00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

חיי

חלק כה`- אני כן נאבקת

 

מזמן לא הייתי פה, מסיבות שונות- טובות ורעות, שלי ושל אחרים. לאחר זמן קשה לחזור לשיגרת הכתיבה, בחירת נושאים ניסוח ועריכה.

פעמים רבות היו אירועים שגרמו לי חשק להגיב ולכתוב עליהם אך לא יצא מכך דבר והמשכתי בשתיקתי המעט עצלנית, כשאני מנהלת דיונים שלמים ביני לבין עצמי.

אבל

שמעתי השבוע ראיון עם ענת גוב, שחולה במחלת הסרטן ומכריזה  בקול – "אני לא נאבקת" והצטמררתי.

 

לקוראי הנאמנים זכור בודאי שלפני כשש שנים גם אני חליתי בסרטן השד. חלק מהמאבק ניפרש בפניכם ברשומות שלי במזל סרטן .

 

אני לא רוצה לשפוט ואיש באמונתן יחיה,  אבל אני כן נלחמתי. לא הייתי מוכנה לוותר על שבריר סיכוי לחיות. ענת גוב טוענת שמבחינתה החיים לא קדושים אלא התוכן הניצק לתוכם. מסכימה בהחלט.  אבל לא הייתי מוכנה להפסיק ליצוק לחיי תוכן,  אחר, חדש ומגוון רק מפני שעליתי בגורל הסטטיסטי.

יתכן וגישה זו נובעת מהעובדה שהמחלה התגלתה ממש בתחילתה וסיכויי ההישרדות היו גדולים, אין לי מושג באיזה שלב נמצאת מחלתה ובאיזה שלב היא התגלתה.מבחינתי האונקולוגית המלאכית שלי הציגה בפני את האופציות וסיכויי החיים, כשהכף נוטתה לכיוון הטיפול הכימותראפי, שסטטיסטית העניק לי תוספת של עוד כ- 10% סיכויי חיים על מצב ללא טיפול.

 

אולי לכם זה נישמע לא הרבה אבל מבחינתי לא הייתי מוכנה לוותר על אחוז אחד של סיכוי לתוספת חיים.

 

נאבקתי. נאבקתי בגופים, בביורוקרטיה, בהנחיות ובהוראות . הייתי מוכנה לכל טיפול גם כאשר התנפחתי ושיערי נשר, גם כששכבתי במיטה כגוויה, גם כשלא יכולתי לאכול וכשהקאתי את המעט שהצלחתי לאכול. בתקופות ההפוגה בין הטיפולים ביליתי עם ילדי, התאפרתי ויצאתי לבלות, לפאבים, לסרטים והצגות. נאחזתי בחיים בכל הכוח.

בניגוד לנאמר בכתבה לא תמיד "הופכים להיראות כמו סרטן" לא הקרנתי מחלה ולא הקרנתי מסכנות עד כי היו רבים ששאלו אותי למה החלטתי לעשות מהפך כל כך משמעותי באמצע החיים ולהסתובב עם קרחת מבהיקה !!!

 

בשום שלב לא החליטו בשבילי. הציעו לי טיפולים ואני החלטתי לגביהם. מעולם לא דיברתי על "המחלה ההיא" אלא אמרתי, ועדיין אומרת סרטן בריש גליי.

אני מאחלת לענת גוב רפואה שלמה, ויכול להיות שסטטיסטית היא גם תירפא. אבל אני לא הייתי מוכנה להשאיר זאת בידי הגורל, אני האמנתי שאני בדרך הנכונה ואני אבריא, ידעתי שכל התחושות הרעות והסבל הינם זמניים וברי חלוף.  ואכן כך היה.

 

כיום  אני כמעט מסיימת את הטיפול המשמר ( כדור אחד ביום ) ומוגדרת כבריאה, טפו טפו טפו.

גם אם תחזור המחלה ותרים ראשה אני נחושה להיאבק בה, כי אני כן רוצה להישאר פה, אני כן רוצה להמשיך ולחיות את חיי שאני מאוד מרוצה מהם, אני רוצה לחתן את בנותיי ולראות נכדים, רוצה להמשיך לטייל בעולם, ומאוד מאוד רוצה ולהזדקן לצידו של בעלי האהוב, הצוק האיתן שלי.

 

אבל זאת אני.

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

10 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל פל אלא אם צויין אחרת