה, בחושך מוחלט. ד"ר אולנובסקי, המשתמש לשם כך במכשירי ה-GPS הזעירים בעולם, יחשוף מעט מהמסתורין האופפים את סודות הניווט, הזיכרון והחישה של יונקים ליליים אלה, היכולים ללמד אותנו גם כמה דברים על המוח האנושי.
 
11. תירוש שפירא
העתיד על-פי ההנדסה הגנטית
אטמוס, מיכאל, הרצל 203,         052-3226377               
לאן מובילות אותנו פריצות הדרך בהנדסה הגנטית? האם הכל, באמת, כתוב במטען הגנטי שלנו? כיצד תיראה הרפואה האישית, התפורה על-פי מידה ועל-פי התכונות הגנטיות האישיות של כל מטופל? והאם נעז לקחת בידינו את האבולוציה ולקבוע בעצמנו את עתיד המין האנושי?

12. ד"ר קרינה יניב וד"ר אלדד צחור
זורם בעורקים, נוגע בלב - גרסת העובר
פפרדלה, אייל, המדע 3 , פארק המדע,         08-9364422               
כיצד הופך תא בודד – ביצית מופרית – לעובר מושלם? מה הקשר בין התפתחות העובר לבין תאי גזע ושיבוט? וכיצד מחליט התא העוברי מה הוא רוצה להיות כשיהיה גדול? ביולוגים התפתחותיים ממכון ויצמן למדע מתחקים מקרוב אחר המנגנונים העדינים והמתוזמנים היטב של ההתפתחות העוברית – ובעיקר התפתחות הלב, כלי הדם והפנים, ומקווים להשתמש בידע הזה כדי לרפא ואף למנוע מומי לב מולדים, ומחלות לב וכלי דם.
 
13. יערה ישורון
מה קורה במוח כשאנו נזכרים בריחות ילדות
ארומה – הרצל, איתן, הרצל 218,         08-9477056               
אמנים גילו מזמן כי ריחות מסוימים עשויים לעורר זיכרונות ילדות חזקים: מעוגיות המדלן של מרסל פרוסט, ועד למבקר האוכל השתלטני בסרט "רטטוי", שריח הנזיד המתבשל החזיר אותו לעבר. מדוע ממלא חוש הריח תפקיד כזה בזיכרונותינו? הדוקטורנטית יערה ישורון תספר על מחקרים שביצעה עם חבריה במכון ויצמן למדע, במטרה להתחקות אחר המאפיינים הרגשיים של חוש הריח, ועל מנגנוני הזיכרון במוח, המעורבים בתהליך הזה.
 
14. פרופ' עדי שטרן
הגן הקוונטי של שבילים מתפצלים
קפה מילשטיין, רן, הרצל 213,         077-5141544               
הפיסיקה הקוונטית מאתגרת את הדרך שבה אנו רואים את העולם. השפעותיה ניכרות מהאלקטרוניקה הממוזערת ועד לפיסיקה הגרעינית, מעולם המיחשוב ועד לביולוגיה, מחורחה לואיס בורחס ועד לאתגר קרת. פרופ' שטרן יסביר מי יכול להימצא בכמה מקומות באותו זמן, מתי ואיך הוא יכול לעשות זאת - ולעומת זאת, מי אינו יכול - ומדוע. ההבחנה בין השניים האלה מעצבת תחומי מדע שונים, מננו-טכנולוגיה ועד לניסיונות לפתח מחשב הקוונטי.
 
15. אילן מנוליס – מנהל מצפה הכוכבים על-שם מרטין קראר, במכון ויצמן למדע
האסטרואידים באים – האם האדם ישרוד אירועים דומים לאלה שהכחידו את הדינוזאורים?
סזאר, איתי, פקריס 3, פארק המדע,         08-9465444               ,         08-9464242               
מתחילת קיומה של מערכת השמש, התנגשו אסטרואידים בכדור-הארץ פעמים רבות. ההתנגשות המפורסמת מכולן התרחשה לפני כ-65 מיליון שנים, וכתוצאה ממנה נכחדו הדינוזאורים וכ-73% מהמינים שחיו אז על-פני כדור-הארץ. האם אסטרואיד עלול להתנגש בכדור-הארץ בזמן הקרוב? האם אנו ערוכים לכך?
 
16. פרופ' עילם גרוס
פלורה, שחר, פקריס 6, פארק המדע,         08-9315559               
המירוץ אחר החלקיק האלוהי – באמצעות המכונה הגדולה ביותר שנבנתה מעולם
הניסוי המופלא שמתרחש במאיץ החלקיקים בסר"ן שבשוויץ אמור לקרב את האנושות יותר מכל אל רגע הבריאה – הזמן שבו התרחש המפץ הגדול ונוצרו חלקיקי היסוד שמרכיבים את היקום שלנו. באותה נקודת זמן, לפני כ-14 מיליארד שנה, נוצרו התנאים ההכרחיים ליצירת חומר וכוחות, והחל התהליך הארוך שבסופו יושבים אנו, בני האדם, ומפענחים את היסודות שמהם נוצרנו. חלקיק זעיר, הקרוי "הבוזון של היגס", והמכונה "החלקיק האלוהי", הוא אחת ממטרות החיפוש הגדול. גילויו של החלקיק הזה תשלים את התיאוריה על מבנה החומר, ותגלה את המקור של כל המאסה ביקום.
 
17. פרופ' יורם סולומון
המסלול הירוק: מדעי הצמח מגויסים למלחמה בסרטן
קפה שקמה, איציק, הרצל 171,         08-9467486               ,         050-7809562               
הפוטוסינתזה מייצרת לנו מזון ומפחיתה את כמות גזי החממה באטמוספרה, אך מדעני מכון ויצמן מצאו כי רכיביה יכולים גם לשמש בגישה חדשנית לחיסול גידולים סרטניים. כיצד מעורבים בתהליך סיבים אופטיים ואור אינפרא-אדום? כיום נבחנת השיטה בניסויים קליניים.
 
18. פרופ' אברי בן-זאב
תאים נודדים בזרם הזם
עץ התות, גילי רוטשס, הרצל 194,         08-9473850               ,         057-5514243               
כיצד ומדוע תאי סרטן מתחילים לנדוד, כיצד אפשר למנוע מהם לצאת למסע הקטלני. חדשות ועדכונים אחרונים מחזית המאבק בין המדענים לתאים הקטלניים.
 
19. ד"ר רועי עוזרי
מחשבים קוונטיים ומציאויות מקבילות
לול, ברק, הרצל 202 פינת ויצמן,         077-6630128               
מחשב קוונטי הוא מעין גביע קדוש שעומד במרכז שאיפותיהם של מדענים רבים, למרות העובדה שאיש עדיין אינו יודע איך ייראה מחשב כזה ואיך בדיוק הוא יפעל. סוד כוחו של המחשב הקוונטי טמון בעיקרון ה"סופר-פוזיציה" – כלומר ביכולתם של חלקיקים קוונטיים להימצא במספר מצבים ומקומות בעת ובעונה אחת, דבר המאפשר למחשב הקוונטי לבצע חישובים רבים במקביל. אלא שה"סופר-פוזיציה" קורסת למצב אחד מוגדר ברגע שמישהו מודד אותה או "מתבונן" בה. מחקריו של ד"ר עוזרי מנסים להתגבר על הקושי הזה, במטרה להמשיך ולקיים את המציאויות המקבילות גם כאשר מודדים אותן. מחקרים אלה מקרבים את אפשרות פיתוחם של מחשבים קוונטיים.
 
20. פרופ' ארנסטו יוסילביץ
האם הגודל קובע? ננו-חומרים שיעצבו את חיינו
דה-לה-פה, אבי קינד, יעקב 20,         08-9390792               
מהי ננו-טכנולוגיה? במה שונים התקנים, מכונות וחוטים זעירים ממקביליהם בעולם ה"גדול"? כיצד הצליחו מדעני מכון ויצמן למדע "לגדל" ננו-צינורות ולעצב אותם לפי רצונם? אילו יישומים יתאפשרו הודות לתגלית זו?
 
21. פרופ' רועי בר-זיו
ננו-טכנולוגיה, מעגלים גנטיים ורפואה עתידנית
מילאנו, יגל, המדע 2, פארק המדע,         08-9464610               ,         08-9461496               
ננו-חישן גנטי שפותח במכון ויצמן למדע עשוי לאפשר פיתוח של רפואה עתידנית. כיצד מצליח הננו-חישן, העשוי כמעגל די-אן-אי, לזהות ולהרוג תאים סרטניים? כיצד הוא מצליח לזהות את מידת המסוכנות של התאים האלה? וכיצד מגיעים רעיונות חדשניים מעולם המחקר לעולם הרפואה.
 
22. תום רן
מחשבים ננו-ביולוגיים שירפאו את גופנו – מבפנים
לה מורס, עומר, הרצל 203,         052-3754087               
בשנת 2001 הציגו מדענים ממכון ויצמן למדע מחשב ננו-ביולוגי, המסוגל לבצע חישובים פשוטים. הקלט, הפלט וה"תוכנה" של המערכת – שהוכתרה על-ידי ספר השיאים של גינס כמחשב הזעיר בעולם – עשויים מולקולות ואנזימים שונים. בהמשך, הצליחו המדענים, וביניהם הדוקטורנט תום רן, לתכנת את המחשב כך שיזהה מולקולות ביולוגיות הקשורות בגידולים סרטניים, וישחרר תרופה שתבלום אותן. החזון לעתיד הוא שמחשבים כאלה יפעלו בתוך גופינו, יזהו מבעוד מועד מאפיינים של מחלות, ויבלמו אותן בעוד מועד.
 
23. אורי לבנה
מנגנוני הזיכרון במוח – איך אנחנו לומדים וזוכרים
מעבדה, טל/תומר, דרך הרכבת 1,         08-9468495               , 054-807000
המוח שלנו מקנה לנו את התחושה כי יש לנו זיכרון לגבי דברים שקרו בעבר, אולם האם רישומי העבר אכן צרובים במוח? הדוקטורנט אורי לבנה יספר על מחקריו, העוסקים בשינויים שחלים במוח בשעה שאנחנו רוכשים זיכרונות חדשים, ויעלה שאלות באשר למה שאפשר ללמוד מכך על טיבו של הזיכרון האנושי.

24. אורי כ"ץ
נצנוץ בערפל – האם הלייזרים המהירים בעולם מסוגלים ללמוד?
ברזיה, הרצל 203,         08-9109966               
האם אפשר לעשות שימוש רפואי מתקדם בקרני לייזר ולבצע ניתוחים ללא חימום הריקמה? כיצד להתגבר על פיזור קרן האור הממוקדת בעת שהיא חולפת דרך הרקמות המפזרות? האם אפשר "לתקן מראש" את ה"קלקולים" שיתחוללו לאחר מכן? ואיך אפשר, בשיטה דומה, "לראות דרך הערפל" ולעצור את נצנוץ הכוכבים בשמי הלילה?
 
25. ד"ר ברק דיין
וינונה, אבי קינד, הרצל 219,         057-9443353               
בין תורת היחסות לתורת הקוונטים
שתי התיאוריות הגדולות של הפיסיקה – תורת היחסות ותורת הקוונטים, מנבאות תופעות מוזרות עד כדי כך שהן נדמות כבלתי אפשריות. חלק מהתופעות הקוונטיות נראות כל כך כמו קסמים עד שאיינשטיין עצמו לא האמין בקיומן. אך תופעות אלה מוכחות היטב, ומעצבות את חיינו. במעבדת האופטיקה הקוונטית במכון מתכוונים המדענים לנצל את הפרדוקסים המוזרים של תורת הקוונטים כדי לבצע "משימה בלתי אפשרית": לגלות חלקיק אור אחד (פוטון) בלי להרוס אותו, ולבצע חישוב קוונטי עם חלקיקי אור.
 
26. פרופ' נועם סובל
סיפור שמתחיל בריח – וממשיך לחקר המוח
ואן גוך, טל/ קובי, אופנהיימר 10, פארק המדע,         054-6484848               
כיצד פועל חוש הריח שלנו? כיצד המוח מעבד מידע שמגיע אליו בצורת ריחות? כיצד אנו זוכרים ריח? האם אפשר לדעת מראש אם ריחו של חומר מסוים יהיה נעים או בלתי נעים? האם אפשר להנדס ריחות ובכך להשפיע על המוח?
 
27. ד"ר רון בלונדר
לנדוור, אביהו, אופנהיימר 2, פארק המדע,         08-9472875               
הננוטכנולוגיה מעצבת לנו עתיד קטן-גדול
חלקיקים קטנים מאוד של חומר, מגלים תכונות חדשות ומפתיעות. היישום של תכונות אלה בהתקנים שונים מוביל לפיתוחים טכנולוגיים שישנו את החיים כפי שאנו מכירים אותם היום. תחומי כגון: רפואה, קוסמטיקה, אנרגיות מתחדשות, יכולות צבאיות משקאות חדשניים. ד"ר בלונדר תנסה, בשיחה, לחזות את העתיד הקטן-גדול הצפוי לנו.
 
28. יואב מנסטר
פארק בר, ברגמן 2, פארק המדע,         054-6484848               
המערכת החיסונית בסערת הקרב
המערכת החיסונית היא ארגון גדול ומורכב במיוחד, הכולל "לוחמים" מסוגים רבים ושונים, החייבים לפעול יחד בתיאום מושלם. כיצד קומץ תאים חיסוניים, שמזהים פלישה של אויב זר, מצליחים לגייס במהירות את המערכת החיסונית למתקפה כוללת על הפולשים? כיצד המערכת יודעת מתי צריך לגייס מילואים? ואיך כל זה מתקשר למאבק בסרטן?
 
29.
אפרים שחמון
פקה-פקה , אביעד כץ, הרצל 207,         052-4064433               
מסע בין כוכבים – גרסת המדע. העולם המופלא של תורת הקוונטים
האם רק חלקיקים קטנים "חיים" בעולם הקוונטי שחוקיו שונים מהחוקים בעולם ה"רגיל"? מה הקשר בין זה לטכנולוגיה פורצת דרך של מחשבים שמסוגלים לבצע הרבה מאוד חישובים בעת ובעונה אחת? והאם תיתכן טלפורטציה בסגנון "מסע בין כוכבים"?

30. ד"ר גורן גורדון
אייסברג, אופנהיימר 2,מרכז מטרו מול ,         08-9363369               
בין רובוטים לבני-אדם
מהי סקרנות? האם עקרון מתמטי פשוט יכול להסביר התנהגות סקרנית של בילי-חיים, ילדים ואנשים בוגרים? האם אפשר ליצור באמצעות עקרונות אלה רובוטים סקרנים שיהיו דומים, מבחינה זו, לאנשים?

31. אוהד מנור
התחנה, דורון מזרחי, אופנהיימר 2, פארק המדע,         052-6622262               
האם מחשבים יכולים ללמוד ולחזות את העתיד? האם הגנים שלנו מאפשרים לחזות את עתידנו?
מה יהיה ערך מניה בעוד שבוע? האם ירד מחר גשם? איזו קבוצה תעפיל לגמר ליגת האלופות? אם אנחנו מאמינים שהתשובה לכל אחת מהשאלות האלה אינה אקראית, אלא נובעת מדברים אותם ניתן למדוד כיום, נוכל לנסות ללמד מחשב כיצד לחזות תוצאות עתידיות. מחשבים כאלה, שיודעים לצפות את העתיד על סמך נתונים קיימים, יוכלו אולי גם לבדוק את הגנים שלנו, ולקבוע כיצד הם משפיעים על זהותנו, על תכונותינו ועל עתידנו.
 
32. ניב אנטונובסקי
אחרי פענוח הגנום - הגיע הזמן שנלמד לכתוב בשפה הגנטית.
203, דורון מזרחי, הרצל 203,         054-5514655               
מדעים חדשים כמו ביולוגיה סינתטית והנדסה מטבולית עשויים לאפשר לנו להשתמש בידע שצברנו כדי לכתוב ולקודד בעצמנו הוראות הפעלה גנטיות חדשות. כך נוכל להנדס מערכות ביולוגיות שלמות לתועלת האדם.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

ארכיון פוסטים
נקה
סטטיסטיקה
מספר כניסות לבלוג מה - 05/2011
849,338
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל what is up אלא אם צויין אחרת