00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

עמק החיות המוזרות

הימים חולפים, שנה עוברת

והמנגינה - האם היא נשארת? לא ממש ברור.

שנת הלימודים במערכת החינוך הגיעה אל קיצה אתמול (אחרי זמן רב שחישבה את קיצה לאחור). האקליפטוס שלי הביא בתום כיתה ד' תעודה - שפתיים יישקו - כשגולת הכותרת המפתיעה, שמעולם לא הייתה כמותה במשפחותינו, היא שגם בהתעמלות הוא קיבל מצויין :-).

הצ'ופון סיים את גן החובה ומשנה הבאה הוא מתחיל שתים עשרה שנים ארוכות של בית הספר. אני משתדלת מאד להרחיק שירים של הפינק פלויד ובמיוחד מ'החומה' ממחשבותי כי בניגוד לאחיו הברור (ולאימו) לחם חוקו של הילדון הצעיר הוא לרצות את סביבתו. מסיבות שאינן מובנות לי הצ'ופון חושש מכיתה א' למרות שצפויים להיות בכיתתו ילדים רבים שהוא מכיר ולמרות שהוא כבר יודע לקרוא וחשבון הוא יודע, כפי שאומרים יודעי  דבר, ברמה של כיתה ג' או ד'. אני משוכנעת שברגע שתתחיל השנה הוא יפסיק לחשוש

ומה מתוכנן לחופש הגדול? הדבר הכי גדול, ושלטעמי הוא מפחיד משהו, הוא שבועיים של  summer camp העתיד להתקיים בצפון הדי רחוק (ליד בנימינה) ולהתחיל מחרתיים. אל המחנה, המתנהל בתנאי פנימייה, מגיעים ילדים מכל העולם ועל כן השפה השלטת בו היא אנגלית והוא יעסוק במחשבים וברובוטיקה. מייד עם הגיעם נלקחים מכל הילדים הטלפונים הניידים כדי שיתרכזו במחנה ובפעילות המתקיימות בו ולא יבלו את כל היום בשיחות טלפון עם חבריהם וקרוביהם. כדי ליצור שוויון עם הילדים מחו"ל גם אין ביקורים משך כל השבועיים. אמנם הילדים יכולים להתכתב עם העולם החיצון בדואר אלקטרוני ובנוסף יש להם בכל יום שעת שיחה עם הבית, אבל ברגע שראיתי שיש בשטח המחנה טלפון ציבורי אמרתי לילדון שאני אציידו בטל-קארט. כשקניתי לו אותו הוספתי שזה רק כדי שיהיה והוא ממש לא צריך להשתמש בו.

אני חותכת רגע לטלפונים ציבוריים - לפני מספר שבועות הצ'ופון ראה פתאום טלפון ציבורי ושאל אותי מהי הקופסא הזו עם הכפתורים. לפני מספר ימים יצא לי לדבר עם האקליפטוס על אסימונים. מעולם לא יצא לו לראות אחד כזה. ניסיתי לתאר כמיטב יכולתי את השקע באמצע והחור שבמרכזו אבל לא נראה לי שהצלחתי לצייר ממש תמונה מלאה. ככה זה עבורי עם הגרוש בו היה חור. הזכרתי איך נהגתי, כמו רבים אחרים, לשמור אסימון על אחד משרוכי נעלי ההתעמלות. מה שהפתיע אותי בהקשר לטל-קארט שלו היה שהפקיד בדואר נדרש לחפש אחד כזה כדי לתת לי וגם לפשפש בניירותיו כדי לומר לי כמה זה עולה "היום כמעט כבר לא מבקשים" הוא הצטדק.

אם לחזור למחנה - ביקרנו שם ונראה שיש בו המון צוות שהיה מאד אדיב וקשוב לכל רצון (או לכל רמז לרצון כזה) של מי מהילדים וגם שלנו ההורים. הגיעו לפגישת ההיכרות גם ילדים שחוזרים למחנה פעם נוספת וכולם נראו מאד מרוצים. המקום עצמו נראה מקסים (וכך גם הנוף הנשקף ממנו) ומאובזר לעילא ולעילא. ככל הנראה אין מה לדאוג. אבל איך אפשר שלא? עד כה הכי הרבה שהילדון (בעוד כחודש ימלאו לו עשר) שהה מחוץ לבית היו שלושה ימים אצל סבא וסבתא. שבועיים?! וגם אם יהיה בסדר לו, כפי שסביר שיהיה, התחלתי לחשוב על כך שרק אמצמץ וכבר שני הילדים יהיו מסודרים להם בבתים משלהם וזה עשה לי קצת עצוב.

זו הקייטנה היחידה שהאקליפטוס עתיד ללכת אליה, וגם זה הגיע תחת אולטימטם הורי שהשנה הוא הולך לקייטנה לא חשוב מה, אחרי שבשנה שעברה הוא לא הלך לשום קייטנה ודי השתגע בית חודשיים. הצ'ופון לעומתו הולך לשתי קייטנות - האחת המשך של הצהרון ואח"כ לקייטנת אמנויות ובהן דרמה שמתיישבת עם רצונותיו כשיהיה גדול (הוא רוצה להיות שחקן שגם שר). הוא יזכה רק בשבועיים חופש בלי מסגרת ונראה לי שבגילו זה בהחלט מספיק די והותר.

מאחלת לכולם חופשה מוצלחת ונעימה!

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

41 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל גגג האחת אלא אם צויין אחרת